המחוז היהודי האוטונומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 17:
|עיר אם=
|שפה רשמית=[[רוסית]]
|שטח=36,271
|דירוג שטח=60
|דירוג אוכלוסייה=82
שורה 37:
|סטטיסטיקות=
}}
'''המחוז היהודי האוטונומי''' (ב[[רוסית]]: '''Еврейская автономная область''', ב[[יידיש]]: '''ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט''') הוא [[סובייקטים פדרליים של רוסיה|סובייקט]] ב[[רוסיה]] הסמוך ל[[מנצ'וריה]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER003509115|הכותב=|כותרת=מפת מנצ'וריה והאזור, 1942|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}}שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] והוא המחוז האוטונומי היחיד ברוסיה. שטח המחוז האוטונומי הוא כ-36,000 קמ"ר ובמפקד 2018 חיו בו 162,014 תושבים. העיר המרכזית במחוז היא [[בירוביג'ן]]. לעיתים קוראים בטעות לכל האזור בשם זה.
נכון למפקד האוכלוסין של 2010, היו בה 1,628 תושבים ממוצא [[יהודים|יהודי]] המהווים כ-0.9% מכלל תושבי המחוז (כשהשאר ברובם [[רוסים]]-[[נוצרים]]).
==גאוגרפיה==
המחוז האוטונומי נמצא ב[[המזרח הרחוק הרוסי|מזרח הרחוק הרוסי]], מצפון לנהר ה[[אמור (נהר)|אמור]] שהוא גם הגבול עם מחוז [[חיילונגג'יאנג]] שבסין, בצפון ובמזרח הוא גובל עם [[חברובסק (מחוז)|מחוז חברובסק]] ובמערב עם [[אמור (מחוז)|מחוז אמור]].
את צפון המחוז חוצה [[מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית]]. מצפון למחוז נמצאים [[הרי בוריה]] ובמזרחו שפלה.
שורה 51:
ההחלטה התקבלה בשל:
*הצורך לחזק ולפתח את המזרח הרחוק.
*כתוצאה ממדיניות הלאומיות של סטלין שכללה שינויי גבולות וחלוקה מחדש של יחידות טריטוריאליות בהתאם לשיקולים לאומיים ואתניים.
* ה[[יהדות]] היוותה איום על ה[[אתאיזם]].
* ה[[ציונות]] שכתנועה [[לאום|לאומית]] היוותה איום על החזון הבינלאומי הסובייטי.
* המחשבה שיהדות העולם תתרום להקמת ותחזוקת האזור האוטונומי, מחשבה שהתממשה כאשר ארגונים כמו "אורט" ו"איקאר" (יידישע קאלאניזאציע אין ראטן-פארבאנד) תמכו בהתיישבות היהודית מראשיתה והחל ב-1935 תמך גם הארגון אמביג'אן (Ambijan - הוועד האמריקאי למען ההתיישבות היהודית בבירוביג'אן) .
שורה 61:
על פי גישתו של [[סטלין]] לשאלה הלאומית, קבוצה צריכה טריטוריה כדי להיות לאום. ליהודים אין טריטוריה ולכן הם אינם זכאים לזכויות לאומיות. [[קומוניזם|קומוניסטים]] יהודים טענו כי הדרך לפתרון הדילמה האידאולוגית היא להקים טריטוריה יהודית. הסובייטים היו מעוניינים לספק ליהודים בית לאומי שלא יהיה ב[[ארץ ישראל]], שכן הציונות היוותה איום מסוים, וראו בה יריבה ל[[מרקסיזם]].
סיבה נוספת שבעטיה פיתחו הסובייטים את האזור היא שמירה על הגבול עם [[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|סין]]. באותה תקופה חלקים אלו לא היו מיושבים והגבול היה רגיש. ליהודים, לעומת זאת, היו קהילות במערב [[ברית המועצות]]. היו הצעות להקים את האזור היהודי ב[[חצי האי קרים|קרים]] או ב[[אוקראינה]], אולם הצעות אלו נדחו בשל חשש מ[[אנטישמיות]]. היו שטענו כי קרים ואוקראינה התנגדו להקמת האזור בשטחן. אחרים טענו כי סטלין הונע מאנטישמיות ורצה להרחיק את היהודים ממוקדי כוח אפשריים.
