יאיר ניצני

זמר ישראלי

יָאִיר נִיצָּנִי (נולד ב-22 באוגוסט 1958) הוא זמר, מוזיקאי, פזמונאי, שחקן, תסריטאי, עיתונאי, קומיקאי, מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי. חבר בלהקת "תיסלם".

יאיר ניצני
Yair Nitzani 1.jpg
לידה 22 באוגוסט 1958 (בן 64)
באר שבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1975–הווה (כ־48 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://yairnitzani.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ניצני והנשיא ריבלין

ביוגרפיהעריכה

נעוריו ותחילת דרכועריכה

ניצני נולד בבאר שבע למרים, ילידת פולין, ולאנצו יליד איטליה, ולו שני אחים. אביו, אנצו ניצני, נמנה עם מפתחי התעשייה הכימית הממשלתית בישראל.

יאיר ניצני גדל והתחנך בבאר שבע, חיפה וסביון ובתחילת דרכו המוזיקלית השתתף בהרכב "אחוז בננה" שהופיע עם גרסאות כיסוי לשירים. בשנת 1976 התגייס לחיל התותחנים שם שירת כנהג נגמ״ש.[1] לאחר מכן המשיך את שירותו הצבאי בגלי צה"ל בתפקיד של טכנאי שידור. בתקופת שירותו בגלי צה״ל הכיר את יזהר אשדות, ששירת כעורך מוזיקלי בתחנה. השניים התחברו, הפכו לשותפים מוזיקליים ועבדו בשעות הפנאי כתקליטנים במסיבות דיסקו.[2] על החוויות שצברו כתקליטנים, השניים כתבו את השיר הפארודי "תנו לי רוק'נ'רול".[3] מאוחר יותר נפגשו השניים עם דני בסן, אשר שירת באותה תקופה בלהקת חיל האוויר. כך נוצר הגרעין של להקת תיסלם.

תקופת תיסלםעריכה

להקת תיסלם פרצה לתודעה הישראלית בסוף שנת 1980, עם השיר "רדיו חזק". כמה חודשים מאוחר יותר יצא גם האלבום באותו השם. לאורך כל שנות הלהקה שימש ניצני כקלידן הלהקה וכמנהל האמנותי שלה. סימן ההיכר שלו בלהקה היה ברז שהודבק למצחו. הוא כתב ללהקה מספר שירים, שהמפורסמים ביניהם הם "רדיו חזק", "פרצופה של המדינה", "תנו לי רוקנ'רול", "עוד פגישה" ו"לראות אותה היום" ו״חצבים פורחים״.

השיר "חצבים פורחים" יצא על תקליטון יחד עם השיר "אור של כוכבים" וחולק בחינם כחלק מקמפיין "מועדון חצב" (חיסכון צעיר בבנק לאומי לישראל). בחלקו השני של התקליטון היה תשדיר פרסומת של בנק לאומי עם הסלוגן "מה המצב? חצב!". השיר "חצבים פורחים" נכתב בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, לאחר שיאיר ניצני ויזהר אשדות הוטסו להופיע בפני חיילים בדרום לבנון. המראות שראו, השיחות עם החיילים ואווירת המלחמה בצפון שעמדה בניגוד גמור לאווירת החופש והניתוק בתל אביב הובילו אותם לכתיבת השיר. חוש ההומור הציני של יאיר ניצני ויכולות הכתיבה החדות שלו הביאו אותו לכתוב את "ההמנון" שביקש הבנק, תוך שהוא משחיל לתוכו את המחאה שלו ושל יזהר אשדות על מלחמת שלום הגליל.[4]

ב-23 באוקטובר 1983, לאחר הופעה בבאר שבע, הודיעו חברי הלהקה שזו ההופעה האחרונה שלהם.[5] הודעת הפירוק התקבלה בצער רב ובבכי מצד הקהל במועדון והמעריצים ברחבי הארץ.[6]

רדיו, טלוויזיה וקריירת סולועריכה

לאחר התפרקות הלהקה, בסוף 1983, השתתף יחד עם ארז טל ואברי גלעד בתוכנית הקאלט "מה יש" בגלי צה"ל ובתוכנית "העולם הערב" בערוץ 2 הניסיוני. ניצני השתתף גם בתוכנית הרדיו הקומדית הוותיקה ״יתוש בראש״. בשנים 1988–1993 הוא השתתף הרבה פעמים בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה!", כשחקן משנה. בין השנים 1993–1995 הוא הופיע בתוכנית הסטירה אין עם מי לדבר.

בשנות השמונים התמנה ניצני למנכ"ל "הד ארצי", והיה אחראי לתגליות כמו החברים של נטאשה, נוער שוליים, אדם ועוד מספר הרכבים מצליחים שהחלו לפעול לקראת סוף שנות ה-80 וכן היה מהמעורבים בתחילת הקריירה הבינלאומית של עפרה חזה. ב-1990 עזב את "הד ארצי" והקים את "יאיר ניצני מוזיקה", שהיא חברה לטיפול בזכויות יוצרים לפרסומות.

