תרגום מכונה – הבדלי גרסאות

'''תרגום מכונה (Machine Translation – MT)''' הוא פעולת [[תרגום]] מ[[שפה]] אחת לשפה אחרת המבוצעת על ידי [[תוכנה|תוכנת]] [[מחשב]]. התוכנה [[קלט|קולטת]] נוסח (לרוב טקסט כתוב) בשפה אחת, הנקראת שפת המקור, ו[[פלט|פולטת]] תרגום של נוסח זה בשפת היעד. תרגום מכונה נקרא גם "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".

המונח '''תרגום מכונה''' מתייחס לתרגום של טקסטים שלמים, ולא של מילים בודדות. תוכנה לתרגום של מילים בודדות נקראת לעיתים [[מילון]] ממוחשב, משום שהמבנה שלה דומה למילון דו-לשוני מודפס. תרגום מילים הוא מלאכה פשוטה יחסית, ותוכנות מסחריות כמו [[בבילון]] ואחרות מבצעות אותה בהצלחה רבה. התוכנות מציעות בדרך כלל מספר תרגומים אפשריים לכל מילה.

כיום, רוב מערכות תרגום המכונה מייצרות "תרגום גרעיני", כלומר תרגום שנותן את עיקרו של טקסט המקור, אך לבד מזה הוא אינו שמיש. על מנת להפוך את התרגום לטקסט שימושי בשפת היעד נדרשת התערבות אנושית - עריכה לפני התרגום ואחריו. אולם בתחומים שבהם [[אוצר מילים|אוצר המילים]] מוגבל ומבנה המשפטים פשוט, למשל בדיווחים [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיים]], תרגום מכונה יכול להניב תוצאות טובות.

אפשר לומר שתהליך התרגום מורכב משני שלבים:

כאשר אדם מתרגם, מאחורי התהליך הפשוט הזה עומד מבצע [[חשיבה|קוגניטיבי]] מורכב. על מנת להבין את משמעות טקסט המקור כולו, על המתרגם לפרש ולנתח את כל המאפיינים של הטקסט, תהליך שמצריך ידע ב[[דקדוק]], ב[[סמנטיקה]], ב[[תחביר]] ובביטויים של שפת המקור, וכן לעיתים הכרה של ה[[תרבות]] של דוברי השפה. על מנת לנסח מחדש את הטקסט בשפת היעד, המתרגם זקוק לידע דומה בשפה זו.

כאן מצוי האתגר של תרגום מכונה: כיצד לתכנת מחשב, כך ש"יבין" את הטקסט כמו אדם, וגם יצור טקסט חדש בשפת היעד ש"נשמע" כאילו נכתב בידי אדם.

באופן כללי, שיטות המבוססות על חוקים (שלוש הראשונות) מנתחות את הטקסט, כשהן בדרך כלל משתמשות בייצוג [[סמל|סימבולי]] מגשר, שממנו הטקסט בשפת היעד מיוצר. שיטות אלה מצריכות לקסיקונים נרחבים עם [[מידע]] [[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגי]], [[תחביר|תחבירי]]י ו[[סמנטיקה|סמנטי]], ועם חוקים רבים.

שיטות המבוססות על סטטיסטיקה ועל דוגמאות, אינן משתמשות בלקסיקונים ובחוקים, אלא מנסות ליצור תרגומים בהתבסס על טקסטים דו-לשוניים ארוכים, כגון הרשימות ה[[אנגלית|אנגליות]]-[[צרפתית|צרפתיות]] של ה[[פרלמנט]] ה[[קנדה|קנדי]]. ניתן להגיע לתוצאות מרשימות בשיטות כאלה, אך טקסטים דו-לשוניים בגודל כזה נדירים מאוד.

הניסיונות הראשונים לתרגום מכונה נעשו במחצית השנייה של [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]]. הולדת התחום מיוחסת ל[[מזכר]] שהפיץ מתמטיקאי אמריקאי בשם [[וורן ויבר]] (Warren Weaver), שהתווה קוים למחקר בתחום. בין ראשוני התחום היה המתמטיקאי והלוגיקן הישראלי [[יהושע בר-הלל]], שעסק בנושא זה ב-[[MIT]], ושבשנת [[1952]] הוביל את הכנס הבינלאומי הראשון בנושא זה. הנחת העבודה הייתה שניתן יהיה לייצר, תוך זמן קצר, תוכנות שיתרגמו בצורה סבירה טקסטים בתחומים ממוקדים, כגון, טקסטים מדעיים וטכניים. הצלחת המחשב בפתרון בעיות [[לוגיקה|לוגיות]] סבוכות, ובייחוד בשבירת [[צופן|צפנים]], עודדה את העוסקים בתחום.

