קול ישראל (ההגנה) – הבדלי גרסאות

|מדינה=[[קובץ:Palestine Mandate Customs and Postal Services Ensign 1929-1948.png|23px]] [[המנדט הבריטי|פלשתינה (א"י)]]

'''קול ישראל''' הייתה [[תחנת רדיו|תחנת הרדיו]] ה[[מחתרת|מחתרתית]]ית של ארגון [[ההגנה]] שפעלה בשתי תקופות: [[13 במרץ]] עד [[11 ביוני]] [[1940]] ולאחר מכן החל מ-[[4 באוקטובר]] [[1945]] ועד [[14 במאי]] [[1948]]. התחנה הופעלה מבחינה טכנית על ידי טכנאי [[שירות הקשר]] הארצי של ההגנה, הקריינים היו שליחי מחלקת התרבות במטה הכללי. כדי לא להיתפס על ידי הבריטים, הייתה התחנה משדרת לסירוגין מדירות שונות ב[[תל אביב]] ובמקומות נוספים בארץ. כמו כן הקריינים ששידרו בתחנה היו מתחלפים כדי שקולם לא יזוהה ותדרי התחנה היו משתנים. ציוד התחנה היה מועבר ממקום למקום במזוודות וחברי ההגנה באבטחה היקפית היו מזהירים את צוות השידור במקרה שהיו אנשי ה[[משטרת המנדט|משטרה הבריטית]] מתקרבים למקום. התחנה נקראה בתקופה מסוימת גם '''תלם שמיר בועז'''{{הערה|{{על המשמר||קול ההגנה 3 פעמים ליום|1948/04/14|00423}}}} (ראשי תיבות ב[[אלפבית צלילי]] של '''"תחנת שידור במחתרת"'''). השידורים היו נפתחים כאשר הקריין או הטכנאי היו שורקים שלוש פעמים את השורה "עוד לא אבדה תקוותנו" מתוך [[התקווה]].

{{ציטוט|תוכן=יישמע ברמה קול ישראל, קול עם קשה עורף, אשר גם מול שלטון תקיף, בוגד ומתכחש, יעמוד על שלו, לא יבגוד ולא יתכחש. רוצים אנו לספר אמיתות אסורות, רוצים אנו ללמד את בני ישראל לעמוד על נפשם, על תקוותם היחידה.}}

במקביל לפעולתו של קול ישראל, שהתרכזה בעיקר בתל אביב ובסביבותיה, פעלו גם תחנות שידור מקומיות במקומות שונים בארץ על בסיס משדרים של שירות הקשר של ההגנה. ב[[חיפה]] פעלה ברחוב נורדאו 27 ב[[הדר הכרמל]], בדירתו של ד"ר פרגר, תחנת "קול חיפה" שלקחה חלק בארגון המפגינים בעיר בעת גירושי מעפילים מן הנמל. האחראי על התחנה היה [[אפרים שמואלי]] שהיה פעיל בהגנה בחיפה. בתקופת [[מלחמת העצמאות]] פעלו גם תחנות ב[[ירושלים]] (שם שידרה התחנה מ[[בית החלוצות]]) וב[[איילת השחר (קיבוץ)|איילת השחר]]. הכינוי של התחנה היה '''"תלם שמיר בועז"''' על פי ראשי התיבות ב[[אלפבית צלילי]] של '''"תחנת שידור במחתרת"'''.{{הערה|שם=הגנה ב}} על פי עדותו של אישי לביא שמה זה של התחנה נבחר באקראי בעת חידוש פעולתה במהלך חודש דצמבר [[1947]]. התחנה כונתה כך כדי להסוות מפני הבולשת הבריטית את העובדה שמדובר על תחנת שידור מחתרתית. בדיעבד הוצעו ראשי התבות '''ת'''לם '''ש'''מיר '''ב'''ועז - '''תחנת שידור במחתרת''' או ת'''ל'''ם ש'''מ'''יר בו'''ע'''ז - '''לשכת מודיעין עברית''', או סברה שאלו שמות המחתרת של ראשי ההגנה.{{הערה|{{דבר|שאול הון|חמש שנים לתלם שמיר בועז|1952/12/19|00205}}}}. מהדורות החדשות ששודרו בתחנה בתקופה זו שודרו פעמיים: פעם אחת בקצב הכתבה ופעם שנייה בקצב קריאה רגיל. המטרה הייתה להביא את החדשות לידי כוחות ההגנה שישבו במקומות מבודדים בארץ עקב הלחימה והם היו מדפיסים את תוכן החדשות כדי להפיצן לכוחות הלוחמים.{{הערה|שם=הון|ארכיון ההגנה, תיק 80/64פ/1 (תיק שאול הון)}}. ב-14 באפריל 1948 החליפה התחנה את שמה לקול ההגנה, חודש לפני [[הכרזת העצמאות]].