ליברליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 88:
[[קובץ:JohnLocke.png|שמאל|ממוזער|180px|"כל האנושות...בהיותה שווה ועצמאית, אל לאיש לפגוע בחייו, בריאותו או רכושו של אחר" --[[ג'ון לוק]]]]
 
חוק הזכויות של 1689 הגן על חופש הדת ועצמאות מערכת המשפט ושלל מהמלוכה את הסמכות למסות מבלי אישור הפרלמנט. באותה השנה [[ג'ון לוק]] ניסח ופרסם לראשונה באופן סדור ונהיר את עקרונות הליברליזם בספרו "[[על הממשל המדיני]]" (1689){{הערה|1="על הממשל המדיני" פורסם במידת מה גם כדי ללמד זכות על המהפכה המהוללת.}} שם דן ב[[זכויות טבעיות]], [[חופש המצפון]], [[זכות הקניין]], ביטול מוסד העבדות וחירות האדם. לוק, שנחשב להוגה ראדיקלירדיקלי{{הערה|1={{צ-ספר |מחבר=Richard Ashcraft |שם=Revolutionary Politics and Locke's Two Treatises of Government |מו"ל=Princeton University Press |שנת הוצאה=1986 |ISBN=9780691102054 }}}} טען כי כל אימת שהממשל חורג מהגנה על זכויותיו הטבעיות של האדם זוהי זכותם של הנתינים לשנותו או לבטלו כליל. לוק התבסס בכך על רעיון [[האמנה החברתית]] אותו הגה [[תומאס הובס]] כמה שנים קודם ועתיד להפוך מרכזי בהגות הליברלית, אך בניגוד להובס לוק טען כי רעיון זה אינו מצדיק [[עריצות]], שכן [[זכויות האדם]] לתפיסתו נפרדות וקודמות לכל הסדר מדיני ולפיכך אינן ניתנות להפקעה במסגרתו. לוק גם טמן ידו בזירה הפוליטית, ונאבק כנגד דרישות ה[[מרקנטליזם|מרקנטליסטים]] ו[[חברת הודו המזרחית הבריטית|חברת הודו המזרחית]] לחולל [[אינפלציה]] בשילינג, להטיל [[מכס]]ים ולהעמיק את המעורבות הממשלתית בכלכלה בדרכים אחרות, מאבק שעל פי רוב גם נשא פרי.{{הערה|1=למשל- לוק, (בשיתוף ידידו [[אייזיק ניוטון]], שהיה שר המטבעה אותה תקופה) וכן חברי הפרלמנט הליברלים הצליחו לסכל את לחץ המרכנטליסטים להביא לפיחות של 25% בערך המטבע. ראו:{{קישור כללי
|הכותב=Murray N. Rothbard
|כותרת=John Locke vs. the Mercantilists and Inflationists
שורה 125:
{{ראו גם|המהפכה האמריקאית}}
רעיונות הליברליזם מצאו קרקע פורייה [[שלוש עשרה המושבות|במושבות הבריטיות בצפון אמריקה]]. סיבות אפשריות לכך הן המרחבים הגדולים בהם לממשלה הייתה דריסת רגל מועטה אם בכלל, העובדה כי בניגוד ל[[העולם הישן|עולם הישן]] מעולם לא הייתה בצפון אמריקה היררכיה פיאודלית ממוסדת או [[דת מדינה]] והרוח העצמאית שאפיינה את המהגרים לעולם החדש, אשר נשאו עימם את רעיונות הליברליזם מאירופה (ולעיתים אף הגרו בשל רדיפה ממשלתית בארץ מולדתם). אלו הביאו לכך שהליברליזם היה לאידאולוגיה השלטת בקרב המתיישבים. כתביהם של וולטר וג'ון לוק נקראו בידי רבים מהמתיישבים, [[אינטלקטואל]]ים ופשוטי עם כאחד.
