המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: נראה שהלינק לא רלוונטי יותר לנושא |
|||
שורה 5:
המקורות ההיסטוריים של המשחקים האולימפיים ביוון אינם ידועים, אך ישנם מספר אגדות ו[[מיתוס]]ים הנוגעים לנושא. אחת מהם היא האגדה על [[פלופס]], מלך [[אליס]] וה[[פלופונסוס]], אליו הופנו הצעות בזמן המשחקים. במיתוס מסופר כיצד גבר פלופס על המלך [[אוינומאוס]] וזכה בידה של בתו [[היפודאמיה]] בעזרת [[פוסידון]] ותחבולת רמיה שבה היה שותף הרכב של אוינמאוס, [[מירטילוס]].
מיתוס אחר מדבר על הגיבור [[הרקולס|הרקלס]], שזכה ב[[מרוץ]] באולימפיה ופסק כי צריך לערוך את המרוץ מחדש כל ארבע [[שנה|שנים]]. מיתוס נוסף טוען כי [[זאוס]] קבע את החג לאחר שהביס את ה[[טיטאנים|טיטאן]] [[קרונוס]]. אגדה אחרת מספרת על המלך איפיטוס מאליס שנועץ ב[[פיתיה]], [[האורקל מדלפי]], כיצד להציל את אנשיו ממלחמה במאה התשיעית לפנה"ס. הנביא ייעץ לו לארגן משחקים לכבוד האלים. האויב ה[[ספרטה|ספרטני]] של איפיטוס החליט לעצור את המלחמה בזמן המשחקים, שנקראו אולימפיים על שם העיר אולימפיה בה נערכו. אגדה אחרת מספרת כי יום אחד שחרר זאוס שני [[נשר]]ים אשר הקיפו את העולם ונחתו באולימפיה. סיפור נוסף גורס כי הרקולס ערך את המשחקים כחלק מטקסי ההשכבה של המלך [[אוגיאס]] שאותו הרג לאחר שסירב לשלם לו את שכרו לאחר [[הרקולס#המטלה החמישית - ניקוי רפתות אוגיאס|שניקה את רפתותיו]].
== משמעות התחרותיות ביוון העתיקה ==
'''אגוניסטיקה''' הוא השם שנתנו היוונים לתחום תחרויות הספורט. מקור השם - "אגון" - משמעו [[סבל]] ו[[עצב (רגש)|יגון]], מה שמבטא את מאמצי ה[[ספורטאי]] להגיע לשלמות, הן ב[[אימון|אימונים]], הן בתחרויות והן בתקופה שלאחר ה[[משחק ספורט|משחקים]], לביטוי זה יש לא רק משמעות פיזית אלא גם [[נפש]]ית, ורק זה המצליח להתמודד כראוי מול מגבלה כפולה זו הוא ה[[אתלטיקה|אתלט]] האמיתי. {{הפניה לערך מורחב|ספורט ביוון העתיקה}}▼
▲'''אגוניסטיקה''' הוא השם שנתנו היוונים לתחום תחרויות הספורט. מקור השם - "אגון" - משמעו [[סבל]] ו[[עצב (רגש)|יגון]], מה שמבטא את מאמצי ה[[ספורטאי]] להגיע לשלמות, הן ב[[אימון|אימונים]], הן בתחרויות והן בתקופה שלאחר ה[[משחק ספורט|משחקים]], לביטוי זה יש לא רק משמעות פיזית אלא גם [[נפש]]ית, ורק זה המצליח להתמודד כראוי מול מגבלה כפולה זו הוא ה[[אתלטיקה|אתלט]] האמיתי.
התחרותיות כערך הובלטה ב[[גימנסיון|גימנסיונים]] ובאפביונים והשתקפה גם בתחומי [[חיים]] שונים: הן בהישגים [[מדע]]יים, והן ב[[דרמה]] וב[[תיאטרון]]. ה[[טרגדיה]] היוונית, למשל, שדוגמתה לא נמצא ביצירות [[ספרות]]יות מחוץ ליוון, מתבססת על מאבק טרגי (כזה שתוצאותיו ידועות מראש) בין הגיבור לבין [[פטליזם|גורלו]]. תחרויות הספורט היוו חלק בלתי נפרד מהתרבות היוונית, הניצחון, ולא ההנאה, היו הגורם המניע להן, ומשמעותן הייתה רבה מעבר לניצחון הפיזי.
שורה 23 ⟵ 21:
[[דיודורוס]] כתב ש[[ליקוי חמה]] התרחש בשנה השלישית לאחר האולימפיאדה ה-117, ואירוע זה מזוהה עם ליקוי החמה של 310 לפנה"ס. על פי זיהוי זה, נערכה האולימפיאדה הראשונה בשנת 776 לפנה"ס. למרות חישוב זה, ישנו ויכוח בין היסטוריונים האם המשחקים אכן התחילו בזמן זה. משחקי 776 לפנה"ס היו המשחקים הראשונים המתועדים, אם כי לפי העדויות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] התקיימו המשחקים הרבה קודם לכן, אולי אף במהלך האלף השני לפנה"ס.
התחרות היחידה שנערכה אז, על פי הגאוגרף היווני [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], הייתה מרוץ ה[[סטאדיון|סטדיון]], תחרות ריצה לאורך כ-190 מטרים. המילה האנגלית "סטאדיום" (stadium) נגזרת משם זה.
המשחקים האולימפיים היו גם המקום בו החלה המסורת היוונית של תחרויות בערום מלא.
שורה 30 ⟵ 28:
[[קובץ:Olympia-ZeusTempelRestoration.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[מקדש זאוס באולימפיה]]]]
הסופר האתונאי [[קסנופון]] תיעד את תקיפת האלנים (בני העיר אליס) בשנת 364 לפנה"ס בגמר ה[[פנטאתלון]] של המשחקים, בזמן שהפיסאנים שלטו. האלנים דחפו את המגינים כמעט עד למזבח, אך נסוגו עקב חצים שנורו עליהם ממבואות המזבח. באותו הלילה הקימו המגינים גדר סביב האזור, ובבוקר המחרת ראו האלנים את עוצמתם של הכוחות
בשנת [[12]] לפנה"ס{{הערה|1={{הידען|דר. יחיעם שורק|תרומתו של הורדוס מלך יהודה לשיקום המשחקים האולימפיים|herodes-and-the-olympic-games-0604169|6 באפריל 2016}}}} נתן [[הורדוס]] תמיכה כספית למשחקים כדי לאפשר את המשך קיומם. מהלך זה, מעבר לעובדה שהורדוס היה חובב ספורט מושבע, אהב מפעלי בנייה והיה בעל נטיות [[שיגעון גדלות|מגלומאניות]], שיקף את נטיותיו הפוליטיות הפרו-רומיות, בעיקר בתקופתו של [[אוגוסטוס]], [[קיסרי רומי|הקיסר הרומי]] שהיה להוט אחר חידוש התחרויות היווניות הקלאסיות. בזכות תרומותיו להמשך קיומם של המשחקים האולימפיים, זכה הורדוס בתואר, אם כי יוקרתי בלבד, של "אגונוטטס" (עורך משחקים קבוע, בבחינת "נשיא כבוד" של המשחקים).{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]], ספר 16, פרק ה', פסקה ד', סעיף 149.}}
| |||