יהדות חרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
לא כאן המקור להגדיר את ברסלב, שבעצמה מתחלקת להרבה מאוד קבוצות מגוונות, חלקן ספק חרדיות
שורה 171:
 
חסידות גדולה נוספת היא [[חסידות חב"ד]], שפחות מסתגרת מחסידויות אחרות ונחשבת בעיני רבים כזרם נפרד ולא כחלק מהזרם הכלל-חסידי. שלא כרוב החסידיות הדוגלות במגורים בשכונות חרדיות, חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי הארץ והעולם, מרבים בפעילות הסברתית להנחלת ערכי [[יהדות]] לכלל האוכלוסייה היהודית בישראל ובעולם, ומפעילים לצורך כך [[בית חב"ד|בתי חב"ד]].
 
חסידות נוספת היא ברסלב, שגם כן פחות מסתגרת מחסידויות אחרות, ונחשבת בעיני רבים כזרם נפרד ויותר ישראלי. בין התנועה הזו לבין החסידות הכללית שורר מתח קל מפאת כמה גורמים. באחדים מן החסידויות דוגמת סקווירא וצ'רנוביל, שורר ניתוק מוחלט ויש דחייה מוחלט של הערכים הברסלבים. אצל חסידויות אחרות (כמו בעלז) היחס פחות חריף אך גם מתאפיין בניתוק תרבותי ושוני אמוני. וישנן חסידויות (סאטמאר) שיש להן כלפי ברסלב יחס קרוב.
 
=== ספרדים ===
שורה 222 ⟵ 220:
ב[[יהדות צרפת|צרפת]] מספר החרדים נאמד בכ-25,000{{הערה|שם=קהילות}} הקהילות החרדיות הגדולות ממוקמות ב[[פריז]], [[מרסיי]], [[אקס לה בן]], [[ליון]] ו[[שטרסבורג]]. רוב החרדים בצרפת הם יוצאי [[יהדות צפון אפריקה|קהילות צפון אפריקה]].
 
באנטוורפן שבבלגיה, מתגוררות כ-2200 משפחות חרדיות שהן כ-15,000 נפשות{{הערה|לפי הנתונים של השבועון הפרסומי Koopjes Plus שמחלקהמחולק אתבציבור השבועון לכל המשפחות החרדיותזה.}}. כמחצית מהן משתייכות לציבור החסידי והיתר משתייכות לציבור הליטאי והחרדי-מודרני.
 
הקהילות במזרח אירופה חרבו במהלך השואה. לאחר השואה, החיים הדתיים והתרבותיים של יהודים בגוש הקומוניסטי הוגבלו מאוד על ידי המשטר, עד שכמעט ולא ניתן היה לקיים אורח חיים יהודי דתי. בשנות ה-90, לאחר נפילת הקומוניזם, החלה פעילות רחבה באזור, וכיום יש מספר קהילות גדולות של חוזרים בתשובה. ב[[מוסקבה]] קיימת קהילה ליטאית, לה יש ישיבה גדולה בשם "תורת חיים". כמו כן קיימות בכל המרחב קהילות וישיבות של חב"ד.