אפקט פלין – הבדלי גרסאות

הקושי בהסבר התזונה הוא שנמצאו מעט ראיות טובות לתמוך בו. למשל, ניתן היה לצפות שאירועים ידועים של [[רעב המוני]] במדינות רבות, אשר גרמו ל[[תת תזונה]] נרחבת בדור שלם של ילדים, יובילו לירידה במנת המשכל הממוצעת באותו דור, אך ירידות כאלו לא נמצאו. לדוגמה, מנת המשכל של חיילים [[הולנד|הולנדים]] שנבחנו בעת גיוסם בגיל 18 במבחן הצורות של רייבן עלתה ב-20 נקודות משנת 1952 ועד שנת 1982, קצב מהיר ביותר של 6.7 נקודות לעשור, ללא כל השפעה נראית לעין כתוצאה מן [[הרעב בהולנד בחורף 1944–1945]] שהתרחש בילדות של חלקם. הפסיכולוג הגרמני-אמריקאי [[אולריק נייסר]]{{אנ|Ulric Neisser}} כתב במאמרו משנת 1997 כי "בסך הכל, העדות המקשרת תזונה לאינטליגנציה היא רופפת בשלב זה"{{הערה|שם=נייסר1997}}. פלין עצמו וחוקרים נוספים סבורים שבמדינות המפותחות, תזונה משופרת קרוב לוודאי הייתה גורם באפקט פלין לפני שנות ה-50, אך לא מאז{{הערה|שם=נסביט2012|Nisbett, R. E., Aronson, J., Blair, C., Dickens, W., Flynn, J., Halpern, D. F., & Turkheimer, E. (2012). [https://www.researchgate.net/profile/William_Dickens/publication/221828051_Correction_to_nisbett_et_Al_2012/links/0a85e52debad0e0ac4000000/Correction-to-nisbett-et-Al-2012.pdf Intelligence: new findings and theoretical developments]. '''American psychologist''', 67(2), 130.}}. אם תזונה הייתה גורם מכריע, ניתן לצפות שהשיפור בציון הממוצע באוכלוסייה יהיה בעיקרו תוצאת שיפור בציונים הנמוכים אצל הסובלים מתת-תזונה, ולכן יתבטאיתרכז בעיקר בחלקה התחתון של התפלגות הציונים. בפועל, השיפור אכן התבטאהתרכז בציונים נמוכים ב[[דנמרק]], ב[[נורווגיה]] וב[[ספרד]], אך לא ב[[צרפת]], בהולנד ובארצות הברית. בנורווגיה, השיפור בגובה הממוצע של האוכלוסיה התרכז דווקא בחלק העליון של התפלגות הגבהים, תוצאה שגם היא מקשה על הסבר התזונה{{הערה|שם=נסביט2012}}.