מריה עמנואל, מרקיז מייסן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 6:
|אם=[[אליזבת הלן, נסיכת טורן וטקסיס]]
}}
'''מריה עמנואל, מרקיז מייסן''' (ב[[גרמנית]]: '''Maria Emanuel Markgraf von Meißen''';{{כ}} [[31 בינואר]] [[1926]] - [[23 ביולי]] [[2012]]) היה ראש [[בית וטין]] בין השנים [[1968]]–2012. <ref>{{הערה| אדם בילנסקי. [http://www.antoniego26.pl/monarchia/pretendent.pdf האם הפולנים מעמידים פנים על כס המלכות שלהם? (פולנית)] [ב:] [http://www.szlachta.org.pl/verbum-nobile/nr-17-2008.html Verbum Nobile] . Nr 17. 2008 p. 8 </ref>}}
 
== ביוגרפיה ==
מריה עמנואל נולד ב-[[31 בינואר]] [[1926]] ב[[רגנסבורג]], [[בוואריה]], והיה הילד הבכור של [[פרידריך כריסטיאן, מרקיז מייסן|פרידריך כריסטיאן, נסיך הכתר של סקסוניה]] ו[[אליזבת הלן, נסיכת טורן וטקסיס]], בתם של [[אלברט, נסיך טורן וטקסיס השמיני]] ו[[מרגרטה קלמנטינה, ארכידוכסית אוסטריה]].
 
בגיל 18, נאסר מריה עמנואל ונידון למוות על ידי הנאצים בשל התנגדותו לשלטונם. לאחר שנמלט מעונשו, נאלץ להימלט מן הסובייטים המתקרבים, כאשר מולדתו הסכסונית הפכה לחלק מ[[מזרח גרמניה]] הקומוניסטית עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר המלחמה עבר ל[[שווייץ]], שם החל לעבוד בתחום השירותים הפיננסיים. גם הצייר המוכשר עמנואל הציג כמה מעבודותיו. <ref>{{הערה| מונטגומרי-מסינגברד, יו, ''המשפחות המלכותיות של בורקי העולם, כרך 1: אירופה ואמריקה הלטינית'', עמ ' </ref>}}
 
אף על פי שמארי וסילצ'יקוב מספרת בספרה ''"יומני ברלין 1940–1945"'' את סיפורו של הנסיך בן ה-16, הנסיך מריה עמנואל, ששילם לה בעד עזרתה במציאת כלה, שכן הוא הרגיש שזה חובתו כלפי השושלת שלו,<ref>{{הערה| מארי וסילצ'יקוב. יומני ברלין 1940–1945, עמ '71 </ref>}} הוא התחתן רק ביום הולדתו ה-37, ב-[[31 בינואר]] [[1963]], עם [[אנסטסיה, נסיכת אנהלט]], שאותה נשא לאישה ב[[ווה]] שב[[שווייץ]], אולם לא היו להם ילדים.
 
מריה עמנואל הפך לראש [[בית וטין]] עם מותו של אביו בשנת [[1968]].
 
