אדוארד בלאמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
הערות שוליים
שורה 1:
'''אדוארד בלאמי''' Edward Bellamy,(נולד [[26 במאי]] [[1850]] - נפטר [[22 במרץ|22 במא]]<nowiki/>י [[1898]]), [[סופר]] ו[[סוציאליזם|סוציאליסט]] [[ארצות הברית|אמריקאי]], שהתפרסם בזכות ה[[רומן]] ה[[אוטופיה|אוטופי]] שלו - ״מבט לאחור״ סיפור שהתבונן בעתיד הרחוק של שנת 2000. בחזון של בלאמי היה עולם [[הרמוניה|הרמוני]], וחולל תנועה חברתית שהקימה 165 "מועדונים לאומיים" ברחבי ארה״ב, שהוקדשו להפיץ את הרעיונות הפוליטיים שלו ולהפוך אותם למציאות מעשית. [1]<ref>Franklln Rosemont, "Bellamy's Radicalism Reclaimed", in Daphne Patai (ed.), ''Looking Backward, 1988-1888.'' Amherst MA: University of Massachusetts Press, 1988; pg. 201.</ref>
 
 
== השנים הראשונות ==
[[קובץ:Edward Bellamy - photograph c.1889.jpg|ממוזער|אדוארד בלאמי, צילום משנת 1889]]
אדוארד בלאמי נולד ב [[Chicopee Falls]] , [[מסצ'וסטס]]. אביו היה [[רופוס קינג בלאמי]] (1816-1886), [[כומר]] [[בפטיזם|בפטיסטי]] וצאצאיו של יוסף בלאמי. [2] <ref name=":0">Howard Quint, ''The Forging of American Socialism: Origins of the Modern Movement: The Impact of Socialism on American Thought and Action, 1886–1901.''Columbia, SC: University of South Carolina Press, 1953; pg. 74.</ref> אמו היתה [[קלוויניזם|קלווניסטית]], בתו של כומר בפטיסטי בשם [[בנימין פוטנאם]], שנאלץ לעזוב את תפקידו הדתי בסאלם, מסצ'וסטס, בעקבות הצטרפותו ל[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]]. [<ref>Joseph Schiffman, "Edward Bellamy's Religious Thought", ''Transactions and Proceedings of the Modern Language Association of America,'' vol. 68, no. 4] (Sep. 1953), pg. 716.</ref>
 
בלאמי למד בבית הספר הציבורי בעיר מולדתו, ועבר לקולג׳ במדינת [[ניו יורק|ניו-יורק]], שם למד רק שני סמסטרים. עם עזיבתו את הקולג׳, בלאמי נסע ל[[אירופה]] למשך שנה, ובילה זמן רב ב[[גרמניה]]. [2] בלאמי למד [[משפטים]] אבל נטש את התחום בלי שעסק כ[[עורך דין]], במקום זה הוא נכנס לעולם ה[[עיתונאות|עיתונות]]. בתפקיד עיתונאי שירת זמן קצר את צוות ה"[[ניו יורק פוסט]]" לפני שחזר אל מסצ'וסטס.
 
בגיל 25, בלאמי חלה במחלת ה[[שחפת]] - המחלה שבסופו של דבר תהרוג אותו. [2] הוא סבל מהשפעותיה לאורך כל חייו הבוגרים. במאמץ לשקם את בריאותו, בילה בלאמי שנה ב[[הוואי|איי הוואי]] ([[1877]] עד [[1878]]). [2] בשובו לארצות הברית, החליט לנטוש את העיתונות היומית לטובת יצירה ספרותית, אשר תשפיע פחות על זמנו ועל בריאותו. [2]
 
בלאמי נישאה ל[[אמה אוגוסטה סנדרסון]] בשנת [[1882|1882.]] לבני הזוג נולדו שני ילדים.
 
== קריירה ספרותית ==
הרומנים הראשונים של בלאמי, כולל ״ששה לאחד״ ([[1878]]), ״התהליך של ד״ר היידנהוף״ ([[1880]]) ו״אחותה של מיס לודינגטון״ ([[1885]]) היו יצירות בלתי-מובנות, תוך שימוש במזימות פסיכולוגיות סטנדרטיות. [5]<ref>Quint, ''The Forging of American Socialism,'' pp. 74–75.</ref>
פנייה ל[[מדע בדיוני]] אוטופי עם ספרו ״[[מבט לאחור, 2000-1887]],״ שפורסם בינואר [[1888]], תפס את הדמיון הציבורי והזניק את בלאמי לתהילה ספרותית. [2] <ref name=":0" /> הוצאת הספרים לא ייכלה לעמוד בביקוש. הוא מכר למעלה מ 200 אלף עותקים, ורק שני ספרים בארה״ב של סוף המאה ה-19 מכרו יותר: ״[[אוהל הדוד תום]]״ ו״[[בן חור (ספר)|בן-חור]]״. בלאמי אסף גם כמה סיפורים קצרים שכתב במשך הזמן, ופרסם אותם בשנת [[1898]].<ref>Arthur E. Morgan, ''Edward Bellamy.'' New York: Columbia University Press,</ref>
 