ההתקדמות המוגבלת של המחקר בתחום בשנים שלאחר מכן הביאה את ממשלת ארצות הברית למנות, בשנת [[1966]], ועדה מיוחדת לבדיקת הנושא. הוועדה הביעה ספק בקשר לאפשרויות ההצלחה של התחום, ובעקבות מסקנותיה קוצצו כמעט לחלוטין תקציבי המחקר בתחום ב[[ארצות הברית]], והפעילות המחקרית והאקדמית ננטשה. עם זאת, במשך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] וה-[[שנות ה-80 של המאה ה-20|80]] פותחו תוכנות מסחריות בתחום, בעיקר ב[[אירופה]] וב[[יפן]]. לדוגמה, מערכת התרגום Systran, שנמכרת מאז שנות ה-70 ונחשבת עדיין לאחת המערכות המצליחות בתחום. במקביל, נעשה שימוש בתרגום מכונה במערכות צבאיות ומודיעיניות. במערכות התרגום הרציניות הראשונות השתמשו ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]] על מנת לנתח מאמרים [[מדע|מדעיים]]יים רוסיים. התרגומים הכלליים שהושגו, הספיקו על מנת להבין את נושא המאמר ואת עיקרו, ואם המאמר עסק בנושא שהיה עשוי להיות מעניין מבחינה ביטחונית, הוא הועבר למתרגם אנושי; אם לא, הוא הושלך.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 התחדשה הפעילות המחקרית בתחום במקומות שונים בעולם. ירידת המחירים הגדולה של המחשבים והשיפור הגדול בעוצמתם, העמידו לרשות החוקרים משאבי חישוב עצומים ביחס למה שהיה זמין ב[[שנות ה-60]]. הדבר איפשר התפתחות גישות חדשות בתחום, בייחוד תרגום מכונה סטטיסטי וגישות דומות. ההישגים הראשונים שהושגו בגישות אלה, עודדו רבים לפנות לתחום ולתרום להתפתחותו. במקביל, התפתחות המחשבים האישיים הביאה את תרגום המכונה לציבור הרחב, והפופולריות של ה[[אינטרנט]] הגבירה מאוד את הביקוש לו.

מבחינה מחקרית, השנים האחרונות מתאפיינות בהתקדמות לשילוב של גישות שונות לתחום של תרגום מכונה, על מנת לשפר את ההישגים מעבר למה שהושג בכל תחום בנפרד. מבחינה מעשית, השנים האחרונות מתאפיינות בהרחבה של שירותי תרגום המכונה הזמינים באופן מסחרי או חופשי.

החוקרים חלוקים ביניהם בשאלה האם תרגום מכונה מושלם ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי אי פעם בעתיד. לדוגמה, פרופ' [[יעקב שויקה]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]], מראשוני החוקרים בתחום [[בלשנות חישובית|הבלשנות החישובית]] ב[[ישראל]], העריך שתרגום מכונה מלא אינו אפשרי, וכי ייתכן שבעתיד אף יימצא חוק מדעי שמגדיר את רמת הדיוק שאפשר להגיע אליה בתרגום אוטומטי. גם מי שאופטימי מעריך שייקחו עוד שנים רבות של מחקר לפתרון הבעיה. למרות זאת, יש צפי להתפתחות רבה של התחום שתשפר את יכולתו לסייע במצבים שבהם תרגום אנושי הוא יקר מדי, או איטי מדי.

למרות מגבלותיהן, תוכנות תרגום מכונה נמצאות בשימוש על ידי ארגונים שונים בכל העולם. המשתמש הגדול ביותר הוא כנראה [[האיחוד האירופי]], שמשתמש בגרסה משופרת של מערכת SYSTRAN, על מנת לעזור בתרגום אוטומטי של כמות גדולה של טיוטות ראשוניות של מסמכים לשימוש פנימי.

באפריל [[2003]] החלה [[מיקרוסופט]] להשתמש במערכת תרגום מורכבת, על מנת לתרגם את מאגר מסמכי התמיכה הטכנית שלה מ[[אנגלית]] ל[[ספרדית]]. התוכנה פותחה על ידי קבוצת המחקר לשפה טבעית של מיקרוסופט. הקבוצה בוחנת מערכת [[אנגלית]]-[[יפנית]] ומעלה מערכות [[אנגלית]]-[[צרפתית]] ו[[אנגלית]]ואנגלית-[[גרמנית]]. שתי המערכות האחרונות משתמשות ברכיב של [[למידה]] עצמית של שפה, ואילו לשתי הראשונות יש מערכות יצירת שפה שפותחו באופן ידני. המערכות פותחו והוכשרו על ידי מאגרי מידע של מעל למיליון משפטים כל אחת.

בתוכנה [[בבילון]] משולבת החל מגרסה 6.0 תוכנה לתרגום מלא של טקסט מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית. התוכנה [[תרגומטיק]] מציעה תרגום אוטומטי מאנגלית לעברית. החל מספטמבר 2008, אתר [[גוגל תרגום]] מציע תרגום אוטומטי מכל שפה אשר מוצעת על ידי האתר לכל אחת מהשפות האלו (וביניהן עברית).

ניתן לראות שהתוכנה פה ושם שגתה שגיאות שגרמו לשינוי תוכן, ולעיתים לשגיאות סגנוניות. במקרה הזה עיקר התוכן עבר, אולם יש כמה שגיאות שעלולות להכשיל אדם שאינו די בקיא בנושא המאמר:

ביחס לתרגום משנת 2015 שופר התרגום רבות, יחד עם זאת ניתן לראות שאף בגרסה העדכנית ייתכנו טעויות דקדוקיות.

*ניתן לראות שהמילים "born Gorenchik" תורגמו ל- "יליד גורנצ'יק" למרותאף על פי שפירוש המילים המקורי הינו: "נולד בשם גורנצ'יק". אלו שאינם בקיאים ב[[ביוגרפיה]] של הרב גורן עלולים לטעות ולחשוב שמדובר במקום מגוריו בתקופת חייו המוקדמת.