לואיס ממפורד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
סקריפט החלפות (, הייתה, ארצות הברית, היסטורי, פרסום, אידאולוג, על ידי, תפקוד, {{הערות שוליים}}, מחיה, אופייני, ,), הגהה, החלפה (הפכו ל) |
||
שורה 1:
'''לואיס ממפורד'''
ממפורד היה גם בן זמנו וידידו של [[פרנק לויד רייט]], [[קלרנס שטיין]], [[אדמונד נ'בייקון]], [[וניבר בוש|וונבר בוש]].
שורה 5:
== חייו ==
[[קובץ:Mumford by LGdL.JPG|ממוזער|דיוקן של לואיס ממפורד בגיל מבוגר, מאת גונזלס ליאון]]
ממפורד נולד בפלאשינג, [[קווינס]], [[ניו יורק]] וסיים את בית הספר התיכון ב -[[1912]]. הוא למד בקולג 'סיטי בניו יורק וב״בית הספר החדש
ספריו המוקדמים ביותר של ממפורד בתחום הביקורת הספרותית השפיעו על ביקורת הספרות האמריקאית העכשווית. הוא תרם להתעוררות מחודשת במחקר המדעי על עבודתם של סופרים אמריקאים מאמצע המאה ה-19, ביניהם [[הרמן מלוויל]] שאותו חקר.
בכתביו המוקדמים על החיים העירוניים, ממפורד היה אופטימי באשר ליכולות האנושיות וכתב כי המין האנושי ישתמש באנרגיה חשמלית ו[[תקשורת המונים]] כדי לבנות עולם טוב יותר לכל בני האדם. בשלב מאוחר הוא נקט עמדה פסימית. הביקורת האדריכלית המוקדמת שלו סייעה גם בהכרה ציבורית רחבה בעבודתם של [[הנרי הובסון ריצ'רדסון]], [[לואיס סאליבן|לואי סאליבן]] ופרנק לויד רייט.
בשנת [[1963]], קיבל ממפורד את ״[[פרס ג'ורט]]״ מאת'ר פרנק עבור ביקורת אמנות של האגודה לאמנות קולג'. <ref>"Awards". The College Art Association. Retrieved Oct 11,2010״.</ref> ממפורד קיבל את ״[[מדליית החירות הנשיאותית]]״ בשנת [[1964]]. ב -[[1975]] הוענק לממפורד תואר ״[[אביר כבוד של מסדר האימפריה הבריטית]]״.
הוא שימש כמבקר האדריכלות של המגזין "ניו יורקר" למעלה מ -30 שנה. ספרו משנת [[1961]], "העיר בהיסטוריה", קיבל את פרס הספר הלאומי. <ref>"National Book Awards – 1962". National Book Foundation.</ref>
[[קובץ:Lewis Mumford House, Amenia, NY.jpg|ממוזער|255x255 פיקסלים|ביתו של לואיס ממפורד, בהמניה, מדינת ניו-יורק, אתר מורשת בארה״ב]]
לואיס ממפורד נפטר בגיל 94 בביתו בהמניה, ניו יורק ב -26 בינואר 1990. תשע שנים מאוחר יותר הבניין נרשם במרשם הלאומי של מבנים היסטוריים. אשתו סופיה נפטרה בשנת [[1997]], בגיל 97. <ref>New York Times 2 May 1997</ref>
== רעיונות ==
=== הטבע האנושי ===
בספרו "מצבו של האדם", <ref>,Mumford, L., 1944, The Condition of Man, Harvest Book, New York </ref> שפורסם בשנת [[1944]], תיאר ממפורד את הכיוון שלו בחקר האנושות כ"[[הומניזם אורגני]] " ( "organic humanism ). במונח הנ״ל הוא ניסח גבולות לגבי אפשרויות האדם - גבולות שנקבעים על ידי טבע הגוף האנושי. ממפורד מעולם לא שכח בעבודותיו את החשיבות של [[זיהום אוויר|איכות האוויר]], את זמינות ה[[מזון]], את [[זיהום מים|איכות המים]], או את חשיבות המרחבים הפתוחים, כי על אלה חייבים לשמור אם רוצים לפעול לשגשוג האדם.
