|
==ביוגרפיה==
ניצני נולד למרים ואנצו ב[[באר שבע]] לאבלמרים, ילידת פולין, ולאנצו [[יהדות איטליה|ממוצאיליד איטלקיאיטליה]], ואםולו ילידת פוליןשני . למשפחה שלושה ילדיםאחים. אביו, [[אנצו ניצני]], נמנה עם מפתחי התעשייה הכימית הממשלתית בישראל. גדל והתחנך בבאר שבע ו[[חיפה]]. לאחר [[שירות בצה"ל|שירותו הצבאי]] ב[[חיל התותחנים]] וב[[גלי צה"ל]], התפרסם ניצני ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] כקלידן להקת "[[תיסלם]]". הוא כתב ללהקה מספר שירים, שהמפורסמים ביניהם הם "[[רדיו חזק]]", "פרצופה של המדינה", "תנו לי רוקנ'רול", "עוד פגישה" ו"לראות אותה היום". סימן ההיכר שלו בלהקה היה ברז שהודבק למצחו.
לאחר התפרקות הלהקה, בסוף [[1983 בישראל|1983]], השתתף יחד עם [[ארז טל]] ו[[אברי גלעד]] בתוכנית הקאלט "[[מה יש]]" ב[[גלי צה"ל]] בה גילם את האשם תמיד ואת כל הדמויות בפינה ימי איציק ובתוכנית "[[העולם הערב]]" ב[[ערוץ 2 הניסיוני]]. כמו כן התמנה ניצני למנכ"ל "[[הד ארצי]]", והיה אחראי לתגליות כמו [[החברים של נטאשה]], נער[[נוער שוליים ]], [[אדם (זמר)|אדם]] ועוד מספר הרכבים מצליחים שהחלו לפעול לקראת סוף שנות ה-80 וכן היה מהמעורבים בתחילת הקריירה הבינלאומית של [[עפרה חזה]] . ב1990 עזב את ״הד ארצי והקים את "יאיר ניצני מוזיקה", שהיא חברה לטיפול בזכויות יוצרים לפרסומות. ▼גדל והתחנך בבאר שבע ו[[חיפה]]. לאחר [[שירות בצה"ל|שירותו הצבאי]] ב[[חיל התותחנים]] וב[[גלי צה"ל]], התפרסם ניצני ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] כקלידן להקת "[[תיסלם]]". הוא כתב ללהקה מספר שירים, שהמפורסמים ביניהם הם "[[רדיו חזק]]", "פרצופה של המדינה", "תנו לי רוקנ'רול", "עוד פגישה" ו"לראות אותה היום". סימן ההיכר שלו בלהקה היה ברז שהודבק למצחו.
▲לאחר התפרקות הלהקה, בסוף [[1983 בישראל|1983]], השתתף יחד עם [[ארז טל]] ו[[אברי גלעד]] בתוכנית הקאלט "[[מה יש]]" ב[[גלי צה"ל]] בה גילם את האשם תמיד ואת כל הדמויות בפינה ימי איציק ובתוכנית "[[העולם הערב]]" ב[[ערוץ 2 הניסיוני]]. כמו כן התמנה ניצני למנכ"ל "[[הד ארצי]]", והיה אחראי לתגליות כמו [[החברים של נטאשה]], נער שוליים [[אדם (זמר)|אדם]] ועוד מספר הרכבים מצליחים שהחלו לפעול לקראת סוף שנות ה-80 וכן היה מהמעורבים בתחילת הקריירה הבינלאומית של [[עפרה חזה]].
ב1990 עזב את ״הד ארצי והקים את "יאיר ניצני מוזיקה", שהיא חברה לטיפול בזכויות יוצרים לפרסומות.
ניצני היה המפיק של אלבומו הראשון של ״האדמור״ עם הלהיטים ״חומוס מטמטם ״ ו״לסובב את הגוף״ שהיה אלבום ההיפ הופ הראשון בישראל שהיווה מקור השראה להרכבים וראפרים רבים אחריו והופק מוסקלי ע״י יוסי פיין.
בקריירת הסולו שלו התפרסם, בין היתר, שירו "האשם תמיד", שהתבסס על דמות פרודית על שדרן רדיו קהיר מהתוכנית "מה יש", וכן "שיר המנגל" - [[גרסת כיסוי]] היתולית לשיר "Brother Louie" של [[Modern Talking]].
