פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
←‏תקופת הביניים (379-498): קישורים פנימיים
בנו של [[בהראם הרביעי]], [[יזדגרד הראשון]] (399-421) היה רב עוצמה מבחינה פיזית ודיפלומטית, ונקט במדיניות של סובלנות דתית. הוא הפסיק את הרדיפות כנגד הנוצרים ואף העניש כמרים ואצילים שרדפו אותם. תקופת שלטונו הייתה שקטה יחסית. הוא כרת ברית שלום עם הרומאים ואפילו היה פטרון של [[תאודוסיוס השני]] ([[403]]-[[450]]) בשנות צעירותו. הוא גם נשא נסיכה יהודיה, ונולד להם בן.
 
יורשו של יזדגרד, [[בהראם החמישי]] ([[421]]-[[438]]), הוא אחד מהמלכים הסאסאנים הידועים ביותר, וגיבורם של [[מיתוס]]ים רבים, שנותרו אף לאחר השמדת האימפריה הסאסאנית בידי הערבים. בהראם החמישי ירש את המלוכה לאחר מותו הפתאומי של יזדגרד הראשון, על אף ההתנגדות של האצילים, ובעזרת אל-מונד'יר, השליט הערבי של אל-חירא. אמו של בהראם החמישי הייתה [[שושנדוחט]], בתו של [[ראש הגולה]] היהודי. ב-[[427]] הוא הדף פלישה של נוודים מהמזרח (ה[[הונים]] הלבנים) והרחיב את השפעתו לתוך מרכז אסיה, שם דמותו השתמרה במשך מאות שנים על גבי מטבעות ב[[בוכרה]] (כיום ב[[אוזבקיסטן]]). בהראם החמישי הדיח את המלך של החלק הארמני של פרס, ועשה אותו למחוז של האימפריה.
 
על בהראם החמישי מסופרים סיפורים רבים במסורת הפרסית, העוסקים בגבורתו ויופיו, בניצחונותיו על הרומאים, הטורקים, ההודים והאפריקאים, ועל הרפתקאותיו בציד ובאהבה; הוא קרוי בהראם-א גור, כש"גור" פירושו [[פרא]], על שם אהבתו לציד, ובייחוד לציד פראים. הוא מסמל את המלך האידיאלי בשיא תור הזהב. בתקופתו התרבות הסאסאנית, הספרות והמוזיקה, גם הם פרחו, ומשחקי ספורט כמו [[פולו]] נעשו לפופולריים בקרב משפחות האצולה והמלוכה.
34,689

עריכות