הר הרצל – הבדלי גרסאות

הוועדה, שלא הייתה מעוניינת לקבור את הרצל ב[[בית קברות]] קיים, אלא ליצור אתר חדש בעל משמעות סמלית לתקומת המדינה אותה חזה, בחרה ב[[ירושלים]] כמקום קבורתו. בחירה זו הייתה לצורך הדגשת [[ריבונות]]ה של ישראל על העיר, שהייתה אמורה להישאר תחת ריבונות בינלאומית על פי [[תוכנית החלוקה]] של ה[[או"ם]] משנת [[1947]]. מבין החלופות נבחרה פסגה חשופה באזור שכונת "[[בית וגן]]" במערב ירושלים, שכונתה עד אותה תקופה בשמה הערבי "אלשראפה" ("הנשקפת"). אזור זה נכבש על ידי [[פלוגת יהונתן]] ב[[מלחמת העצמאות]] בשנת [[1948]] ושימש כבסיס כוחות עיקרי לחיילים שנקראו לכבוש את העיר. בין השיקולים שהובילו לבחירת האתר צוינו שליטתו הטופוגרפית על האזור (זו אחת הפסגות הגבוהות ביותר בירושלים, בגובה 834 מ' מעל [[פני הים]]) וריחוקו מ[[הקו העירוני|קו הגבול]] עם [[ירדן]].

 

 

בשנת [[1950]] נערכה התחרות לעיצוב הקבר על ידי [[ההסתדרות הציונית]]. מדינת ישראל, שהייתה באותה תקופה בשיאו של משבר כלכלי ותחת משטר "[[צנע]]" לא יכלה להרשות לעצמה הקמת [[אנדרטה]] רחבת היקף. לפיכך הופיעה במפרט התחרות לתכנון האתר בקשה לפשטות וצניעות המתאימות "לתנועה עממית ולמדינה צעירה שנאבקת על קיומה ועסוקה במפעל קיבוץ הגלויות" וכמו כן לא לעבור על [[איסור עשיית פסל|האיסור ההלכתי בעשיית פסל]]. המפרט דרש, מלבד תכנון קבר הרצל, גם את תכנון קבריהם של בני משפחתו ואת קברו של [[דוד וולפסון]] (ממשיכו של הרצל בראשות התנועה הציונית).