הכבוד שנתן ממפורד ל"טבע" האנושי, היינו, המאפיינים הטבעיים של היותו בן אדם, סיפק לו פלטפורמה שממנה יכול היה להעריך את הטכנולוגיה. לפיכך, ביקורתו ושיפוטו ביחס לתופעת העיר ובייחס ליישומי הטכנולוגיה, התארגנו ביסודם סביב ההומניזם האורגני אותו ניסח קודם. מנקודת מבט זו ממפורד העביר ביקורת על [[מרשל מקלוהן]], שטען שהטכנולוגיה, לא הסביבה הטבעית, תעצב בסופו של דבר את טבע המין האנושי.
ממפורד האמין שמה שהגדיר את האנושות מבעלי חיים אחרים, לא היה השימוש בכלים (טכנולוגיה), אלא השימוש שלנו ב[[שפה]] (סמלים). הוא היה משוכנע כי שיתוף מידע ורעיונות בקרב אנשי חברות [[פרימיטיביות]] היה טבעי לחלוטין לאנושות המוקדמת.
=== התרבות העירונית ===
הספר - ״העיר בהיסטוריה״ זכה בשנת [[1962]]
[[קובץ:הסטוריה של העיר פליקן.png|ממוזער|כריכת הספר על
ממפורד השתמש בדוגמה של העיר ב[[ימי הביניים]] כבסיס ל"עיר האידיאלית " וטען כי העיר המודרנית קרובה מדי ל[[רומא העתיקה|עיר הרומית]] שהגיעה לקריסה; אם העיר המודרנית תמשיך באותו כיוון, טען ממפורד, אז צפוי לה גורל דומה לעיר הרומית.
ממפורד בביקורתו זיהה את המשברים העומדים בפני התרבות העירונית שהם תוצר של המבנים הפוליטיים הקיימים, שפוגעים בתרבות ה[[קהילה]] המקומית ואינם מתחשבים בה. הוא כתב: "התכנון הפיזי של ערים ותפקודן הכלכלי צריך להיות משני בהשוואה ליחסיהן עם הסביבה הטבעית ולערכי הרוח של הקהילה האנושית". <ref>1979 ''My Work and Days: A Personal Chronicle''</ref>
לדעתו, תופעת ה[[פרוור|פרברים]] שאפיינה את אמריקה, באה לשם נתינת פתרון אידיאלי למקום שאפשר לגדל בו ילדים. זאת
ביקורתו של ממפורד על העיר וחזונו על חיי העיר ועל התכנון העירוני, מושתתות על תפיסה ראשונית של של המושג - "יכולת חיים", שאותו קיבל מהמורה הבריטי שלו, סיר פטריק גדס.
=== הטכנולוגיה ===
==== גבולות ומגבלות ====
בספרו ״מיתוס המכונה״ (1970),<ref>הספר יצא בשני כרכים:
Mumford
Mumford, Lewis, 1970. ''The Pentagon of Power: Harcourt Brace Jovanovich''</ref> ממפורד מבקר את המגמה המודרנית של הטכנולוגיה, אשר מדגישה את הייצור והחלפה המתמידים. הוא טען כי מטרות אלה פועלות נגד שלמות טכנית, עמידות, יעילות חברתית, ונגד שביעות הרצון הכללית של האדם.
