מנחם מנדל משקלוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-xx" וקטגוריות בנות שלה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג) |
עריכה, תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 30:
==בארץ ישראל==
בשנת [[ה'תקס"ח]] התעוררו תלמידי הגר"א [[עליית תלמידי הגר"א|לעלות לארץ ישראל]]. עלייתם בוצעה בשלושה שלבים, בגל הראשון עלו תלמידי הגר"א בראשותו של הרב מנחם מנדל משקלוב. הם הגיעו ל[[טבריה]] שם התגוררו כבר [[חסידים]] מעלייה קודמת, ומשם עברו להשתקע ב[[צפת]], כדי להימנע ממחלוקות עם החסידים.
ישנם חוקרים (כדוגמת ד"ר [[אריה מורגנשטרן]]) הטוענים שמטרתה של העלייה לארץ ישראל הייתה משיחית. לדבריהם רבי מנחם מנדל ראה בעליה זו פעולה שיש לבצע, בשילוב כוונות קבליות שונות אותן פיתח על בסיס דברי הגר"א, כדי לקרב את ה[[גאולה]]. חוקרים אחרים (כדוגמת פרופ' [[ישראל ברטל]]) חולקים על תפיסה זו, וגורסים שלא היו הבטים משיחיים במניעים לעליה לארץ.
שורה 53:
להלן רשימת ספריו:
* '''מים אדירים''', פירוש על האידרא זוטא, ופירוש קבלי על [[מגילת רות]]. הספר נדפס לראשונה בפרמישלא תרמ"ה. (ספר זה נדפס גם בשם '''מנחם ציון''', על שמו של ר' מנחם מנדל מוויטבסק. בניו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מצאנז מעידים בהסכמתם שספר זה לא מש מעל שולחנו של אביהם בחושבו שהספר הוא של ר' מנחם מנדל מוויטבסק).
* '''דרך הקודש''' על ספר [[ברית מנוחה]]. רובו יצא לאור.
שורה 62 ⟵ 61:
* '''תמונת האותיות''', ביאורים קבליים לאותיות האל"ף-בי"ת.
* '''ליקוטים''' בעניינים שונים.
* '''תמונת האותיות''' יצא לאור
* '''ספר הפליאה''' יצא לאור תחת השם '''ביאורי הרמ"מ על ספר הפליאה'''. מכון הגר"א ניו יורק ארצות הברית תשע"ג.
ששת הספרים האחרונים יצאו לאור בשני כרכים, תחת השם "כתבי הגרמ"מ ז"ל", בירושלים שנת [[ה'תשס"א]], על פי [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] שנמצא במחסן בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] לאחר שנחשב כ[[חיבור אבוד|אבוד]].
ספרים נוספים שעדיין לא נדפסו וקיימים בכתב היד הם:
* '''ספר הצמצום'''.
* פירוש על [[
* חיבור על [[שם בן ע"ב]].
* באור למאמר האצילות לר' יצחק ב"ר יעקב הכהן.
פרופסור [[יהודה ליבס]] חקר רבות את ספריו של רבי מנחם מנדל, בעיקר לאחר פרסומם של רוב ספריו, לדבריו הוא מצא בהם יחס [[אמביוולנטי]] ל[[שבתאות]] ול[[שבתי צבי]]. הוא מצא גימטריאות רבות הרומזות לשבתי צבי ולרבי [[העשיל צורף]], מקובל שבתאי שפעל ב[[וילנה|ווילנה]], שמפירושם עולה שרבי מנחם מנדל ראה בשבתי צבי משיח אמיתי, שלולא היה נגוע בגאווה ובשאיפה חקרנית מדי היה זוכה להיות ה[[משיח]] בפועל, וגם כשלא זכה לכך, הרי שפעילותו עדיין מהווה שלב הכרחי לקירוב הגאולה.
==לקריאה נוספת==
* [[אריה מורגנשטרן]], '''השיבה לירושלים''' - חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה ה-19. הוצאת שלם, ירושלים ה'תשס"ז.
* מבוא לספר "כתבי הגרמ"מ" חלק ראשון.
שורה 82 ⟵ 80:
* [[יהודה ליבס]], [http://pluto.huji.ac.il/~liebes/tsidqat.doc צדקת הצדיק: יחס הגאון מווילנא וחוגו כלפי השבתאות]
* יהודה ליבס, [http://liebes.huji.ac.il/files/heshil.doc נבואתו של השבתאי ר' העשיל צורף מווילנא בכתבי ר' מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגאון מווילנא ומייסד היישוב האשכנזי בירושלים]
* יהודה ליבס, [http://pluto.huji.ac.il/~liebes/gaon.doc] תלמידי הגר"א השבתאות והנקודה היהודית
* יהודה ליבס [http://pluto.huji.ac.il/~liebes/maamad.doc] מעמד השבתאות בדת ישראל: עיון נוסף
* אליעזר באומגרטן, [http://www.scribd.com/doc/19991075/-1 תמונת האותיות לר' מנחם מנדל משקלוב], קבלה 18, לוס אנגלס
| |||