משה איסרליש – הבדלי גרסאות

בחיבור "[[טורי זהב]]" על שולחן ערוך נכתב כי הרמ"א נפטר בשנת [[ה'של"ג|של"ג]]{{הערה|1=ט"ז אורח חיים, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14325&st=&pgnum=287 סימן תכ], באתר [[HebrewBooks]]}} בל"ג בעומר{{הערה|ט"ז אורח חיים תרע, ה.}}, אבלאולם תלמידו של הרמ"א רבי [[דוד גנז]] כותב בספרו "[[צמח דוד]]"{{הערה|שם=צמח|1=חלק ראשון [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21930&st=&pgnum=58 עמ' 57], באתר [[HebrewBooks]].}}, וכן בספרכתב עיריחיאל הצדקצונץ שלבספרו יחיאל"עיר צונץהצדק"{{הערה|[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?19093&pageid=P0009L עמ' 3].}} על פי הרשום במצבה, כי נפטר בשנת [[של"ב]] ([[1572]]).

באשר לשנת לידתו, ידועה האגדה לפיה הרמ"א חי 33 שנה, נפטר ב[[ל"ג בעומר]] (היום השלושים ושלושה ב[[ספירת העומר]] שחל ב[[י"ח באייר]]) וחיבר שלושים ושלושה ספרים, וכן מובא בקונטרס בית ישראל על ספר [[חכמת אדם]]{{הערה|כך הביא אגדה זו בספר עיר הצדק עמ' 3 "ימיו היו ל"ג שנה, ויעש ל"ג ספרים, ומת בל"ג בעומר שנת של"ג ול"ג מדות ומעלות טובות סיפרו לפני מיטתו", אבל שם הוכיח כי חי יותר מל"ג שנה, חיבר ט"ז (16) חיבורים, ונפטר בשנת של"ב.}}. לעומת זאת כתבכותב תלמידו בספר צמח דוד{{הערה|שם=צמח}} שהרביץ תורה בעיר קרקוב "כמו עשרים שנה", וכן הוכיח צונץ, מדברי הרמ"א שמעיד על עצמו{{הערה|1=דרכי משה על טור יורה דעה, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14272&st=&pgnum=646 סימן שצ"א, אות ב], באתר [[HebrewBooks]].}} כי כיהן כרב העיר בשנה שלאחר פטירת אמו, וכפי שמופיע בלוח הזיכרון ב[[בית כנסת הרמ"א|בית הכנסת החדש בקרקוב]], נבנה בית הכנסת מכספי עזבונה של אם הרמ"א בשנת [[שי"ג]] ([[1553]]){{הערה|עיר הצדק, עמ' 3}}. לכן לא ניתן לאחר את לידתו אחרי שנת [[ה'ר"צ]] ([[1530]]).

כך גם מסקנתו של הגאון ררבי [[אפרים זלמן מרגליות]] בספרו מעלות היוחסין, שדן שם באריכות בגיל הסתלקותו ובמשפחתו של הרמ"א. הוא מציין שאמנם נפטר בצעירותו, אך לכל הפחות צריךיש לומר שהתקרב לגיל 40 ומסתבר שנולד בסביבות רצה'ר"צ.

בימי חייו ספג ביקורת לא מעטה מפוסקי אשכנז על כך שהעדיף את מנהג פולין והזניח את המקובל במרכז אירופה. רבי [[חיים בן בצלאל]] מחה על כך "שכמו כן הוא הכרח גדול להודיע חילופי מנהגי בני אשכנז ממנהגי מדינת פולין שאם הרב לא רצה לבטל מנהגו מפני מנהג א"י כ"ש שאין לבני אשכנז לבטל מנהגם מפני מנהג מדינת פולין וכן כתב כתשובת מהרי"ל כסי' ק' בשם הרא"ש שאין לבטל מסורת אשכנז בשביל שאר מדינות כי התורה ירושה להם לאשכנזים מימות החרבןהחורבן... והנה הרב עצמו לא כתב בהקדמת ספרו רק ממנהג בני מדינתו ולא זכר מנהג אשכנז כלל."{{הערה|1=ויכוח מים חיים, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21874&st=&pgnum=16 עמ' ו' א'.].}}

בספר "תורת העולה" הואהציג נתןהרמ"א פרשנות פילוסופית ייחודית להלכות [[בית המקדש]]. מצדלצד שנינטייתו לפילוסופיה, האמין הרמ"א גם ב[[קבלה]] וראה אפשרות ליצור [[דיאלקטיקה|הרכבה]] בין שני התחומים הנלחמים לכאורה זה בזה, לכאורה, לפי תפיסתו, כלומר, בין ה[[ספירה (קבלה)|ספירות]] ב[[קבלה]] לבין תורת התארים הפילוסופית. בעניין אחר כתב על מחלוקת מסוימת שבין המקובלים והפילוסופים כי "אלו ואלו דברי אלהיםאלוהים חיים".{{הערה|1=שו"ת הרמ"א סימן ז}} האמין ב[[ספר הזוהר]], אך לא פסק לפיו.

כן חיבר פירוש ל[[מסכת]]ות ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]], ול[[אגדה (יהדות)|אגדות התלמוד]]. בנוסף, כתב הערות ל[[ספר הזוהר]], ל[[מורה נבוכים]] ולספר 'מהלך הכוכבים' של ג'ורג' פורבך, שהיה ספר הלימוד הקלאסי באותה תקופה ללימודי אסטרונומיה. ספריו אלו לא ראו אור, אולם הערותיו ל[[ספר הזוהר]] מצוטטות בחלקן בספרו של ר' אליהו מלונאץמלואנץ "אדרת אליהו". רמ"א חיבר חיבורים נוספים, אך אלו לא השתמרו.

כנהוגבדומה אצללמנהג יהודי ארץ ישראל, העולים ביום [[ל<nowiki>''"ג בעומר]] לעלותל[[קבר רבי למירון.שמעון בר יוחאי|מירון]], נהגו יהודי פולין לעלות לקברו של הרמ<nowiki>''א ביום לבל''ג. בעומר, שהוא יום פטירתו של הרמ''א. יהודים מכולמכל רחבי פולין היו נוסעים אל קרקרובקראקוב מקום פטירתו, ועושים סעודה גדולה. וכןבנוסף היו מתקבצים בבית הכנסת שבובו התפלל הרמ''</nowiki>א התפלל, ומדבריםדורשים בדברי מתורתותורתו ומדלקיםומדליקים נורותנרות.{{הערה|[https://dbs.bh.org.il/he/בבית-העלמין-הרמ-א-ר-משה-איסרלש-עלייה-לקבר-הרב-בל-ג-בעומר-יום-השנה-לציון-מותו-קראקוב-פולין-שלהי-ה-1930/תמונה בבית העלמין הרמ"א (ר' משה איסרלש), עלייה לקבר הרב בל"ג בעומר, יום השנה לציון מותו, קראקוב, פולין, שלהי ה-1930], בארכיון [[בית התפוצות]].}}

* ד"ר אשר זיו, '''הרמ"א: רבי משה איסרלש''', הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשי"ז.