אסרו חג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
 
==מקור השם==
מקור השם הוא מה[[פסוק]]: "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" ({{תנ"ך|תהילים|קיח|כז}}), לפי פשוטוה[[פשט]], פירושו הוא - קישרו את קרבן החג בחבלים והביאוהו אל המזבח. אמנםב[[תלמוד]] בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|סוכה|מה|ב}} ורש"י שם}} דרשו פסוק זה בהקשרבצורה אחראחרת לפיה פירושו: אגדו את החג לימי החול באכילת מאכלים מכובדים ויחשב לכם כאילו הקרבתם קרבן על המזבח.
{{ציטוט|תוכן="אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי, ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי משום רבי יוחנן המכותי: "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה - מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּח"|מקור=[[מסכת סוכה]] מה, ב.}}
 
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|{{תלמוד ירושלמי|עבודה זרה|א|א}} דף ל"ט}} קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" – שפירושו הוא: "בנו של המועד".