B-47 סטרטוג'ט – הבדלי גרסאות

'''בואינג B-47 סטרטוג'ט''' (ב[[אנגלית]]: '''Boeing B-47 Stratojet''') היה [[מפציץ]] אמריקאי [[הפצצה אסטרטגית|אסטרטגי]] כבד, ארוך טווח, המונע בידי שישה מנועים הטסים במהירות [[תת קולי]]ת. תכנונו החל לקראת סוף [[מלחמת העולם השנייה]]. מטרתווייעודו העיקריתהעיקרי של המפציץ הייתההיה הטלת [[נשק גרעיני|פצצות גרעיניות]] בשטח [[ברית המועצות]], תוך טיסה בגובה רב, אשר עלתאפשר מנתלמפציץ לחמוק מ[[מטוס יירוט|מטוסי יירוט]] וומערכות [[נ"מ|הגנה אווירית]].

המטוס היה חידוש גדול ופריצת דרך טכנולוגית עבור [[חיל האוויר האמריקאי]] לעומת מפציצי הבוכנה ששירתו בחילות האוויר המערביים במלחמת העולם השנייה, ותרם להתפתחות מ[[מטוס סילון|טוסימטוסי הסילון]].

הוא נכנס לשירות בשנת 1951, ב[[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר האמריקאי]] וב[[פיקוד האוויר האסטרטגי]], והיה עמוד השדרה של פיקוד האוויר האסטרטגי עד שנות ה-60 המוקדמות, ויצא משירות כ[[מפציץ]] בשנת 1965. הוא המשיך לשרת עד שנת 1969 כ[[מטוס ריגול|מטוס צילום]], ועד לשנת 1977 הוא שירת כמטוסשימש לבדיקת אקלים ומזג אוויר.