בקריירת הסולו שלו התפרסם, בין היתר, שירו "האשם תמיד", שהתבסס על דמות פרודית על שדרן רדיו קהיר מהתוכנית "מה יש", וכן "שיר המנגל" עם השחקנית גני תמיר, שהיא גרסת כיסוי היתולית לשיר "Brother Louie" של מודרן טוקינג.

ניצני העלה תוכניות יחיד ועד שנת 2005 כתב והגיש את שלוש העונות של תוכנית הסאטירה בערוץ 10 "אחורי החדשות". משנת 2006 התחיל להנחות את תוכנית הראיונות "עושים צחוק", שהנחה בעונתה הקודמת עידן אלתרמן. ב-2007 הנחה את תוכנית הסאטירה "גלגל החדשות". ב-2008 הגיש ברדיו 99 תוכנית יומית בשם "רדיו חזק", בה אירח אומנים ישראלים. בשנת 2010 הגיש מדי יום ראשון בגלי צה"ל את תוכנית הרדיו "ציפורי לילה ולהקתן" עם יזהר אשדות. יחד עם המאמן האישי אלון גל השיק ביוני 2010 את מדיה באז, מכללה לניהול עסקי מוזיקה, בידור ומדיה.

בשנת 2011 צורף ניצני לפאנל השופטים של תוכנית הריאליטי "כוכב נולד".[7] בנוסף, החל גם להגיש תוכנית שבועית בערוץ 8 במסגר רצועת השידור "הינשופים", העוסקת בתרבות דיגיטלית ובחידושים טכנולוגיים. בשנה זו החל ניצני לכתוב את הטור השבועי "מרים גבה" במוסף שישבת של "ישראל היום" אותו הוא כותב ברציפות עד היום (2023) ואשר מתפרסם כפודקאסט שבועי.

בדצמבר 2012 החל להגיש את מגזין התרבות "קצת גבוה" בערוץ 10. ב-2014 יצא לאור ספרו "מרים גבה" - קובץ מאמרים שכתב ושהתפרסמו ב"ישראל היום", וכן החל להגיש את התוכנית "פותחים את הבוקר" בגלי צה"ל.

בשנת 2018 הנחה את העונה השנייה של התוכנית "העולם עצוב אז צוחקים" בטלוויזיה החינוכית.[8] התוכנית הייתה מועמדת לפרס האקדמיה כתוכנית התרבות הטובה לשנת 2018.

ניצני הנחה את טקס פרס אקו"ם בשנת 2021 ובשנת 2022.[9]

בשנת 2022 החלק לשחק בסדרת הדרמה "המדובב" של YES בתפקיד ראש מאפיה.[10]

בשנת 2023 העלה את מופע הבידור ״הולך פזור״.

חיים אישייםעריכה

ניצני נשוי לדרורית, אחותו של גולן ציפל ולהם שלוש בנות. מתגורר בסביון.

בשנת 2014, לאחר מבצע מבצע צוק איתן, אימצה המשפחה את אלי סופר, חייל בודד ללא עורף משפחתי.[11]

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומי אולפןעריכה

  • "האשם תמיד" (כולל "שיר המנגל")

עם תיסלםעריכה

  • לדיסקוגרפיה המלאה של תיסלם ראו: תיסלם

פילמוגרפיהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאיר ניצני בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יאיר ניצני || מרים גבה » אני תותח, באתר www.yairnitzani.com
  2. ^ יואב קוטנר, ‏לראות אותם היום, באתר ישראל היום, 22 במאי 2015
  3. ^ עורך ומגיש: תומר מולוידזון, עריכה: מאיה קוסובר, עריכת סאונד ומיקס: אסף רפפורט, צילום: זיו ראובני, תנו לי רוקנרול | תיסלם, באתר שיר אחד
  4. ^ ynet, יזהר אשדות: כשהטיסו את תיסלם לביירות, באתר ynet, 28 באוגוסט 2013
  5. ^ ⁨האחרונה של,/תיסלם,, ⁩ - ⁨⁨דבר⁩ 23 אוקטובר 1983⁩ - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
  6. ^ ⁨"תיםלם" יורד מהבמה בשיא ההצלחה ⁩ - ⁨⁨דבר⁩ 6 ספטמבר 1983⁩ - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
  7. ^ ספי קצב, ‏יאיר ניצני מצטרף לצוות השופטים של כוכב נולד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בפברואר 2011‏
  8. ^ "העולם עצוב אז צוחקים". הטלויזיה החינוכית. נבדק ב-2018-05-20.
  9. ^ דודי פטימר, ‏מיהודית רביץ ועד נונו: כל הזוכים בטקס פרסי אקו"ם ה-65, באתר מעריב אונליין, 8 בספטמבר 2022
  10. ^ הג'וב החדש של יאיר ניצני: זה התפקיד שיגלם ב'המדובב', באתר Ice
  11. ^ מיכל יעקב יצחקי, ‏אלוף: הלוחם שנפצע בצוק איתן הפך ל"חצי איש הברזל", באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2021