חיל הרפואה – הבדלי גרסאות

|כוח אדם=

|ציוד עיקרי=

|מפקדים=מפורט בהמשך הערך

}}

 

לאחר מלחמת העצמאות החל [[צה"ל]] בארגונו הפנימי ובתוכו גם חיל הרפואה. בשלב הראשון ארגנו את מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), יחידות פיקודיות וחיילות של חיל רפואה.

הוקמו מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת.

בתחילה הוכשרו בבתי הספר לרפואה צבאית רק חובשים וסניטרים, ומשנת 1950 הוחלט לכלול גם קורסים לקציני רפואה.

קצין הרפואה האוגדתי הוא רופא בהכשרתו המוצמד לאוגדה ומפקד בה על הרפואה בשיגרה ובחירום.

לרוב זהו תפקיד חמישי או שישי.

 

'''מפקד רפואה פיקודי''' ('''מר"פ''') / '''קצין רפואה חיילי''' ('''קרפ"ח''')

מפקד הרפואה הפיקודי או קצין הרפואה החיילי (בחיל האוויר וחיל הים) הוא רופא בהכשרתו הממונה על ניהול ופיקוד על הרפואה בפיקוד.

 

'''קצין רפואה ראשי''' (קרפ"ר) הוא תוארו של מפקד חיל הרפואה ב[[צה"ל]]. הקרפ"ר הוא מפקדם של כל כוחות הרפואה ב[[צה"ל]], והמפקד המקצועי העליון של כל תחום הרפואה בצה"ל. הוא כפוף פיקודית לראש [[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה|אט"ל]] בדרגת [[אלוף]].

 

הקרפ"ר הוא [[רופא]] ו[[קצין]] שעבר את כל מסלול התפקידים – החל מתפקיד קצין רפואה [[גדוד]]י (קרפ"ג), עבור בקצין רפואה [[חטיבה|חטיבתי]] (קרפ"ח), קצין רפואה בתפקיד רוחב כלשהו - לרוב במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר) או קצין רפואה פעילה (קרפ"פ), וכלה בקצין רפואה [[אוגדה|אוגדתי]] (קרפ"א), קצין רפואה פיקודי (מר"פ) וסגן קרפ"ר.

'''קצין ארגון רפואה''' ([[קא"ר]]) - רוב הקאר"ים מתחילים את דרכם כחובשים או בעלי מקצועות פרא-רפואיים. תפקידם אינו כולל טיפול בחולים ופצועים כי אם ניהול כח האדם והציוד הרפואי או קידום הידע המקצועי.

 

לנוכח המחסור ברופאים בצה"ל בתחילת [[המאה ה-21]]{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|המבקר יבדוק: למה אין מספיק רופאים בצה"ל?|3565434|8 ביולי 2008}}}}, החלה מגמה של איוש תפקידי קצונה רפואיים בכירים, שאינם דורשים טיפול בחולים, כדוגמת קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) ומעלה, בקציני ארגון רפואה.