לואיס ממפורד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Ybargal העביר את הדף משתמש:Ybargal/לואיס ממפורד לשם לואיס ממפורד: סיום |
←חייו: הגהות |
||
שורה 5:
== חייו ==
[[קובץ:Mumford by LGdL.JPG|ממוזער|דיוקן של לואיס ממפורד בגיל מבוגר, מאת גונזלס ליאון]]
ממפורד נולד בפלאשינג, [[קווינס]], [[ניו יורק]] וסיים את בית הספר התיכון ב -[[1912]]. הוא למד בקולג 'סיטי בניו יורק
ספריו המוקדמים ביותר של ממפורד בתחום הביקורת הספרותית השפיעו על ביקורת הספרות האמריקאית העכשווית. הוא תרם להתעוררות מחודשת במחקר המדעי על עבודתם של סופרים אמריקאים מאמצע המאה ה-19, ביניהם [[הרמן מלוויל]] שאותו חקר. באותו הזמן החל לבסס את עצמו כסמכות באדריכלות האמריקנית ובחיים עירוניים, שאותם פירש בהקשר חברתי.
בכתביו המוקדמים על החיים העירוניים, ממפורד היה אופטימי באשר ליכולות האנושיות וכתב כי המין האנושי ישתמש
בשנת [[1963]], קיבל ממפורד את ״[[פרס ג'ורט]]״ מאת'ר פרנק עבור ביקורת אמנות של האגודה לאמנות קולג'. <ref>"Awards". The College Art Association. Retrieved Oct 11,2010״.</ref> ממפורד קיבל את ״[[מדליית החירות הנשיאותית]]״ בשנת [[1964]]. ב -[[1975]] הוענק לממפורד תואר ״[[אביר כבוד של מסדר האימפריה הבריטית]]״. בשנת [[1976]], הוא זכה בפרס ״סינו דל דוקה״. ב -[[1986]] הוא זכה ב״[[מדליית האמנויות הלאומית״ .]]<ref name=":0" />
שורה 15:
הוא שימש כמבקר האדריכלות של המגזין "ניו יורקר" למעלה מ -30 שנה. ספרו משנת [[1961]], "העיר בהיסטוריה", קיבל את פרס הספר הלאומי. <ref>"National Book Awards – 1962". National Book Foundation.</ref>
[[קובץ:Lewis Mumford House, Amenia, NY.jpg|ממוזער|255x255 פיקסלים|ביתו של לואיס ממפורד, בהמניה, מדינת ניו-יורק, אתר מורשת בארה״ב]]
לואיס ממפורד נפטר בגיל 94 בביתו בהמניה, ניו יורק ב -26 בינואר 1990. תשע שנים מאוחר יותר הבניין נרשם במרשם הלאומי של
== רעיונות ==
=== הומניזם אורגני ===
בספרו "מצבו של האדם", <ref>,Mumford, L., 1944, The Condition of Man, Harvest Book, New York </ref> שפורסם בשנת [[1944]], תיאר ממפורד את הכיוון שלו בחקר האנושות כ"[[הומניזם אורגני]] " ( "organic humanism ). במונח
הכבוד שנתן ממפורד ל"טבע" האנושי, היינו, המאפיינים הטבעיים של היותו בן אדם, סיפק לו פלטפורמה שממנה יכול היה להעריך את הטכנולוגיה. לפיכך, ביקורתו ושיפוטו ביחס לתופעת העיר ובייחס ליישומי הטכנולוגיה, התארגנו ביסודם סביב ההומניזם האורגני אותו ניסח קודם. מנקודת מבט זו ממפורד העביר
ממפורד האמין שמה שהגדיר את האנושות
=== התרבות העירונית ===
הספר - ״העיר בהיסטוריה״ זכה בשנת [[1962]] בארה"ב בתואר - הספר הלאומי.<ref>Mumford, L., 1961, The City in History, Harcourt Brace and World</ref> בספר רב השפעה זה חקר ממפורד את התפתחותן של תרבויות עירוניות ומתח ביקורת חריפה על ההתיישבות העירונית בדורו. ממפורד טען כי המבנה של ערים מודרניות אחראי לבעיות חברתיות רבות בחברה המערבית. בעודו פסימי בנימה, טען כי המתכננים העירוניים צריכים להדגיש יותר את הקשר האורגני בין בני האדם לבין מרחב המחייה שלהם.