המושבות האנגליות גילו עוינות כלפי הכתר, בעיקר מחו סביב המיסים אותם הטיל (למשל [[חוק הבולים (1765)|מס הבולים]] ו[[מסיבת התה של בוסטון|מס התה]]) אשר פעמים רבות נועדו להטיב עם יצרנים בריטים. בשנת 1775 פרצה [[המהפכה האמריקאית]] כנגד האימפריה הבריטית ובשנת 1776 המושבות האמריקאיות הכריזו על עצמאותן. עם ניצחון המורדים על הבריטים הפכה ארצות הברית למדינה הראשונה בהיסטוריה שנוסדה מראשיתה כמדינה ליברלית. [[חוקת ארצות הברית]] נוסחה בעיקרה על ידי הוגים ליברלים כמו [[תומאס ג'פרסון]], [[ג'יימס מדיסון]] ו[[פטריק הנרי]] (אם כי גם ליברלים שמרנים יותר כמו [[אלכסנדר המילטון]]). החוקה הכילה הגבלות חסרות תקדים על כוחה של הממשלה. סמכויות הממשלה נמנו בחוקה על דרך החיוב כ"רשימה לבנה" מהן אל לממשלה לחרוג. קובעה הפרדה מפורשת בין זרועות השלטון השונות ובין הזרועות הותקנו מנגנוני איזונים ובלמים רבים.{{הערה|1=החוקה נכנסה לתוקף רק בדצמבר 1791 לאחר שאושרה על ידי המדינות.}} לא רק [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] אימץ חוקה ליברלית, אלא גם רבות מ[[מדינות ארצות הברית]] אימצו חוקה ליברלית. בנוסף לחוקה, [[מגילת הזכויות]] שהתקבלה בשנת 1789 עוד תרמה להגדרת זכויות האזרחים. עם זאת, על אף הצעדים הצעדים הליברלים מרחיקי הלכת עוד היה קיים בארצות הברית כמו גם בכל העולם המערבי [[עבדות בארצות הברית|מוסד העבדות]], אשר יבוטל רק בשנת 1868. תומאס ג'פרסון, מבין הליברלים היותר ראדיקליםרדיקליים בקרב [[האבות המייסדים של ארצות הברית]] ניסה לכלול ב[[הכרזת העצמאות של ארצות הברית|הכרזת העצמאות האמריקאית]] ניסוחים השוללים עבדות, אך הצעתו זו נפסלה על ידי הצירים האחרים. המהפכה האמריקאית השפיעה רבות על האקלים הפוליטי באירופה וכן על כמה מהמהפכות שאירעו אחריה.
 
ה[[היסטוריון]] [[רוברט פאלמר]] תיאר את המהפכה האמריקאית כך:{{הערה|1={{צ-ספר
שורה 148:
בצרפת היה [[חלוקה מעמדית באירופה|מבנה מעמדי נוקשה]] בו אצולת החרב (שכונתה "המעמד הראשון") ואצולת הגלימה (שכונתה "המעמד השני") נהנו מזכויות יתר משמעותיות ופטור מרוב המיסים, שעה שפשוטי העם (שכונו "המעמד השלישי"), ביניהם גם עניים וגם בורגנים בעלי הון, נשאו בעיקר נטל המיסים ולא נהנו מזכויות דומות או השפעה פוליטית. מבין הבורגנים רבים הושפעו מכתביהם של הוגי הנאורות, וכן מהצלחת המהפכה האמריקאית, ולכן שאפו מזה זמן מה למסד בצרפת חוקה שתגביל את המלך ותמסד שוויון בפני החוק. בשנת 1789 על רקע משבר כלכלי שלווה באינפלציה (כתוצאה מחובות הכתר) ופרט, האמרה חדה במחירי הלחם לצד [[הסיבות לפרוץ המהפכה הצרפתית|סיבות אחרות]] גברה התסיסה בעם.{{הערה|1=חמש שנים קודם לכן, בניסיון למנוע את המשבר הממשמש, מונה [[טורגו]], כלכלן ליברלי ותומך [[לסה פייר]] לשר האוצר של צרפת אך הרפורמות שהציע (שכללו קיצוץ חד בהוצאות, הפחתת מכסים והנהגת מס שטוח) נתקלו בהתנגדות מעמדות האצולה ולא יצאו אל הפועל.