שיגעון הצבעונים

בשנות השלושים של המאה-17 ידעה הולנד בום במסחר פרח הצבעוני. הבועה התנפחה בשל המסחר ממנעים ספקולטיבים גרידא וכעבור כשש שנים חלפה כלא הייתה.

המוסג "שגעון הצבעונים" (Tulipmania) מוצא שימוש אצל עסקני שוק ההון בתור דוגמה לבועת שוק. עבודות מחקר בנושא (פיטר גארבר: Who put the mania in tulipmania?) מועידים על כך שהשימוש במילה שגעון אינו מבוסס.

הצבעוני "סמפר אגוסטוס" שנמכר במחיר עתק

רקע היסטורי

עם סיום המרד ההולנדי על המלוכה הספרדית, חלה תקופה של שגשוג כלכלי בפרובינציות הצפוניות של ארצות השפלה. נמל אמסטרדם נפתח ובו עבר היבוא מארצות הודו למדינות אירופה. התקופה ידועה גם בשל שלל הציירים המפורסמים שעבדו באזור.

ההיסטוריונים חלוקים על הדרך והתאריך המדוייקים בהם הגיע פרח הצבעוני מהממלכה העותמנית להולנד. כנראה שהפרח מצא את דרכו לארצות השפלה בחצי השני של המאה-16. כבר בתחילת המאה-17 מצא הצבעוני אהדה רבה אצל עשירי ואצילי הפרובנציה.

הבועה. האומנם?

בשל עליית הביקוש ואי ההתאמה של ההיצע מחירו של הצבעוני הכפיל עצמו שנתית. רבים מהשכבות היותר עניות רצו להשתתף בחגיגה. מחירה וקניה פומבית של הפרחים ובצלהים התנהלו בפונדקים המפוקפקים של אמסטרדם, הארלם וערים אחרות. יש לאמר שהמסחר התנהל לרוב בצבעונים מסוג ב' שאכן לא מצאו ביקוש רב אצל השכבה האצילה ובשל כך היה מחירם נמוך בהרבה. בעצם הסחר התנהל לרוב על "אופציות" של פרחים - אנשים סחרו בסכות על פרחים שעודם לא פרחו. התשלום לא בוצע מיידית אלה נבנה על הלוואות. כך שעסקן שכנה אופציות על פרחים ומכר אותם למחרת במחיר יותר גבוהה לא שילם עלהם ולא קיבל עליהם כלום. רק מחירם המשיך לעלות לשיאים חדשים.

אך השגעון הגיע לסופו בחורף של 1637 כאשר "הסכות" על צבעונים מסויימים לא מצאו קונה באחד בפונדקי העיר הארלם. הידיעה המרעישה התפשטה לשאר הערים של הפרובנציות הפלמיות ומחירם של הצבעונים מסוג ב' נמחק כלא היה. "הבועה" התנפצה והותירה את המשקיעים ללא כלום. ארמון הקלפים שנבנה על מתן הלוואות קרס וכל השותפים פשתו רגל.

הפרופסור האמריקאי פיטר גארבר טוען שאין לקרוא לאירוע "בועה" וזאת בגלל כמה סיבות:

הצבעונים שבאמת נמכרו בשיאים כמו הצבעוני "סמפר אגוסטוס" היו מוצרים עם היצע נמוך במיוחד, מוצרים בשלהי דרכם בשוק ההולנדי. תמחור "הפירסינג" מקובל גם בימנו, מחירו של "צעצוע" אלקטרוני ירד בצורה משמעותית לאחר שחדר את השוק, עם זאת אין לקרוא לקונים פלאפון משודרג משוגעים.

עוד טוען גארב שהסחר השתולל לרוב בשוליים של החברה ההולנדית. נכון שמחירם של "הצבעונים" זנק לשיאים חדשים בכל ערב מסחר, אך הסיכון היה ידוע לשותפים שסחרו בהימור. כל משמשחק לוטו יוצא מההנחה שהוא יפסיד, למרות זאת תעשיית ההימורים הזאת מגלגלת מליונים (אם לא יותר), ואין זה משפיע על המצב הכלכלי של המדינה.