ניצני העלה תוכניות יחיד ועד שנת [[2005]] כתב והגיש את שלוש העונות של תוכנית הסאטירה ב[[ערוץ 10]] "[[אחורי החדשות]]". משנת [[2006]] התחיל להנחות את תוכנית הראיונות "[[עושים צחוק]]", שהנחה בעונתה הקודמת [[עידן אלתרמן]]. ב-[[2007]] הנחה את תוכנית הסאטירה "[[גלגל החדשות]]". ב-[[2008]] הגיש ב[[רדיו 99]] תוכנית יומית בשם "רדיו חזק", בה אירח אומנים ישראלים. בשנת [[2010]] הגיש מדי יום ראשון ב[[גל"צ]] את תוכנית הרדיו "[[ציפורי לילה]] ולהקתן" עם [[יזהר אשדות]]. יחד עם המאמן האישי [[אלון גל]] השיק ביוני 2010 את מדיה באז, מכללה לניהול עסקי מוזיקה, בידור ומדיה.
בנוסףבשנת ב[[2011]] צורף ניצני לפאנל השופטים של תוכנית ה[[ריאליטי]] "[[כוכב נולד]]"{{הערה|{{mako|ספי קצב|יאיר ניצני מצטרף לצוות השופטים של כוכב נולד|8ba9877eb81ed21006|tv- starisborn/season9-articles|1 בפברואר 2011 }}}}. בנוסף, החל גם להגיש תוכנית שבועית ב[[ערוץ 8]] במסגר רצועת השידור "[[הינשופים]]", (זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה ) העוסקת בתרבות דיגיטלית ובחידושים טכנולוגיים. בשנה זו החל ניצני לכתוב את הטור השבועי "מרים גבה" ב[[מוסף (עיתונות)|מוסף]] שישבת של "[[ישראל היום]]" אותו הוא כותב ברציפות עד היום (2019). ▼ב-[[2007]] הנחה את תוכנית הסאטירה "[[גלגל החדשות]]".
ב[[דצמבר]] [[2012]] החל להגיש את מגזין התרבות "קצת גבוה" ב[[ערוץ 10]]. ב-[[2014]] יצא לאור ספרו "מרים גבה" - קובץ מאמרים שלו שהתפרסמו ב"ישראל היום", וכן החל להגיש את התוכנית "פותחים את הבוקר" ב[[גלי צה"ל]].
ב-[[2008]] הגיש ב[[רדיו 99]] תוכנית יומית בשם "רדיו חזק", בה אירח אומנים ישראלים.
בשנת [[2010]] הגיש מדי יום ראשון ב[[גל"צ]] את תוכנית הרדיו "[[ציפורי לילה]] ולהקתן" עם [[יזהר אשדות]].
יחד עם המאמן האישי [[אלון גל]] השיק ביוני 2010 את מדיה באז, מכללה לניהול עסקי מוזיקה, בידור ומדיה.
בשנת [[2011]] צורף ניצני לפאנל השופטים של תוכנית ה[[ריאליטי]] "[[כוכב נולד]]"{{הערה|{{mako|ספי קצב|יאיר ניצני מצטרף לצוות השופטים של כוכב נולד|8ba9877eb81ed21006|tv-starisborn/season9-articles|1 בפברואר 2011}}}}.
▲בנוסף ב-2011, החל גם להגיש תוכנית שבועית ב[[ערוץ 8]] במסגר רצועת השידור "[[הינשופים]]", (זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה ) העוסקת בתרבות דיגיטלית ובחידושים טכנולוגיים. בשנה זו החל ניצני לכתוב את הטור השבועי "מרים גבה" ב[[מוסף (עיתונות)|מוסף]] שישבת של "[[ישראל היום]]" אותו הוא כותב ברציפות עד היום (2019).
ב[[דצמבר]] [[2012]] החל להגיש את מגזין התרבות "קצת גבוה" ב[[ערוץ 10]].
ב-[[2014]] יצא לאור ספרו "מרים גבה" - קובץ מאמרים שלו שהתפרסמו ב"ישראל היום".
באותה שנה החל להגיש את התוכנית "פותחים את הבוקר" ב[[גלי צה"ל]].
בשנת [[2018]] הנחה את העונה השנייה של התוכנית "[[העולם מצחיק אז צוחקים|העולם עצוב אז צוחקים]]" ב[[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|טלוויזיה החינוכית]]{{הערה|{{Cite news|url=http://www.23tv.co.il/3098-he/Tachi.aspx|title=העולם עצוב אז צוחקים|newspaper=הטלויזיה החינוכית|language=he|access-date=2018-05-20}}}}. התוכנית היתה מועמדת לפרס האקדמיה כתוכנית התרבות הטובה לשנת 2018.
לאורך הקריירה הארוכה שלו, השתתף ניצני בכתיבתם של כמה מהלהיטים שהפכו עם השנים לקלאסיקות ישראליות, ובהם: "רדיו חזק", "לראות אותה היום", "תנו לי רוקנ'רול", "בוקר של כיף", "עוד פגישה", "שירו של שפשף", "כבר הסתיו עכשיו" ״פרצופה של המדינה״ ו"חצבים פורחים".
ניצני נשוי לדרורית ולהם שלוש בנות ובן מאומץ.
| 