המהפכה הצרפתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 333:
הדירקטוריון נכנס לתפקידו ב-1 בנובמבר 1795, בעת היפר-אינפלציה. במישור הפוליטי, אירועי ונדמייר הביאום להכרה כי האיום מימין היה מסוכן לשלטונם לא פחות מזה בשמאל. הם פנו למדיניות מאזנת זהירה שאפיינה את כל שנותיהם: בכל פעם שאחד הצדדים התחזק, תמכו במשנהו. כניסת המשטר לוותה בחנינה, ורבים מעצורי פרריאל שוחררו. הדירקטורים אפשרו בשתיקה ליעקובינים להשתקם ולפתוח מועדונים פוליטיים. עוד משמאל לאלו ניצב גרקכוס באבוף, פופוליסט קיצוני שהטיף לחיסול רעיון הרכוש הפרטי ותבע את השבת חוקת 1793 על ערובותיה לשוויון כלכלי.
[[קובץ:Conjuration des égaux.JPEG|שמאל|ממוזער|300px|אלגוריה של "קנוניית השווים": צרפת בדמות אישה המעריצה את "חוקת 1795" המיטיבה, בעוד האנרכיסט המפלצתי מחוסל בידי שומרי הרפובליקה.]]
ב-19 פברואר 96' ביטל המשטר את האסינייאטים הנשחקים והחליפם ב-18 במרץ ב"מנדטים הטריטוריאליים" {{צר|Promesse de mandat territorial}} שגררו מיד אינפלציה. ה[[מצוקה]] הכספית והרעב ליבו את התמיכה העממית בבאבוף. השלטון הגיב: המנהל הציבורי טוהר מאנשי שמאל מוכרים, מועדונים נסגרו וב-16 באפריל נחקק שקריאה להשבת חוקת 93' היא עבירה שעונשה מוות. ממחבואו תכנן באבוף הפיכה שנודעה בדיעבד כ"קנוניית השווים" ויצר קשר עם יחידות צבא ומשמר. אבל ב-11 במאי נעצרו הוא ושותפיו, והוצאו להורג תוך שנה.
 
בפברואר 97', לנוכח האינפלציה, חדלה הרפובליקה מהנפקת המנדטים או כסף נייר כלשהו ורק מטבעות מתכת הוכרו כהילך חוקי. היצע המטבע במחזור קרס באחת משלושה מיליארד למיליארד ליבר בלבד, והאינפלציה התחלפה ב[[דפלציה]] קשה.{{הערה|דויל, 320-325.}}
היציבות היחסית שהשיג הדירקטוריון אפשרה רפורמות משמעויות והישגים ניכרים, והכלכלה החלה סוף סוף להשתקם. גביית המסים שבה לראשונה מזה שנים להיקפים סבירים, והחבלים המורדים בצפון-מערב צרפת הושבו לשליטה רפובליקנית והסדר הציבורי בהם שוקם. אבל המלחמה הנמשכת מחוץ, שהותירה את מירב הצבא בחזית, הטילה עומס כבד על המדינה.{{הערה|1=סאת'רלנד, עמ' 263.}}
 
===ה-18 בפרוקטידור===