אדוארד בלאמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה |
הערות שוליים |
||
שורה 1:
'''אדוארד בלאמי''' Edward Bellamy,(נולד [[26 במאי]] [[1850]] - נפטר [[22 במרץ|22 במא]]<nowiki/>י [[1898]]), [[סופר]] ו[[סוציאליזם|סוציאליסט]] [[ארצות הברית|אמריקאי]], שהתפרסם בזכות ה[[רומן]] ה[[אוטופיה|אוטופי]] שלו - ״מבט לאחור״ סיפור שהתבונן בעתיד הרחוק של שנת 2000. בחזון של בלאמי היה עולם [[הרמוניה|הרמוני]], וחולל תנועה חברתית שהקימה 165 "מועדונים לאומיים" ברחבי ארה״ב, שהוקדשו להפיץ את הרעיונות הפוליטיים שלו ולהפוך אותם למציאות מעשית.
== השנים הראשונות ==
[[קובץ:Edward Bellamy - photograph c.1889.jpg|ממוזער|אדוארד בלאמי, צילום משנת 1889]]
אדוארד בלאמי נולד ב [[Chicopee Falls]] , [[מסצ'וסטס]]. אביו היה [[רופוס קינג בלאמי]] (1816-1886), [[כומר]] [[בפטיזם|בפטיסטי]] וצאצאיו של יוסף בלאמי.
בלאמי למד בבית הספר הציבורי בעיר מולדתו, ועבר לקולג׳ במדינת [[ניו יורק|ניו-יורק]], שם למד רק שני סמסטרים. עם עזיבתו את הקולג׳, בלאמי נסע ל[[אירופה]] למשך שנה, ובילה זמן רב ב[[גרמניה]].
בגיל 25, בלאמי חלה במחלת ה[[שחפת]] - המחלה שבסופו של דבר תהרוג אותו.
בלאמי נישאה ל[[אמה אוגוסטה סנדרסון]] בשנת [[1882|1882.]] לבני הזוג נולדו שני ילדים.
== קריירה ספרותית ==
הרומנים הראשונים של בלאמי, כולל ״ששה לאחד״ ([[1878]]), ״התהליך של ד״ר היידנהוף״ ([[1880]]) ו״אחותה של מיס לודינגטון״ ([[1885]]) היו יצירות בלתי-מובנות, תוך שימוש במזימות פסיכולוגיות סטנדרטיות.
פנייה ל[[מדע בדיוני]] אוטופי עם ספרו ״[[מבט לאחור, 2000-1887]],״ שפורסם בינואר [[1888]], תפס את הדמיון הציבורי והזניק את בלאמי לתהילה ספרותית.
== תנועה חברתית ==
אף על פי שבלאמי טען בדיעבד כי לא כתב את הספר ״מבט אחורה״ כמתווה לפעולה פוליטית, אלא ביקש לכתוב "פנטזיה ספרותית, אגדה של [[צדק חברתי]]"
בלאמי השתמש במונח "[[לאומיות]]" ולא במונח "[[סוציאליזם]]״ כמתאר את החזון, זאת מתוך מחשבה שבדרך זו הוא יגביר את המכירות של הספר, והרעיון עצמו לא יידחה על הסף מבחינה פוליטית.
כל אדם רגיש יכול להודות שנושא השם הוא בעל חשיבות גדולה, במיוחד ברושם הראשוני.. מנקודת מבט [[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלית]], אני עשוי להחשב כסוציאליסט, אבל עם הכינוי ״סוציאליסט״ מעולם לא חשתי טוב. מלכתחילה - היא מילה זרה בפני עצמה, וזרה גם בכל משמעותיה. לכל אמריקאי היא מעלה דימויים של ריח של [[נפט]] עם דגל אדום, ועם כל מיני חידושים מיניים. כמו כן מעלה בעיניו נימה המתעלמת מ[[אלוהים]] ומהדת. בארץ הזאת (ארה״ב) מתייחסים אליהם לפחות בכבוד. ... מה שיכולים להרשות לעצמם הרפורמים ה[[גרמנים]] וה[[צרפתים]] - לקרוא בארצם לתנועות חברתיות בשם סוציאליסטיות, באמריקה הוא נשמע ככינוי שלילי לתנועה פוליטית. אף מפלגה כזו לא יכולה להצליח באמריקה כי איננה משדרת רוח התלהבות ו[[פטריוטיות|פטריוטיזם]].
בלאמי עצמו הצטרף לתנועה הפוליטית שהופיעה בסביבות 1891 כאשר ייסד את עיתונו "האומה החדשה", והחל לקדם פעולות ושיתף פעולה בין המועדונים ״הלאומיים״ השונים לבין ״מפלגת העם״ שהתוותה באותה העת. במשך שלוש וחצי השנים הבאות נתן בלאמי את כולו ל[[פוליטיקה]], פרסם את כתב העת שלו, השפיע על מצע ״מפלגת העם״, ופירסם את ״התנועה הלאומית״ בעיתונות הפופולרית. שלב זה בחייו של בלאמי הגיע לסיומו ב- [[1894|1894,]] כאשר עיתונו "האומה החדשה" נאלץ להפסיק את הופעתו בשל קשיים כלכליים.<ref>Lipow,
כאשר הפעילים המרכזיים של תנועתו הלאומית נבלעו בתוך המנגנון של ״מפלגת העם״, בלאמי נטש את הפוליטיקה כדי לחזור לספרות. הוא החל לעבוד על המשך לספרו העתידני - ״מבט לאחור״, שכותרתו היתה ״שוויון״. זאת בניסיון להתמודד בפירוט רב יותר עם החברה האידיאלית העתידנית הפוסט-מהפכנית. הספר ראה אור ב-[[1897]] ונחשב ליצירתו האחרונה של בלאמי.
שורה 30 ⟵ 33:
אדוארד בלאמי מת משחפת בעיר הולדתו במסצ'וסטס.הוא היה בן 48 במותו.
ביתו בצ'יקופי פולס, שנבנה על ידי אביו,
״בלאמי רואד״, רחוב מגורים ב[[טורונטו]], נקרא על שמו של אדוארד בלאמי.
|