}} עקב כך כונסה [[אספת המעמדות של שנת 1789]], שם דרשו צירי המעמד השלישי (רובם בורגנים ליברלים מה[[פרובינציה#משמעות היסטורית ותרבותית|פרובינציות]] אשר כונו "[[ז'ירונדינים]]") את ביטול השיטה המעמדית והתקנת חוקה ליברלית. לאחר שלא התקבלו דרישותיהם עקב התנגדות מעמדות האצולה נשבעו צירי המעמד השלישי את [[שבועת מגרש הטניס]] בה הצהירו קבל עם ועדה כי לא יסוגו מדרישותיהם. נוסף על כך החלו לפרוץ מרידות [[איכר]]ים ו[[מעמד הפועלים|פועל]]ים בפריז ובכפרים. לאחר [[נפילת הבסטיליה]] נאלצו האצילים לוותר על זכויות היתר שלהם וצירי המעמד השלישי הקימו את [[האספה המכוננת הלאומית]] בה ניסחו את [[הצהרת זכויות האדם והאזרח]] - מסמך מוסרי קצר שעמד על זכויות האדם הטבעיות בראייה הליברלית ואשר אליו נאלץ המלך להסכים. ההצהרה זכתה מיד לתפוצה רחבה בצרפת וברחבי אירופה. לאחר מכן המשיכו הצירים וניסחו חוקה ליברלית לצרפת אשר גם אליה נאלץ המלך להסכים. במסגרת החוקה בוטלה שיטת המעמדות והוכרז על שוויון בפני החוק, בוטלו רוב זכויות היתר של הכנסייה, מוסדה שיטת ממשל [[פדרליזם|פדרלית]] בה לכל פרובינציה צרפתית [[אוטונומיה]] רבה על ענייניה, בוטלו מכסי פנים שמנעו מעבר חופשי של סחורות, הובטח חופש הביטוי, הובטח חופש הקניין והמלך הוכפף לפרלמנט. עם תום שנת 1791 היו מבין צירי האספה המכוננת שראו את מלאכתה כהושלמה והיה נדמה כי צרפת הפכה עתה למונרכיה חוקתית ליברלית עד מאוד, בדומה לאנגליה, והשגשוג עתיד להיות גם מנת חלקה.
{{ש}}{{ש}}
אלא שרבים מבין פשוטי העם העניים היו עוינים לבורגנים ועושרם (אלה כונו ה[[סנקילוטים]], מצרפתית: "חסרי ה[[אברקיים]]") ודרשו כי המדינה תטיל [[פיקוח מחירים]] על מוצרי בסיס, תספק מזון לנצרכים, תעניש סוחרים אוגרי סחורות ומעל לכל- תנקוט יד קשה כנגד מתנגדי המהפכה. צעדים אלו היו מנוגדים לרוח החוקה ומנסחיה מקרב הז'ירונדינים המתונים יחסית. לאחר שהמון סנקילוטים זועם הסתער על [[ארמון ורסאי]] והרג כמה מאות שומרים שווייצרים נדחקו הז'ירונדינים מהאסיפה המכוננת ואת מקומם תפסו ה[[יעקובינים]] הראדיקליםהרדיקלים יותר (אשר גם תמכו במעורבות ממשלתית רבה בכלכלה) ובראשם [[מקסימיליאן רובספייר]] אשר התמנה ביולי 1793 לשליט צרפת והוציא לפועל את "שלטון הטרור" במסגרתו נערפו ראשיהם של בין 16,000 ל-40,000 בני אדם באמצעות [[גיליוטינה]] ובכלל זאת נערפו ראשיהם של רבים מהז'ירונדינים, שהוכרזו עתה כאויבי המהפכה. כמו כן יישם רובספייר פיקוח כלכלי נוקשה לצד מדיניות החרמת רכוש מעשירים וחלוקתו לעניים. מאותו שלב המהפכה הצרפתית לא נסובה על טהרת הליברליזם אלא שילבה גישות אוטוריטריות וסוציאליסטיות שונות. צרפת המשיכה ועברה תהפוכות רבות עד שלבסוף, בשנת 1953 אימצה חוקה המשלבת בין גישה ליברלית לגישה סוציאליסטית. חוקת צרפת כיום אוסרת מחד על כל אפליה (ובכלל זאת- [[אפליה מתקנת]]) בשל עקרון השוויון בפני החוק וברוח הצהרת זכויות האדם והאזרח, שעקרונותיה נקבעו כבעלי ערך חוקתי, ומנגד מבטיחה לכל אזרח את "[[הזכות לעבודה]]" ו[[חירות חיובית|זכויות חיוביות]] אחרות מסוג זה שאינן תואמות לגישה הליברלית.
 
===הבל אפוק ודעיכת הליברליזם===