[[קובץ:כריכת הספר על טכנולוגיה.jpg|ממוזער|נושא התרבות והטכנולוגיה העסיקו מאוד את ממפורד. כריכת אחד מספריו המוקדמים (1934) שבו העלה את רעיונותיו המורכבים על היחסים בין שניהם.|טקסט=]]
הטכנולוגיה המודרנית, שאותה כינה "מגה-טכניקות",Megatechnics נכשלה בייצור מוצרים עמידים ואיכותיים זאת על
ממפורד השתמש במקרר שלו כדוגמה -
==== מעצמות וטכנולוגיה ====
ממפורד מתייחס גם לארגונים היררכיים גדולים ([[מעצמת-על|מעצמות]] על, ברית של מדינות) ככוחות מגה-טכנולוגיים. הוא רואה בהן מכונה שמשתמשת בבני אדם כמרכיביה והם
הוא הסביר כי שלטון קפדני שכופה [[תקן|סטנדרטיזציה]], ודואג להעלאת המנהיגים צבאיים למעמד אלוהי, הם תכונות משותפות של ארגוני-העל לאורך ההיסטוריה. הוא הביא דוגמאות של ציורים הקיר במצריים, המתארים את ה[[פרעה|פרעונים]] המונצחים בהם, בגודל לא אנושי בהשוואה לאנשים אחרים המופיעים בציורי הקיר. כך גם נהגו בתצוגה פומבית של דיוקנאות מוגדלות של מנהיגים קומוניסטיים כגון [[מאו דזה-דונג|מאו צה-דונג]] ו[[יוסיף סטלין|סטלין]].
הכרחי לבניית ארגוני-העל הללו היא [[בירוקרטיה|ביורוקרטיה]] אדירה של בני אדם העובדת ללא מעורבות וללא שיפוט אתיים. דוגמה שבה הוא משתמש היא של [[אדולף אייכמן]], הפקיד ה[[המפלגה הנאצית|נאצי]] שאירגן [[לוגיסטיקה]] לתמיכה בהשמדת היהודים במהלך [[השואה]]. ממפורד מתייחס באופן קולקטיבי לאנשים המוכנים לבצע בשלווה את המטרות הקיצוניות של ארגוני-העל האלה כ"אייכמנים ".
=== שמירת הסביבה
ממפורד היה מודאג
ייצוגם ב[[קולנוע]] של אזורים מוזנחים כאלה ללא ״כושר נשיאה״, הם ייצוג של [[דיסטופיה|דיסטופיות]], כמו בסרט Bladerunner . ממפורד לא האמין כי יש צורך להגיע להתמוטטות [[אקולוגיה|אקולוגית]] כזאת, כאשר הטכנולוגיה מתקדמת.
לדעתו של ממפורד, המרדף אחר ההתקדמות הטכנולוגית יהיה מוגבל גם על ידי השפעותיו השליליות על האורגניזם. איכות האוויר, איכות המזון, איכות המים, כל אלה מאיימים על קיום האורגניזם בכלל והאנושי בפרט. לדעתו, הערך השלילי הצפוי של [[רעש]], [[קרינה]], [[ערפיח]], כימיקלים מזיקים, ותוצרי לוואי טכניים אחרים יכריע באופן משמעותי את החדרת החדשנות הטכנית החדשה. למימוש הרעיון האקולוגי, החברה צריכה להפעיל תוכניות כלכליות וחברתיות אחרות, לשנות את מערכת הערכים ולהפעיל [[רגולציה]] בתחומים שונים כדי שתגיע לאיזון בין הצרכים והמשאבים.
שורה 69 ⟵ 67:
== השפעה ==
ההתעניינות של ממפורד
לממפורד היתה השפעה גם על התנועה הסביבתית האמריקאית, כאשר הוגים שונים מושפעים מרעיונותיו על ערים, אקולוגיה וטכנולוגיה. <ref>Wall, Derek. ''Green History'', Routledge, 1994, pg. 91</ref> נאמר על ממפורד כי עבודתו מכילה "חלק מהחשיבה המוקדמת והטובה ביותר על ה[[ביו-ריאליזם]], ה[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]], [[אנרגיה חלופית]], [[תכנון סביבתי|תכנון סביבת]]<nowiki/>י אקולוגי וטכנולוגיה מתאימה." <ref>Quoted in Guha, Ramachandra & Martinez-Alier, J. (1997) ''Varieties of Environmentalism: Essays North and South''. London: Earthscan (1997). </ref>▼
▲לממפורד
== כתבים ==▼
* 1922 The Story of Utopias
* 1924 Sticks and Stones
שורה 112 ⟵ 105:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:היסטוריה חברתית]]
[[קטגוריה:אדריכלות מודרנית]]
|