סטארשיפ – הבדלי גרסאות

[[קובץ:השוואה פאלקון כבד, סטורן 5, BFRנגטיב.png|ממוזער|השוואת גדלים: פאלקון כבד, סטורן 5, BFRו־BFR]]

'''BFR''' (ראשי תיבות של '''B'''ig '''F'''alcon '''R'''ocket) היא שמה הלא-רשמיהלא־רשמי של מערכת לשיגור לחלל שמתוכננת להיבנות על ידי חברת [[SpaceX|ספייס אקס]]. מדובר בטיל וחללית עצומים המיועדים לשימוש חוזר שיוכלו על פי התכנון לשאת עד כ-100כ־100 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ (בתצורה לשימוש חוזר), עלות כל שיגור מתוכננת להיות כ-10כ־10 מיליון דולר בלבד. מטרת פיתוחה הוא השגת היכולת לשגר אל [[מאדים]] עשרות אנשים בחללית אחת וכן עשרות טונות של ציוד ואספקה, פיתוחה [[עולה בקנה אחד]] עם חזונו של [[אילון מאסק]], הבעלים והמנכ"ל של חברת ספייס אקס, ליישב את כוכב הלכת מאדים.{{הערה|{{Ynet||אילון מאסק חושף: זהו ה"כלי" שייקח אנשים למאדים|5230767|15 באפריל 2018}}}}

ב-2019ב־2019 השתנה שמה של המערכת, הטיל נקרא סופר כבד והחללית סטארשיפ (Starship).

המערכת הוצגה לציבור לראשונה בנאום שנשא אילון מאסק בקונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי לשנת 2016 שהתקיים במקסיקו, אילון מאסק הציג מערכת שתהיה מורכבת מטיל אדיר ממדים שישמש כשלב ראשון, ומעליו תורכב חללית עצומה, קוטרם יהיה 12 מטרים וגובהם יחד יהיה כ־120 מטר. על פי גרסה זו החללית תוכל לשאת למסלול נמוך (LEO) עד 550 טון בתצורה מתכלה ו-300ו־300 טון בתצורה לשימוש חוזר, משקל הטיל בהמראה היה אמור להיות 10,500 טון וידרשו 5 או 6 שיגורי תדלוק כדי למלא את מיכלי חללית הענק כך שתוכל לשאת את מלוא 300 הטון אל מאדים, ולנחות שם בבטחה. גרסה זו ידועה בשם ITS (ראשי תיבות של ''Interplanetary Transport System'').

בשנת 2017 נאם מאסק שוב בקונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שהתקיים באוסטרליה באותה שנה, והציג מספר שינויים בתוכנית שנועדו ברובם לפשט ולהוזיל את הפיתוח והבנייה של BFR, ואלו עיקרם: קוטר הטיל והחללית יהיה 9 מטר במקום 12, זאת על מנת לאפשר את בנייתם במתקנים הקיימים של החברה ולהימנע מהצורך להקים מבנים ומתקנים ייעודיים חדשים, וכן על מנת להקל שינוע יבשתי של חלקי הטיל בין אתרים שונים. הגובה הכולל קוצץ ל-106ל־106 מטר (מהם גובה הטיל 58 מטר, והחללית 48 מטר), ומספר המנועים בבסיס הטיל ירד מ-42מ־42 ל-31ל־31. להבדיל מגרסת 2016, אז יועדה BFR למסע בין פלנטרי בלבד, על פי גרסת 2017 החללית תשמש בתצורות שונות למספר מטרות, ובהם שיגור לוויינים ואסטרונאוטים למסלול (בין היתר אל [[תחנת החלל הבינלאומית]]), נחיתה על [[הירח]] [[מאדים]] ועוד, ואפילו טיסות נוסעים תת-מסלוליותתת־מסלוליות מנקודה לנקודה על פני כדור הארץ, דבר שיוריד את משך ההגעה מכל מקום לכל מקום על פני הגלובוס לפחות מ-40מ־40 דקות, לדברי מאסק עלות כרטיס טיסה יהיה דומה לעלות טיסה במטוס רגיל כיום.

יכולת הנשיאה למסלול נמוך (LEO) צפויה להיות 250 טון בתצורה מתכלה ו-150ו־150 טון בתצורה לשימוש חוזר. עלות כל שיגור מתוכננת להיות פחות ממחיר השיגור של [[פאלקון 1]]. על פי הקונספט שהוצג בכנס בשנת 2017 מהלך השיגור יהיה כזה: חללית הענק תשוגר על גבי טיל BFR למסלול נמוך, הטיל יחזור לנחיתה, יתודלק שוב ועליו תורכב חללית BFR אחרת עמוסה בדלק (אחת בלבד במקום 6 בגרסה הקודמת), החללית השנייה תשוגר, תתחבר לזו שכבר בחלל ותתדלק אותה, בדרך הזו ניתן יהיה להטיס למאדים ולהנחית שם את מלוא 150 הטון שתוכל החללית לשאת בקרבה. מאסק טוען כי יוכלו לשהות בה עד 100 איש בכל טיסה, מפוזרים בארבעים תאי מגורים. הנפח המדוחס בחללית יעמוד על 825 [[מטר מעוקב]], לשם השוואה, הנפח המדוחס בתחנת החלל הבינלאומית כיום הוא 931 מ"ק.

