יאיר ניצני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
ניצני נולד ב[[באר שבע]] למרים, ילידת פולין, ולאנצו [[יהדות איטליה|יליד איטליה]], ולו שני אחים. אביו, [[אנצו ניצני]], נמנה עם מפתחי התעשייה הכימית הממשלתית בישראל. גדל והתחנך בבאר שבע ו[[חיפה]]. לאחר [[שירות בצה"ל|שירותו הצבאי]] ב[[חיל התותחנים]] וב[[גלי צה"ל]], התפרסם ניצני ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] כקלידן להקת "[[תיסלם]]". הוא כתב ללהקה מספר שירים, שהמפורסמים ביניהם הם "[[רדיו חזק]]", "פרצופה של המדינה", "תנו לי רוקנ'רול", "עוד פגישה" ו"לראות אותה היום". סימן ההיכר שלו בלהקה היה ברז שהודבק למצחו.
לאחר התפרקות הלהקה, בסוף [[1983 בישראל|1983]], השתתף יחד עם [[ארז טל]] ו[[אברי גלעד]] בתוכנית הקאלט "[[מה יש]]" ב[[גלי צה"ל]] ובתוכנית "[[העולם הערב]]" ב[[ערוץ 2 הניסיוני]]. כמו כן התמנה ניצני למנכ"ל "[[הד ארצי]]", והיה אחראי לתגליות כמו [[החברים של נטאשה]], [[נוער שוליים (להקה)|נוער שוליים]], [[אדם (זמר)|אדם]] ועוד מספר הרכבים מצליחים שהחלו לפעול לקראת סוף שנות ה-80 וכן היה מהמעורבים בתחילת הקריירה הבינלאומית של [[עפרה חזה]]. ב1990 עזב את ״הד ארצי והקים את "יאיר ניצני מוזיקה", שהיא חברה לטיפול בזכויות יוצרים לפרסומות.
בקריירת הסולו שלו התפרסם, בין היתר, שירו "האשם תמיד", שהתבסס על דמות פרודית על שדרן רדיו קהיר מהתוכנית "מה יש", וכן "שיר המנגל" - [[גרסת כיסוי]] היתולית לשיר "Brother Louie" של [[Modern Talking]].
| |||