נעשו פעולות [[תעמולה]] ניכרות כדי לעודד הגירה לאזור. הוכנו פוסטרים, מסמכים הוצנחו באזורים בהם גרו יהודים, נכתבו ספרים ביידיש על ה[[אוטופיה]] הסוציאליסטית. הממשלה אף הפיקה סרט ב[[יידיש]] בשם "מחפשי האושר" על משפחה שעזבה את [[ארצות הברית]] בשל [[השפל הגדול|השפל הכלכלי]] והגיעה לאזור. התעמולה הייתה כה יעילה עד כי כמה אלפי יהודים שאינם סובייטים היגרו לאזור, בכללם גם כמה מאות מ[[ארץ ישראל]].
ה[[אקלים]] הבעייתי הקשה על ההתיישבות באזור. על המתיישבים היה להקים יישוב מאפס. למרות זאת הם הצליחו בכך. כאשר האוכלוסייה היהודית במקום גדלה, החלה להתפתח בו תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש בשם ''[[ביראבידזשאנער שטערן|בּיראָבּידזשאנער שטערנ]]'' (כוכב בירוביג'ן). חלק מהיישובים נקראו בשמות עבריים: יצירה, עבודה, משמר ותל חי. רחובות העיר נקראו על שם [[סופר]]ים יידים כמו [[שלום עליכם]] ו[[יצחק לייבוש פרץ|י.ל. פרץ]]. הכתיב היידי שונה, בתחילה תוך ביטול האותיות הסופיות (למשל: ביראבידזשא'''נ''') ובהמשך נעשה מאמץ לכתוב יידיש באותיות קיריליות ולא עבריות.
התוכנית קיבלה מהלומה כאשר [[סטלין]] החל ברדיפת היהודים באמצע שנות השלושים. מנהיגים יהודים נעצרו והוצאו להורג, בתי ספר ביידיש נסגרו, ארגונים יהודים שטיפלו באוכלוסייה, כמו [[אוזט]]-געזערד (ОЗЕТ - חברה לסידור חקלאי של יהודים עמלים בברית המועצות) וקומזט (הרשות להסבת יהודים עמלנים לחקלאות). [[מלחמת העולם השנייה]] הפסיקה את הניסיונות להעביר את היהודים למזרח.
שורה 87:
! סיעה !! יושב ראש !! מספר חברים
|-
|
|-
| [[המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה|המפלגה הליברל-דמוקרטית]] || גלינה טימצ'נקו || 3
שורה 105:
התפקיד הבכיר והעליון ביותר במחוז היהודי האוטונומי הוא תפקיד המושל. מושל המחוז אחראי לניהול ענייני המחוז וייצוגו בממשל הפדרלי.
מרבית ראשי המחוז שכיהנו לאורך ההיסטוריה היו יהודים. מושל המחוז נבחר בבחירות ישירות אחת ל-5 שנים ואינו רשאי לכהן יותר מ-2 קדנציות רצופות. מעון המושל נמצא בשדרות 60 שנה לברית המועצות בעיר [[בירוביג'ן]].
====ראשי המחוז====
{| class="wikitable" style="text-align: center"
שורה 234:
==אוכלוסייה==
ב-[[2005]] חיו באזור כ-188,000 תושבים, מתוכם מיעוט של כאלפיים יהודים בלבד, כששאר האוכלוסייה מורכבת מ-85% רוסים (נוצרים), לצד מיעוטים של אוקראינים ובני עמים [[אסיאתים]]. אף על פי שהיהודים מהווים חלק קטן מאוד באוכלוסיית המחוז השם והמעמד של המחוז לא השתנו.
בהתאם לתוצאות מפקד אוכלוסין משנת [[2010]] מספר היהודים ירד ל-1,628 והם מהווים פחות מ-1% מאוכלוסיית המחוז כולו. רוב היהודים במחוז היהודי האוטונומי מרוכזים ב[[בירוביג'ן]] הבירה ובעיירות [[אמורזט]], [[בירה (רוסיה)|בירה]] ו[[סמידוביץ']].
| |||