פתיחת התפריט הראשי

מקאם

מבנה מוזיקלי מהמוסיקה המזרחית

מקאםערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית. כל מקאם כולל סדרת צלילים אבסולוטיים ומהלכים מלודיים אופייניים.

מקאם
נגן העוד העיראקי עומר בשיר
נגן העוד העיראקי עומר בשיר
מורשת תרבותית בלתי מוחשית מורשת תרבותית בלתי מוחשית של אונסק"ו
מדינה עיראק ומדינות רבות נוספות
מזהה 00076
שנת הכללה 2008

שיטת המקאמים (או מקאמאת مقامات) משמשת כבסיס למוזיקה הערבית והטורקית ומבוססת ביסודה על המוזיקה הפרסית הקלאסית (הרדיף הפרסי). יש שימוש במקאם גם בארצות הבלקן, בארצות טורקמניות במרכז אסיה, ובקווקז.

בשנת 2008 הכיר ארגון אונסק"ו במקאם של עיראק כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.

המקאם כולל סדרת צלילים אשר גובהם מוגדר על-פי המרווחים ביניהם והמהווים מסגרת ליצירה ערבית מוזיקלית. כמו במוזיקה המערבית, גם במקאם יש חשיבות לצליל הבסיס של הסולם. בנוסף, כל מקאם כולל דגשים, שהיות באזורים מסוימים בסולם הצלילים ומהלכים מסוימים המייחדים אותו, וכתוצאה מכך, ייתכנו מקאמים שונים שהם בעלי אותם צלילים (כמו ביאת ומוחייאר או מאהור וראסט) הנבדלים האחד מהשני רק בשימוש בצלילים ובמהלכים הפנימיים.

במוזיקה המזרחית קיימים מרווחים הקטנים מחצי טון, ולכן שימוש ברבעי ובשמיניות הטון הוא מעשה שבשיגרה, מה שמצריך מהנגן שמיעה חדה במיוחד וכלים המאפשרים חלוקת הטון למרווחים קטנים כאלה.

המוזיקה הערבית/מזרחית שמה דגש על הקשר בין המקאם בו משתמשים לבין החוויה הרגשית שהוא גורם לשומע, כאשר לכל מקאם ישנה הייחודיות שלו. בין הרגשות שנהוג לייחס למקאמים: עצב, שמחה, געגוע, גאווה, יגון, אהבה וכו'.

השימוש במקאמים במוזיקה של שירת הבקשות, הפיוטים, והתפילה בנוסחי ספרד היה נהוג בין היתר בקהילות היהודים בטורקיה, במצרים, בסוריה ובעיראק, ומשם גם התרחב לישראל. בקהילות אלו תפילת שחרית בכל שבת מותאמת למקאם מסוים, בדרך כלל בהקשר לפרשת השבוע. נוסח התפילה בבית הכנסת ובפיוט בעולם היהודי המזרחי עושה שימוש במקאמים במסורות המוזיקליות של העדות השונות.

עם קום המדינה והגעת העולים מארצות ערב ואשכנז לאזור, הפכה ישראל לכור היתוך של התרבויות המוזיקליות השונות ונעשה ניסיון ליצור מוזיקה ים תיכונית בישראל. כך הועשרו המוזיקאים באשר הם בכלים חדשים לכתיבה מקומית כמו סולמות, מקצבים, מהלכים מלודיים, תזמורים, עיבודים, סלסולים וכו', ומאידך איבדו את ייחודם המקורי. כיום קיימת נטייה לחזור למקורות וליצור קבוצות וגופים מוזיקליים המשמרים את התרבויות הספציפיות לכל מדינה ממנה הגיעו הדורות הקודמים, דבר הכרוך באיסוף ועבודת מחקר נרחבת.

מקאמים נפוציםעריכה

שם תיאור מוזיקלי מאפיינים              מרווחים            
ראסט 'כמעט' מז'ור על דו, הצלילים השלישי והשביעי מונמכים ברבע טון מקאם מרכזי במוזיקה המזרחית, בדומה למרכזיותו של סולם מז'ור במוזיקה המערבית. נחשב למקאם שמח. במקאם ראסט מתפללים תפילת מנחה של שבת. ¾ ¾ 1 1 ¾ ¾ 1
עג'ם סולם מז'ור על דו משמעות המלה בערבית היא "שאינו ערבי".[1] העג'ם נקרא גם "הסולם החזק" ואצל היהודים הוא משמש לשמחות, חתונות וחגים כגון: שמחת תורה, פסח ושבועות. ½ 1 1 1 ½ 1 1
שיגא (סיקא / סיגא / סיכא) סולם המתחיל במי שמונמך ברבע טון וכולל סי מונמך ברבע טון מקור השם בפרסית, ומשמעותו: המקום השלישי (סה-גאה), ממנו יוצא מקאם חוזאם (עם חיג'אז על הסול) בו משתמשים לקריאת התורה אצל הספרדים. נפוץ גם בקריאת כתבי הקודש המוסלמיים. ¾ 1 ¾ ¾ 1 1 ¾
ביאת מינור על רה עם צליל שני מונמך ברבע טון מהמקאמאת החשובים במוזיקה הערבית. מקור השם מהמילה בית, כיוון שנחשב למקאם הבית. מבוסס על הצליל רה עם הצליל השני מונמך ברבע טון 1 1 ½ 1 1 ¾ ¾
כורד מודוס פריגי על רה (יש עושים על מי) יש הטוענים כי שמו ניתן לו על פי אדם בשם זה 1 1 ½ 1 1 1 ½
חיג'אז רה מינור עם שנייה במולית ושלישית דיאזית או מודוס מיקסולידי על סול מינור הרמוני. נקרא על שם מחוז "חיג'אז" שבערב הסעודית. גם במוזיקה הערבית וגם בפיוט היהודי, שימש החיג'אז לשירי אבל וקינה, שירי געגוע ורגש גדול[2]. 1 1 ½ 1 ½ ½1 ½
צבא על רה עם מי מונמך ברבע טון וסול וגם סי במולים המקאם העצוב ביותר של המוזיקה הערבית. פירוש שמו הוא נעורים או תשחורת. היהודים מנגנים בו בברית מילה ובבר מצווה, או בראש השנה בו מוזכרת עקדת יצחק. 1 1 ½ ½1 ½ ¾ ¾
נהוונד סולם לה מינור טבעי נקרא על שם העיר הפרסית נהוונד (Nahawand) שבצפון פרס. אם התו סי הוא בקר הוא נקרא "נהוואנד חסאס", או נהוואנד חיג'אז. אם התו לה הופך להיות בקר הוא נקרא "נהוונד אל כביר". יש הטוענים כי זהו מקאם של געגוע. מקאם זה היה נפוץ יותר במסורות הטורקיות מאשר בערביות, ורק בתקופה מאוחרת יותר חדר למסורת הערבית. 1 1 ½ 1 1 ½ 1

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקאם בוויקישיתוף

הדגמותעריכה

מאמריםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על מקור המילה ומשמעותה ראו בערך אודותיו בוויקיפדיה האנגלית
  2. ^ במקאם זה קורא המואזין מצריח המסגד: "אללה אכבר". מודוס "אהבה רבה" (פריגיש) שהיה פופולרי במוזיקה היהודית של מזרח אירופה הוא בעל מרווחים זהים לסולם בו משתמשים במקאם חיג'אז