שלמה אהרונסון (היסטוריון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסרט דוקומנטרי
שורה 32:
בשובו למחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית היה מנהל המרכז ללימודים אירופיים, חוקר אורח ב[[מכון ברוקינגס]] בוושינגטון, ראש הקתדרה לחקר [[השואה]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], וחבר מחקר בקבוצת עבודה לדיון בסכסוך הישראלי-ערבי במכון לרמן בניו-יורק, שבין חבריה היו פרופ' רוברט טאקר, פרופ' איתמר רבינוביץ', ופרופ' [[פואד עג'מי]]. שם התוודע לספריו של הפילוסוף [[ליאו שטראוס]] ותלמידו [[אלן בלום]]. הוא שקל הקמתו של מוסד מחקר אקדמי ברוח הפילוסופיה של שטראוס בישראל, אך נרתע מן הפרשנות הנאו-שמרנית שנתנה לה בימי הנשיא [[רונלד רייגן]], וביקש שביל זהב בינה לבין חסרונותיה של ה[[סוציאל-דמוקרטיה]] ואופייה הביורוקראטי ושלטון הוועדים הגדולים בישראל. כן היה פעיל באגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית, עד שאגודה זו ניסתה את כוחה ביישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני בלא ידע היסטורי הכרחי ובהיעדר הכרה שמדובר בסכסוך של זהויות, בסכסוך דתי-תרבותי ובסכסוך טריטוריאלי. לאחר מכן שימש חוקר אורח ב[[ספריית הקונגרס]] בוושינגטון וב[[מוזיאון השואה האמריקאי|מוזיאון השואה]] שם, ויועץ לקבוצת העבודה הבינמשרדית לשחרור מסמכי השואה על פי חוק של [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס האמריקאי]]. הוא שימש כיועץ היסטורי ליוצרי [[סרט תיעודי|סרטים דוקומנטריים]] של הטלוויזיה הגרמנית על [[ועידת ואנזה]] ועל [[ריינהרד היידריך]], ושל [[BBC|בי.בי.סי]] על [[היטלר]] ו[[הימלר]] ועל ה[[יהדות הונגריה|שואה בהונגריה]]. כן ארגן שלושה כנסים בינלאומיים על תיעוד ארכיוני חדש בקשר לשואה וקשיי ההצלה מן השואה, וערך את פרסום תוצאות הכנס הראשון, שיצא בהוצאת [[אוניברסיטת בן-גוריון]] בשם "תיעוד חדש - פרספקטיבות חדשות" בשפה ה[[אנגלית]]. כן כיהן כראש מכון שאשא לסמינרים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ויזם במסגרתו כנס בינלאומי על "[[איראן]] אטומית" ועל "ביטויי ההגירה בספרות ובאמנות". [[פרישה לגמלאות|יצא לגמלאות]] מאוניברסיטת ירושלים ביוני [[2007]].
 
אהרונסון חבר במועצה האקדמית של [[המכללה האקדמית תל אביב-יפו]]. ב[[הבחירות לכנסת העשירית|בחירות 1981]] היה מועמד ל[[הכנסת|כנסת]] מטעם סיעת [[תנועה להתחדשות ממלכתית|תל"ם]] בראשות [[משה דיין]], ולאחר מכן הוצג כבר פלוגתא של איש השמאל פרופ' [[זאב שטרנהל]] בסרטב[[סרט דוקומנטרי]] ששודר ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]] של הטלוויזיה. כן התפלמס ברדיו קול חי של בני ברק עם חרדים שתלו בצוואר היהדות החילונית ובעיקר בציונות את עליית הנאצים, וייחסו להנהגת היישוב מחדלי הצלה בתקופת השואה. בה בעת תרגם לעברית את אופרת הרוק אוויטה, ששודרה בגלי צה"ל עם [[יוסי בנאי]] כצ'ה גווארה, יוסי ידין כחואן פרון, וגילה אלמגור כאוויטה, ויצא לסיבוב הופעות עם הזמרת עדי עציון על שירי ברכט-וייל והנס אייזלר.
 
החל באוגוסט [[2006]] כיהן כפרופסור אורח ללימודי ישראל ב[[אוניברסיטת אריזונה]] ב[[טוסון]], עד שובו לישראל ביוני [[2009]] שלאחריו לימד באוניברסיטה העברית, ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו. מדצמבר 2009 שודרה, במסגרת "אקדמיה באלף" ב[[רשת א']] של קול ישראל, סדרת שיחות על ספריו בנושא [[נשק גרעיני]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. [[האוניברסיטה המשודרת]] של גלי צה"ל שידרה החל מדצמבר 2009 סדרה בת שלוש-עשרה תוכניות על מילכוד היהודים בתקופת השואה. החל באוקטובר 2011 הועלתה באוניברסיטה המשודרת סדרה על מלחמת העולם הראשונה. שתי הסדרות יצאו לאור כספרים בהוצאת מודן ומשרד הביטחון. בשנת [[2011]] המשיך בפרויקט מחקר העוסק בהיסטוריה של ה[[גסטאפו]] ושירות הביטחון הנאצי, בהסתמך על תיעוד היסטורי בארכיון [[יד ושם]] בירושלים ובארכיון הפדרלי ב[[ברלין]], שנפתח לאחר קריסתן של [[ברית המועצות]] ושל [[גרמניה המזרחית]]{{מקור}} ובעדכון מחקריו על הנשק הגרעיני במזרח התיכון. כן יזם כנס בינלאומי לרגל יובל המאה של מלחמת העולם הראשונה באוניברסיטה העברית, שהתקיים בתחילת נובמבר 2014.