== משבר הירושה ==
מכיוון שלמריה עמנואל לא נולדו ילדים לגיטימיים, הוא בחר בסופו של דבר ליורשו את הנסיך אלכסנדר, נסיך סקסוניה-גספה, בנה של אחותו הבכורה [[אנה, נסיכת סקסוניה (1929–2012)|אנה, נסיכת סקסוניה]] ובעלה המנוח רוברטו דה אפיף, נסיך גספה (צאצא של משפחה לבנונית נוצרייה ששלטה במחוז צפון [[ביירות]]).<ref name{{הערה|שם="petit">|de Badts de Cugnac, Chantal. Coutant de Saisseval, Guy. ''Le Petit Gotha''. Nouvelle Imprimerie Laballery, Paris 2002, p. 127 (French) {{ISBN|2-9507974-3-1}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Huberty 1994 329, 357">|{{Cite book|title=L'Allemagne Dynastique Tome VI Bade-Mecklembourg|last=Huberty|first=Michel|last2=Alain Giraud|last3=F. and B. Magdelaine|publisher=Giraud|year=1991|isbn=978-2-901138-06-8|location=France|pages=475–476|language=French}}</ref>}} מריה עמנואל אימץ את אלכסנדר ב-[[1 ביוני]] [[1999]], שהתחתן עם [[גיזלה, נסיכת בוואריה]] ב-[[1987]]. ב-[[1997]] הסכימו הצאצאים הזכרים ששרדו מהענף האלברטיני להחלטת מריה עמנואל, <ref>{{הערה|{{Cite book|title=The Descendants of Louis XIII|last=Willis|first=Daniel|publisher=Clearfield Co.|year=1999|isbn=0-8063-4942-5|location=Baltimore, MD|pages=327–328, 765–766}}</ref>}} אם כי לאחר מכן, אחיו אלברט הצהיר כי לא קיבל עוד את ההחלטה.  
 
חוק הירושה המלכותי של [[בית וטין]] הוא חצי-[[החוק הסאלי|סאלי]], המאפשר ירושה באמצעות נקבה. מאז מותו של מריה עמנואל, מאחר שאלברט היה הזכר האחרון בשושלת, זה הוביל בראש ובראשונה את ילדיהם של אחיותיהם מריה יוזפה (רווקה), מריה אנה ומתילדה, אבל רק נישואיה של מתילדה עמדו ללא ספק בדרישות חוקי הנישואין המלכותיים, ובנה היחיד מת בשנת [[1987]]. לפיכך, אם הטענה של גספה אינה תקפה, תעבור הירושה לבני דודותיו של מריה עמנואל, [[מרגרטה קרולה, נסיכת סקסוניה|מרגרטה קרולה]], מריה אליקס ואנה, ומכיוון שמרגרטה קרולה הייתה הבכורה, היורש יהיה נכדה [[קרל פרידריך, נסיך הוהנצולרן]], ראש [[בית הוהנצולרן]] השוואבי.
שורה 24:
אולם אחיו של מריה עמנואל, [[אלברט, מרקיז מייסן|אלברט]], תמך בדרישות השוויון כדי לאפשר לבני דודתו, הנסיך טימו, ולבנו [[נישואים מורגנטיים|המורגנטי]], רודיגר, לרשת בסופו של דבר את ראשות הבית. לרודיגר ולאשתו הראשונה אסטריד לינקה נולדו שלושה בנים דניאל, ארנה ונילס.
 
על אף ש[[בית וטין]] האלברטיני מורכב רק מענף המלוכה, ישנם מספר ענפים קיימים של בית וטין, אשר שלטו בנחלות הארנסטיניות השונות עד [[1918]] (כמו גם הענפים הזוטרים של [[בית סקסה-קובורג-גותה]] שהחזיקו כמה כתרים מלכותיים). בהצהרה משותפת מה-[[23 ביוני]] [[2015]], ראשי שלושת הענפים הנותרים של הענף הארנסטיני של בית וטין, [[מיכאל, נסיך סקסוניה-ויימאר-אייזנך]], [[אנדראס, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה]] ו[[קונרד, נסיך סקסוניה-מיינינגן]], הצהירו כי לפי חוקי בית וטין וכללי הירושה המסורתיים, אלכסנדר אפיף, הנושא את השם ''נסיך סקסוניה'', לא ירש את מריה עמנואל לעמוד בראש הענף האלברטיני (בית המלוכה של סקסוניה), וגם אינו רשאי לשאת בתואר מרקיז מייסן. <ref>{{הערה| [http://www.adel-in-deutschland.de/copy_of_GemeinsameErklrungderOberhupterdesGesamthausesWettin.pdf הצהרה משותפת על ידי ראשי בית Wettin של 23 יוני 2015] </ref>}}
 
== אילן יוחסין ==