[[קובץ:הסטוריה של העיר פליקן.png|ממוזער|כריכת הספר על ההסטוריה העירונית, של לואיס ממפורד, מהדורת פליקן 1966]]
ממפורד השתמש בדוגמה של העיר ב[[ימי הביניים]] כבסיס ל"עיר האידיאלית " וטען כי העיר המודרנית קרובה מדי ל[[רומא העתיקה|עיר הרומית]] שהסתיימה בקריסתה; אם העיר המודרנית תמשיך באותו כיוון, טען ממפורד, אז
ממפורד בביקורתו זיהה את המשברים העומדים בפני התרבות העירונית שהם תוצר של המבנים הפוליטיים הקיימים, שפוגעים בתרבות ה[[קהילה]] המקומית ואינם מתחשבים בה
לדעתו, תופעת ה[[פרוור|פרברים]] שאפיינה את אמריקה, באה לשם נתינת פתרון אידיאלי לסביבה שאפשר לגדל בה ילדים. זאת היתה סביבה שנתמכה באשליה והשקפת עולם שנבעה מעקרון העונג והאושר המדומה שהחברה האמריקאית דחפה. הפרבר הפך, לפי דעתו למקלט לשימור אשליית האושר, המנותק מהמציאות שהתהוותה בערים.<ref>1982 Sketches from Life: The Autobiography of Lewis Mumford New York: Dial Press </ref> בין השאר הוא טען כי ה[[חילון]] השפיע על התכנון העירוני, ועל ניתוק צרכי ה[[דת]] ומבנים דתיים למילוי הצרכים הרוחניים של הקהילות השונות בעיר. ביקורת זו הוא כבר כתב בספרו ״אמונה לחיים״ ([[1940]]) וציין במפורש כי אחת הקללות של הערים המודרניות היא ההפרדה בין החיים המעשיים ובין החיים הרוחניים של תושביהן.<ref> Mumford, L. 1940, Faith for Living, pp.140</ref>
שורה 37:
ביקורתו של ממפורד על העיר וחזונו על חיי העיר ועל התכנון העירוני, מושתתות על תפיסה ראשונית של של המושג - "יכולת חיים", שאותו קיבל מהמורה שלו, פטריק גדס.
=== מגה-
בספרו ״מיתוס המכונה״ (1970),<ref>הספר יצא בשני כרכים:
שורה 44:
Mumford, Lewis, 1970. ''The Pentagon of Power: Harcourt Brace Jovanovich''</ref> ממפורד מבקר את המגמה המודרנית של הטכנולוגיה, אשר מדגישה את הייצור והחלפה. הוא טען כי מטרות אלה פועלות נגד שלמות טכנית, עמידות, יעילות חברתית, ונגד שביעות הרצון הכללית של האדם.
[[קובץ:כריכת הספר על טכנולוגיה.jpg|ממוזער|נושא התרבות והטכנולוגיה העסיקו מאוד את ממפורד. כריכת אחד מספריו המוקדמים (1934) שבו העלה את רעיונותיו המורכבים על היחסים בין שניהם.|טקסט=]]
הטכנולוגיה המודרנית, שאותה כינה "מגה-טכניקה", נכשלה בייצור מוצרים עמידים ואיכותיים על-ידי שימוש בשיטות שיווק ככרטיסי אשראי
ממפורד השתמש במקרר שלו כדוגמה - המקרר "נמצא בשירות במשך תשע עשרה שנה, עם תיקון קטן אחד בלבד: עבודה ראויה להערצה. מקררים אוטומטיים לשימוש יומיומי והקפאה עמוקה הם המצאה בעלת ביקוש קבוע ... אין ספק, כי אם הקריטריונים ההומניסטים היו היחידים שקובעים את הטכנולוגיה, ולא הקרטריונים של האנליסטים בשוק ומומחים לאופנה, היו נוצרים מוצרים טובים יותר עם סיכוי לשימוש ממושך של אותו מוצר".
