סיעת יחיד – הבדלי גרסאות

מקרה ייחודי אירע ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות לכנסת התשיעית]] (1977): רשימת [[פיתוח ושלום]] הציגה ברשימתה מועמד יחיד - [[שמואל פלאטו שרון]]. בבחירות זכתה הרשימה לכ-2% מהקולות, מספר שווה ערך לשני מנדטים. כיוון שברשימה הופיע מועמד בודד הוא נבחר כחבר הכנסת והקולות העודפים חולקו בין הסיעות האחרות. באופן תאורטי, אפשרות זו ליצירת סיעת יחיד עם הקמת הכנסת קיימת גם כיום (בחוק אין הגבלה על מספר מועמדים מינימלי ברשימה לכנסת){{הערה|ב[[הבחירות לכנסת התשע עשרה|בחירות לכנסת התשע עשרה]] (2013) וב[[הבחירות לכנסת העשרים|בחירות לכנסת העשרים]] (2015) הגישה מפלגת [[עתיד אחד]] רשימות ובהן מועמד יחיד - יחזקאל שטלצר, אך בשני המקרים פרשה מהמירוץ כמה ימים לפני הבחירות. ב[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת|בחירות לכנסת העשרים ואחת]] (2019) הוגשו שתי רשימות עם מועמד יחיד - "פיתרון לעזה" של שמואל שרון לוי, שנפסלה מלהתמודד, ו"[[ברית עולם]]" של עופר ליפשיץ.}}.