קונסטנטיוס השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, replaced: פאגני ← פגני (2)
שורה 87:
 
==רפורמות דתיות==
כיאה ליורש של קונסטנטינוס הגדול שנודע בעיקר בשל פעילותו לקידום מעמדה של הנצרות באימפריה הרומית, שהובילה לקבלתה כדת הרשמית של האימפריה. היה קונסטנטיוס פעיל בתחום הרפורמות הדתיות, הוא פעל בשלושה מישורים, מאבק בדתות ה[[פאגאניזם|פאגניותפגניות]], מאבק ביהדות ומעל הכל קידום הנצרות האריאנית מתוך מאמץ לעצב את מהות הדת הנוצרית ולקדם אותה כדת השלטת באימפריה הרומית.
===הכנסייה האריאנית===
במהלך שלטונו נטה קונסטנטיוס אל הפרשנות [[אריאניות|האריאנית]] של הנצרות. עיקר המחלוקת נסב סביב הגדרת המהות של [[השילוש הקדוש]] האריאנים האמינו ש[[האל הבן]] ש[[אינקרנציה|התגלם בבשר]] ב[[ישו]] נברא על ידי [[האל האב]], ועל כן הוא פחות ממנו. בכך הם חלקו על הפרשנות האורתודוקסית לשילוש הקדוש, בה האב, הבן ו[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] הם שווים וקדמונים באותה מידה.{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר=[[סופיה מנשה]]|שם=הכנסייה הקתולית בימי הביניים: אידיאולוגיה ופוליטיקה|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2005|עמ=97-94|כרך=א}}}} המחלוקת גלשה לפסים אלימים ואיימה על האחדות של הכנסייה ושל האימפריה. על רקע זה כינס קונסטנטיוס את [[ועידת ניקיאה]], [[ועידה אקומנית|הוועידה האקומנית]] הראשונה שהתכנסה בשנת 325. הוועידה פסקה כי טבעו של ישוע זהה לטבעו של האל האב, עקרון המכונה מאז "homoousios". הוועידה פסלה את תורתו של איריוס והגדירה את האריאניות כמינות. בנוסף הוועידה גינתה את הזרם המונרכי, תיקנה את מועד חג הפסחא ועסקה בסמכויות השיפוט של הבישופים. הוועידה ניסחה את ה"[[אני מאמין (תפילה נוצרית)|אני מאמין]]", המכונה גם "הסימבול של ניקיאה", המתמצת את האמונה הנכונה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פאו פיגרס|שם=הרוח והכלה: מבוא לתולדות הנצרות הקדומה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מאגנס|שנת הוצאה=2013|עמ=90}}}} המאבק לא פסק וההתנגדות האריאנית המשיכה את מאבקה תוך שמאמינה מסתמכים על אנשי כנסייה בכירים שהיו מקורבים לקונסטנטיוס ובראשם אובידיוס בישוף נקומדיה הוא הצליח להביא למינוי של בישופים אריאנים בעמדות מפתח, ולנצל את המתחים הפוליטיים לטובת קידום הדוקטרינה ותמיכתו של קונסטנטיוס באריאניות. בסופו של דבר נדחתה האריאניות ככפירה ועם מותו של קונסטנטיוס ירדה ממעמדה בנצרות. תמיכתו של קונסטנטיוס בדוקטרינה הדחויה הפך אותו בהיסטוריה הנוצרית לשליט שתואר באופן שלילי, תפקידו כרפורמטור נדחק והוא נתפס ככופר ומחטיא.
 
===רדיפת הפאגאנים===
קונסטנטיוס ניהל מדיניות דו-פרצופית בטיפולו בדתות הפאגניותהפגניות שעדיין היו בעלות השפעה ברומא ובעלות קהל מאמינים רב ברחבי האימפריה. מחד הוא הוציא שורה של צווים דתיים "[[אדיקט]]" הקובעים עונשים חמורים על אלו שמבצעים טקסים דתיים פאגאניים ואיסור על העלאת קורבנות צו המורה על סגירת מקדשים וצווים האוסרים את פעילותם של מגידי עתידות ועיסוק בכישוף. מאידך הוא לא פעל על מנת לאכוף את הצווים כנגד הפעילות של הפאגאניים. יתר על כן קונסטנטיוס שמר על תוארו כ[[פונטיפקס מקסימוס]] כלומר הכהן העליון של הדת ברומא העתיקה מתוקף תואר זה הוא עמד בראש קולגיום הפונטיפקס (בלטינית: Pontifex או Pontifices), שהיה אחד מארבעת הקוֹלֵּגיא (collegia) הגדולים של הכהונה ברומא, והופקד על ניהול חיי הפולחן והדת של המדינה, לאחר מותו הוא זכה להיות מוכרז כאל על ידי הסנאט הרומאי. הוא הותיר על כנה את פעילות ה[[בתולה וסטלית|בתולות הוסטליות]] שהיו למעשה כוהנות של האלה [[וסטה]], אלת ה[[אש]] וה[[קמין|אח]], שהייתה האלה המרכזית בפולחן הבית והמשפחה ב[[רומא העתיקה]].
===רדיפת היהודים===
קונסטנטיוס היה שליט עוין ליהדות וליהודים והלך בעקבות אביו בהכבדת ידו ובמדיניות אנטישמית ברורה. הוא הוציא מספר צווים שאסרו על נישואים בין גברים יהודים לנשים נוצריות ואסר על יהודים להיות בעלי עבדים צו מאוחר יותר קבע כי רכושם של המתגיירים מנצרות יוחרם לטובת הקיסרות.