התקשרות לצדיק – הבדלי גרסאות

התפילה עניינה שבחו של מקום ובקשת צרכיו של אדם והאדם פונה אל ה' לבדו ולא לזולתו ואפילו לא לספירות ומבקש רק ממנו, אך התפילה בתיקונה פועלת את תכליתה כשהיא זכה ונקיה וכל תפילה היא חלק מבניית קומת השכינה ולתקן ולייחד את העולמות העליונים ולתקן הנפשות ולכלולם יחד בשורש נשמת כלל ישראל ולהוסיף בהם קדושה תפקיד הצדיק לאחר שהאדם התפלל היא לתקן את תפילתו ולאחד אותה עם שאר תפילות ישראל ולהעלותה למקומה.

[[יהונתן אייבשיץ|רבי יהונתן אייבשיץ:]]

[[חיים יוסף דוד אזולאי|רבי חיים יוסף דוד אזולאי]]

[[משה קורדובירו|<br />{{ש}}רבי משה קורדבירו:]]

[[יוסף חיים מבגדאד|הבן איש חי:]]

[[חיים ויטאל|<br />{{ש}}רבי חיים ויטאל]]:

[[יעקב ישראל קניבסקי|הרב יעקב ישראל קנייבסקי]]:

רבי נחמן מברסלב

ובליקוטי תפילות הוא מתפלל

{{ציטוט|תוכן=והננו מכונים בתפלתנו ומקשרים את כל תפלותינו לכל הצדיקים שבדורנו. ואתה ברחמיך הרבים תעורר את לב צדיקי אמת שבדורנו, ותתן להם כח שיקבלו את תפלתנו ויעלו אותם לפניך. ואף אם תפלתנו אינה כראוי והיא מערבת בפסלת הרבה ואין בתפלתנו אפלו דבור אחד או אות אחת שתהיה זכה ונקיה, ודברי מגמגם מאד ולשוני מלא פגם, כי לא בדעת אדבר והדבור רחוק מן המחשבה, הן על כל אלה גברו רחמיך וחסדיך. ותתן כח בצדיקיך האמתיים שיוכלו להעלות ולהרים ולהגביה כל תפלותינו לזכותם ולנקותם מכל סיג ופגם, באפן שיוכלו לעלות לפניך לרצון, ויבנו מהם את קומת השכינה, להכינה ולסעדה ולהקימה מגלותה. ותקים את סכת דוד הנפלת, על ידי תפלותינו, ותשיב שכינתך לציון, ותאיר פניך אלינו|מקור=|אנגלית=}}

[[אברהם חזן (ברסלב)|רבי אברהם בן רבי נחמן]]

[[משולם פייבוש הלר|רבי משולם פייביש מזבריז]]':

חסידי ברסלב ההולכים בדרכו של רבי נחמן מברסלב קודם התפילה מקשרים את עצמם לכל הצדיקים ויש נוסח שהם אומרים: הריני מקשר את עצמי בתפילתי לכל הצדיקים האמתיים שבדורנו ולכל הצדיקים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה"

הרב יעקב ישראל קנייבסקי נשאל על ידי תלמידו הרב אברהם הורביץ על חסידי ברסלב שמזכירים קודם כל תפלה הריני מקשר את עצמי עם רבי נחמן וענה לו:

.

הרב גדליה קעניג חיבר '''קונטרס חיי נפש''' זהו מכתב העונה לשאלה שהופנתה אליו בעניין התקשרות ל[[צדיק|צדיקים]]ים בשעת ה[[תפילה]], תוך ציון דבריו של רבי [[חיים מוולוז'ין]] בעניין זה (המובאת בספרו "[[נפש החיים]]"), שלפי הבנת הקורא יש בעניין זה משום [[עבודה זרה]]. הרב קעניג חותר להוכיח כי דבריו של רבי חיים אינם מתייחסים כלל לעניין ההתקשרות לצדיקים. בראש הקונטרס נדפסה הסכמה של רבני [[העדה החרדית]] הרב [[שמואל הלוי וואזנר|שמואל וואזנר]] ורבנים נוספים חסידים ומתנגדים. בהמשך התפרסם מכתב הסכמה שכתב הרב [[צבי יהודה קוק]] עם הוספות מכתב יד המחבר.

* הרב [[זאב סולטנוביץ']], ביאור לאורות ישראל, כרך א', עמ' 196-190190–196, מכון הר ברכה, תשס"ח