DC-3 דקוטה – הבדלי גרסאות

'''דאגלס DC-3''', או {{כ}}'''C-47 סקייטריין''' הידוע בישראל בכינוי''' דקוטה''', הוא [[מטוס תובלה]] דו-מנועידו־מנועי מתוצרת חברת [[דאגלס איירקראפט קומפני|דאגלס]] ה[[ארצות הברית|אמריקנית]]. טס לראשונה בשנת [[1935]], ונחשב לאחד המטוסים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של ה[[תעופה]]. בשירות חברות התעופה המסחריות, יעילותו הובילה להוזלת כרטיסי הטיסה לנוסעים, ותרמה לפופולריות של הטיסות בצורה משמעותית ביותר. בגרסתו ה[[צבא]]ית, שנקראה C-47 Skytrain ("רכבת־שמיים"), יוצרו יותר מ-10מ־10,000 מטוסים, שהפכו אותו למטוס התובלה הנמכר ביותר בהיסטוריה. בגרסה זו שימש בשירות צבאות [[בעלות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], והיה מטוס תובלה מוצלח ואמין ביותר. כ-6כ־6,000 מטוסים נוספים נבנו ברישיון ב[[ברית המועצות]] וב[[יפן]].

חברת דאגלס החלה בפיתוח המטוס בעקבות פנייה של מנכ"ל חברת התעופה [[אמריקן איירליינס]], שביקש בשנת [[1932]] תחליף מתקדם ל[[מטוס נוסעים|מטוס הנוסעים]] [[DC-2]]. המטוס החדש נדרש להיות [[מתכת]]י, חד-כנפיחד־כנפי, ומסוגל להטיס 12 נוסעים למרחק של 1,750 ק"מ, במהירות של 240 קמ"ש. בנוסף, המטוס נדרש לטוס גם בלי אחד המנועים (למקרי חירום). ב-ב־[[17 בדצמבר]] [[1935]] (יום השנה ה-32ה־32 לטיסתם הראשונה של [[האחים רייט]]) המטוס החדש המריא לראשונה. ביצועיו איפשרו טיסה מהירה מחוף אל חוף בארצות הברית (עם עצירה אחת לתדלוק), והוא הוביל למהפכה אמיתית בטיסות המסחריות, שהפכו לפופולריות מאוד. חברות התעופה האמריקניות רכשו מאות מטוסי דקוטה. חברת [[KLM]] קיבלה את מטוס הדקוטה הראשון שלה בשנת [[1936]], והשתמשה בו לטיסות מ[[אמסטרדם]] שב[[הולנד]] ל[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] - קו התעופה הארוך בעולם באותה עת.

הדגם הצבאי לתובלה C-47 Skytrain תוכנן בתחילת שנות הארבעים, לדרישת [[הצבא האמריקני]]. עם כניסת ארצות הברית למלחמה, בדצמבר [[1941]], גויסו מטוסי דקוטה אזרחיים לצבא. מטוסי הדקוטה בשירות בעלות הברית טסו בכל החזיתות, ומילאו משימות תובלה והצנחה של כוחות ואספקה, פינוי, מודיעין ומשימות שונות.

מטוס ה- Cה־C-47 Skytrain נקרא במדינות [[חבר העמים הבריטי]] בשם '''דקוטה''' ובעברית נקראים כך כל הדגמים הדומים לו כגון ה- DCה־DC-3. טייסת 44 של [[חיל האוויר הדרום אפריקאי]] שהשתמשה במטוסי דקוטה הוקמה לראשונה בשנת [[1944]] בבסיס [[קהיר מערב]] ב[[מצרים]].

בתחילת [[מבצע קדש]], ב-29ב־29 באוקטובר [[1956]], המריאו מטוסי דקוטה מבסיס [[תל נוף]], וכל אחד מהם נשא 25 צנחנים. כדי לא להתגלות ב[[מכ"ם]] המצרי, הם טסו בגובה נמוך (כ-150כ־150 מטר), ולפני ההצנחה התרוממו לגובה של כ-450כ־450 מטר. במבצע ההצנחה ("[[מבצע מכבש]]") צנח גדוד של [[חטיבת הצנחנים]], בפיקודו של רס"ן [[רפאל איתן]], ליד [[מעבר המיתלה]] ב[[סיני]]. מספר ימים מאוחר יותר, ב-ב־[[2 בנובמבר]], הצניחו הדקוטות את גדוד הנח"ל המוצנח 88 בפיקוד [[מוטה גור]] ב[[א-טור|א־טור]], שבדרום-מערבשבדרום־מערב סיני. אלה היו שתי הצניחות המבצעיות היחידות בתולדות [[צה"ל]]. במהלך המלחמה המטוסים מילאו משימות הצנחה, פינוי, תובלה, סיור ומשימות נוספות.

מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60 של המאה ה־20]], שימשו מטוסי הדקוטה כמטוסי תובלה, במשימות שונות. בזמן השליטה הישראלית ב[[סיני]] שימשו המטוסים לחילופי כוחות ולהובלת חלקי חילוף לבסיסים וליחידות חיל האוויר בסיני. בדקוטות אחדות של החיל היה שלט בו נכתב: "התחליף היחיד לדקוטה היא דקוטה אחרת".

ב[[מלחמת ששת הימים]] ([[1967]]) שימשו המטוסים לתובלת כוחות וללוחמה אלקטרונית{{הערה|[http://www.fisherlibrary.co.il/biography/And_They_had_the_Hands_of_a_Man_under_their_Wings.pdf אריה הלל, וידי אדם מתחת כנפיהם - תולדות המערך הטכנולוגי בחיל האוויר 1948-19731948–1973, עמ' 78] - באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר.}}, ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ([[1973]]) שימשו לפינוי פצועים, וב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ([[1982]]) ביצעו משימות [[לוחמה אלקטרונית]].

* [http://www.travelcentre.com.au/travel/airshows/DC3/dc3_history.htm היסטוריה של ה-DCה־DC-3 דקוטה] {{אנגלית}}