פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 18:
בשנת [[1975]] נערך בבריטניה [[משאל עם]] על שאלת הישארותה של הממלכה המאוחדת בשורות הקהילייה האירופית. המפלגות הגדולות התייצבו כאחת לצד ההישארות. ב[[מפלגת הלייבור (בריטניה)|מפלגת הלייבור]] היו רבים שהסתייגו מהאיחוד — ובמיוחד בסיעה שהשתייכה לצד השמאלי של המפה במפלגה. באפריל 1975 נערכה הצבעה פנימית בה הורו התוצאות על יחס של 1:2 לטובת התומכים ביציאה מהקהילייה האירופית. הרולד וילסון, ראש הממשלה, העניק לחברי הקבינט חופש להביע את דעתם האישית באופן פומבי, ולא חייב אותם להתייצב מאחורי עמדתו שלו, שתמכה בהישארות. שבעה מתוך 23 חברי הקבינט התנגדו לחברות בקהילייה האירופית.{{הערה|{{cite web|url=http://eureferendum.com/documents/1975referendum1.pdf|format=PDF|title=The 1975 Referendum|author=DAvis Butler|website=Eureferendum.com|accessdate=19 May 2016}}}} מרגרט ת׳אצ׳ר, מנהיגת המפלגה השמרנית שבאופוזיציה, התייצבה בעד המשך החברות בארגון, וסחפה אחריה רבים במפלגתה.
 
ב-5 ביוני 1975 התבקש הבוחר הבריטי להשיב "כן" או "לא" על השאלה: {{ציטוט|תוכן=Do you think the UK should stay in the European Community (Common Market)?|אנגלית=כן}}{{ציטוט|"האם לדעתך בריטניה צריכה להישאר בקהילייה האירופית (השוק המשותף)?"|מקור=נסח השאלה במשאל העם של 1975}}
{{ציטוט|"האם לדעתך בריטניה צריכה להישאר בקהילייה האירופית (השוק המשותף)?"|מקור=נסח השאלה במשאל העם של 1975}}
בכל אחד ממחוזות הבחירה בבריטניה, מלבד [[איי שטלנד]] וה[[האיים המערביים|איים המערביים]], השיבו הבוחרים "כן" לשאלה, בתמיכה בהמשך החברות בקהילייה האירופית. התמיכה הייתה נמוכה יחסית בסקוטלנד ובצפון אירלנד.