=== ביו-
ממפורד היה מודאג מהיחסים שבין הטכנולוגיה לבין ״[[כושר נשיאה|כושר הנשיאה]]״ של מקומות שונים. המונח ״כושר נשיאה״, מאפיין את יכולתו של מקום ב[[כדור הארץ]], לתמוך בחיים באמצעות המשאבים שלו. לפני הופעתה של הטכנולוגיה, רוב האזורים של כדור הארץ היו בעלי כושר נשיאה ברמה זו או אחרת; עם זאת, כאשר צורות מסוימות של הטכנולוגיה התקדמו במהירות, כושר הנשיאה פחת באופן דרמטית. ערימות של סייגי [[פסולת]] של תעשיית המתכת, מים מורעלים, עזובה והזנחה מגבילים את
ייצוגם ב[[קולנוע]] של אזורים מוזנחים כאלה ללא ״כושר נשיאה״, הם ייצוג של [[דיסטופיה|דיסטופיות]], כמו בסרט Bladerunner . ממפורד לא האמין כי יש צורך
לדעתו של ממפורד, המרדף אחר ההתקדמות הטכנולוגית יהיה מוגבל גם על ידי השפעותיו השליליות על האורגניזם. איכות האוויר, איכות המזון, איכות המים, כל אלה מאיימים על קיום האורגניזם בכלל והאנושי בפרט. לדעתו, הערך השלילי הצפוי של [[רעש]], [[קרינה]], [[ערפיח]], כימיקלים מזיקים, ותוצרי לוואי טכניים אחרים יכריע באופן משמעותי את החדרת החדשנות הטכנית החדשה. לצורך זה החברה צריכה להפעיל תוכניות כלכליות וחברתיות אחרות, לשנות את מערכת הערכים ולהפעיל [[רגולציה]] בתחומים שונים כדי שתגיע לאיזון בין הצרכים והמשאבים.
שורה 69 ⟵ 65:
== השפעה ==
ההתעניינות של ממפורד בהסטוריה של הטכנולוגיה והסבריו, השפיעו רבות על מספר הוגים חדשים יותר. בניגוד אליו, הם דגלו ברעיון שהטכנולוגיה משרתת את בני האדם באופן רחב ככל הניתן. כמה מחברים אלה - כמו [[ז'ק אלול|ז'אק אלול,]] [[הרברט מרקוזה]], [[אריך פרום]], [[תומאס מרטון]], [[מרשל מקלוהן]] ו[[קולין וורד]] <ref>Ward, Colin. ''Influences: Voices of Creative Dissent''. Green Books, 1991, pp. 106–07</ref> -
לממפורד היתה השפעה גם על התנועה הסביבתית האמריקאית, כאשר הוגים שונים מושפעים מרעיונותיו על ערים, אקולוגיה וטכנולוגיה. <ref>Wall, Derek. ''Green History'', Routledge, 1994, pg. 91</ref> נאמר על ממפורד כי עבודתו מכילה "חלק מהחשיבה המוקדמת והטובה ביותר על ה[[ביו-ריאליזם
▲לממפורד היתה השפעה גם על התנועה הסביבתית האמריקאית, כאשר הוגים שונים מושפעים מרעיונותיו על ערים, אקולוגיה וטכנולוגיה. <ref>Wall, Derek. ''Green History'', Routledge, 1994, pg. 91</ref> נאמר על ממפורד כי עבודתו מכילה "חלק מהחשיבה המוקדמת והטובה ביותר על ה[[ביו-ריאליזם]], [[אנטי-גרעיניות]], ה[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]], נתיבי [[אנרגיה חלופית|אנרגיה חלופיים]], [[תכנון סביבתי|תכנון סביבת]]<nowiki/>י אקולוגי וטכנולוגיה מתאימה." <ref>Quoted in Guha, Ramachandra & Martinez-Alier, J. (1997) ''Varieties of Environmentalism: Essays North and South''. London: Earthscan (1997). </ref>
== כתבים ==
| |||