== תנועה חברתית ==
אף על פי שבלאמי טען בדיעבד כי לא כתב את הספר ״מבט אחורה״ כמתווה לפעולה פוליטית, אלא ביקש לכתוב "פנטזיה ספרותית, אגדה של [[צדק חברתי]]" [7] <ref>Edward Bellamy, "Why I Wrote ''Looking Backward,''" ''The Nationalist,'' vol. 2 (1890), pg. 199.</ref> הספר עודד הקמת מה שנקרא ״מועדונים לאומיים״, שהחלו להיווסד ב[[בוסטון]] בסוף [[1888]]. [8]<ref>William D.P. Bliss and Rudolph M. Binder (eds.), ''The New Encyclopedia of Social Reform.'' New Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1908; pp. 810–812.</ref>. בלאמי בספרו מתאר את ארה״ב העתידית כזונחת את הרעיון של [[תחרותיות (רגש)|תחרותיות]] דבר היוצר [[רווחה חברתית]] ויחסי אנוש שונים לגמרי ממה שהכיר בתקופתו. רעיון זה תפס את החוגים ה[[אינטלקטואל|אינטלקטואלי]]<nowiki/>ם בארצות הברית והוקמו מועדונים חברתיים שקראו ליישם רעיון זה. בשנת [[1891]] היו 162 מועדונים לאומיים. [9] <ref>Morris Hillquit, ''History of Socialism in the United States.'' Fifth Revised and Enlarged Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1910; pg. 289.</ref>
 
 
 
בלאמי השתמש במונח "[[לאומיות]]" ולא במונח "[[סוציאליזם]]״ כמתאר את החזון, זאת מתוך מחשבה שבדרך זו הוא יגביר את המכירות של הספר, והרעיון עצמו לא יידחה על הסף מבחינה פוליטית. [10]<ref>Sylvia E. Bowman, ''The Year 2000: A Critical Biography of Edward Bellamy.'' New York: Bookman Associates, 1958; pg. 114.</ref> במכתב משנת [[1888]] למבקר הספרות [[ויליאם דין האוולס]] כתב בלאמי:
 
כל אדם רגיש יכול להודות שנושא השם הוא בעל חשיבות גדולה, במיוחד ברושם הראשוני.. מנקודת מבט [[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלית]], אני עשוי להחשב כסוציאליסט, אבל עם הכינוי ״סוציאליסט״ מעולם לא חשתי טוב. מלכתחילה - היא מילה זרה בפני עצמה, וזרה גם בכל משמעותיה. לכל אמריקאי היא מעלה דימויים של ריח של [[נפט]] עם דגל אדום, ועם כל מיני חידושים מיניים. כמו כן מעלה בעיניו נימה המתעלמת מ[[אלוהים]] ומהדת. בארץ הזאת (ארה״ב) מתייחסים אליהם לפחות בכבוד. ... מה שיכולים להרשות לעצמם הרפורמים ה[[גרמנים]] וה[[צרפתים]] - לקרוא בארצם לתנועות חברתיות בשם סוציאליסטיות, באמריקה הוא נשמע ככינוי שלילי לתנועה פוליטית. אף מפלגה כזו לא יכולה להצליח באמריקה כי איננה משדרת רוח התלהבות ו[[פטריוטיות|פטריוטיזם]].
 
בלאמי עצמו הצטרף לתנועה הפוליטית שהופיעה בסביבות 1891 כאשר ייסד את עיתונו "האומה החדשה", והחל לקדם פעולות ושיתף פעולה בין המועדונים ״הלאומיים״ השונים לבין ״מפלגת העם״ שהתוותה באותה העת. במשך שלוש וחצי השנים הבאות נתן בלאמי את כולו ל[[פוליטיקה]], פרסם את כתב העת שלו, השפיע על מצע ״מפלגת העם״, ופירסם את ״התנועה הלאומית״ בעיתונות הפופולרית. שלב זה בחייו של בלאמי הגיע לסיומו ב- [[1894|1894,]] כאשר עיתונו "האומה החדשה" נאלץ להפסיק את הופעתו בשל קשיים כלכליים.<ref>Lipow, [13]''Authoritarian Socialism in America,'' pg. 31.</ref>
 
כאשר הפעילים המרכזיים של תנועתו הלאומית נבלעו בתוך המנגנון של ״מפלגת העם״, בלאמי נטש את הפוליטיקה כדי לחזור לספרות. הוא החל לעבוד על המשך לספרו העתידני - ״מבט לאחור״, שכותרתו היתה ״שוויון״. זאת בניסיון להתמודד בפירוט רב יותר עם החברה האידיאלית העתידנית הפוסט-מהפכנית. הספר ראה אור ב-[[1897]] ונחשב ליצירתו האחרונה של בלאמי.
שורה 30 ⟵ 33:
אדוארד בלאמי מת משחפת בעיר הולדתו במסצ'וסטס.הוא היה בן 48 במותו.
 
ביתו בצ'יקופי פולס, שנבנה על ידי אביו, [15] נקבע כאתר היסטורי לאומי בשנת [[1971]]. <ref>"A Noted Writer's Abode: The Home of Edward Bellamy at Chicopee Falls, Mass.", ''Harrisburg [16PA] Telegraph,'' July 19, 1890, pg. 4.</ref>
 
״בלאמי רואד״, רחוב מגורים ב[[טורונטו]], נקרא על שמו של אדוארד בלאמי.