טיל BFR יצויד ב-31ב־31 מנועי רפטור שמשתמשים במתאן וחמצן נוזליים, הבחירה במתאן על פני חומרי הנעה אחרים מהווה יתרון מכמה סיבות: ראשית הוא נוח יותר לאחסון ושימוש מאשר דלקים אחרים, שנית מתאן הוא זול בהרבה, ושלישית ואולי הכי חשוב ניתן להפיק אותו במאדים, בתהליך כימי פשוט יחסית, מחומרי גלם שמצויים באטמוספירה של כוכב הלכת ועל פני השטח שלו, וכך אין צורך לשאת מראש את כל הדלק גם לדרך חזרה ממאדים. לאחר הפקת דלק על פני השטח של מאדים החללית תוכל להמריא ישירות לכדור הארץ (בלי לתדלק במסלול) עם מטען של עד 50 טון.

בספטמבר 2018, הודיעה חברת [[SpaceX]] כי המיליארדר היפני [[יוסאקו מאזאווה]] יטוס בסביבות 2023 על גבי BFR למסע בן כמה ימים שיקיף את [[הירח]].{{הערה|שם=BFR|{{Cite web|url=https://www.youtube.com/watch?v=zu7WJD8vpAQ|title=First Private Passenger on Lunar BFR Mission}}}} וישוב ארצה, מאזאווה ייקח עימו שישה עד שמונה אמנים כחלק פרויקט אמנות הנקרא DEAR MOON.{{הערה|שם=ירחיקר|[https://dearmoon.earth/ Dear Moon]. Accessed: 17 September 2018.}} לא נחשף כמה מאזאווה שילם על הטיסה אולם צויין כי הוא כבר שילם פיקדון משמעותי.{{הערה|שם=תייר|{{גלובס|מיכל רז-חיימוביץרז־חיימוביץ'|המיליארדר היפני מאזאווה יהיה התייר הראשון שיטוס לירח|1001253933|18 בספטמבר 2018}}}} ההצהרה כללה גם עדכון על מצב הפיתוח של BFR ולפיה הוחלט על מספר שינויים במבנה החללית ובהם: הטיל והחללית יתארכו בכמה מטרים, גובה הטיל יהיה 63 מטר והחללית כ-53כ־53 מטר, לחללית יהיו 3 כנפיים במקום 1 בגרסה הקודמת, הכנפיים תהיינה גדולות וארוכות יותר, הם יהיו משוכות לאחור ובקצוות שלהן יהיו 3 רגלי נחיתה נשלפות, משקל המטען שהחללית תהיה מסוגלת לשאת יהיה 100 טון בלבד במקום 150 ומאידך הנפח המדוחס יגדל לכ-1לכ־1,100 מ"ק מהם כ-80כ־80 בתאים שימוקמו בבסיס החללית (מסביב לשבעת המנועים מסוג "רפטור").

בתחילת 2019 הודיע אילון מאסק בטוויטר כי תכנון החללית וגם המנועים עבר "שינוי דרסטי", לא צויינו מהם מהות השינויים, אך עם הזמן כמה פרטים כן פורסמו, העיקרי שבהם הוא שגוף החללית ייבנה מנירוסטה במקום מסיבי פחמן, אמנם נירוסטה כבדה יותר אבל היתרונות של נירוסטה ע"פ סיבי פחמן כוללים עמידות טובה בהרבה בטמפרטורות גבוהות מאוד ונמוכות מאוד, מחיר זול פי יותר מ-50מ־50, ועוד.

[[קובץ:Raptor test firing, 2015-09-25.jpg|טקסט=ניסוי של מנוע הרפטור. 31 מאלו מתוכננים להניע את ה-BFRה־BFR|ממוזער|ניסוי של מנוע הרפטור. 31 מאלו מתוכננים להניע את ה-BFRה־BFR]]

ספייס איקס עמלה כבר מספר שנים על פיתוח מנוע ה-רפטורה־רפטור ועד סוף 2017 היא השלימה למעלה מ-1מ־1,200 שניות של בעירות ניסוי של המנוע,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/musk-revealsmusk־reveals-the-way-in-which-he-will-pay-for-his-huge-mars-vehicle|הכותב=אליסף קוסמן|כותרת=אילון מאסק חושף את הדרך שבה ישלם על רכב המאדים הענק שלו|אתר=הידען|תאריך=29.09.17}}}} כשהארוכה שבהם ארכה 100 שניות והוגבלה רק על ידי כמות הדלק.

החברה בנתה אב טיפוס ראשוני של החללית עשוי נירוסטה המצויד בשלושה מנועי רפטור, קוטר הדגם זהה לזה של החללית המבצעית - 9 מטרמטרים - על מנת לבצע ניסויי שיגור טיסה ונחיתה קצרים לגבהים של כמה קילומטרים בודדים, ניסויים אלה צפויים להתחיל במרץ 2019, באופן יוצא דופן לפרויקטים דומים זמן זה מוקדם בכחצי שנה מהמועד המקורי. בסביבות יולי 2019 ספייס איקס מתכוונת גם להרכיב "מיני סטארשיפ" בתור שלב שני על פאלקון 9 כדי לבחון את טכנולוגיית מגן חום החדשנית שהיא מפתחת.