צידון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 23:
|יחידה שלטונית שנייה=[[נפת צידון]]
}}
'''צִידוֹן''' (ב[[ערבית]]: '''صيدﺍ''', '''צַיְדָא''') היא ה[[עיר]] השלישית בגודלה ב[[לבנון]]. היא שוכנת לחוף [[הים התיכון]], כ-48 קילומטר מדרום ל[[ביירות]] וכ-40 קילומטר מצפון ל[[צור (לבנון)|צור]].
האוכלוסייה, במטרופולין, מונה כ-250 אלף תושבים, רובם [[אסלאם|מוסלמים]] [[אסלאם שיעי|שיעים]]{{דרוש מקור}}, וחלקם [[אסלאם סוני|סונים]] או [[נצרות|נוצרים]].
 
העיר היא מרכז תעשייתי ומסחרי חשוב, ונמצאים בה [[בית זיקוק|בתי זיקוק]] ומסוף [[נפט]] המובל מ[[חצי האי ערב]] לים התיכון.
 
==היסטוריה==
צידון נזכרת לראשונה בסביבות [[המאה ה-14 לפני הספירה]], ולאחר מכן ב[[תנ"ך]]. בסוף [[האלף הראשון לפנה"ס]] הייתה צידון אחת מהערים ה[[פיניקים|פיניקיות]] החשובות, מסחרה של צידון התפשט לערי החוף של הים התיכון, אך מאוחר יותר איבדה את הבכורה בפיניקיה ל[[צור (לבנון)|צור]].
 
עם עליית [[ממלכת אשור]], הכניע [[שלמנאסר]] את העיר הסמוכה צור ונעזר ב[[חיל ים|צי]] האניות של צידון מאוחר יותר מרדה גם צידון ב[[אשור]], הוחרבה על ידי [[סנחריב]] יחד עם [[ממלכת ישראל]], והובאו אליה עמים מארצות כבושות אחרות, סביב [[600 לפנה"ס]] מרדה צידון יחד עם [[צדקיהו]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] ונחרבה על ידי [[נבוכדנאצר]]. ולאחר מכן, העיר נכבשה על ידי [[הקיסרות הרומית]].
ב[[תקופת בית שני|ימי בית שני]] התקיימה בה קהילה [[יהדות|יהודית]] קטנה.
 
בימי הביניים נכבשה העיר על ידי [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבים]] וה[[ממלכת ירושלים|צלבנים]]. ב-[[4 בדצמבר]] [[1110]] צידון נכבשה על ידי המלך [[בלדווין הראשון, מלך ירושלים]] והמלך הנורווגי [[סיגורד הראשון]]. [[צלאח א-דין]] כבש אותה מידי הצלבנים בשנת 1187, אבל צלבנים גרמנים החזירו אותה לשליטה נוצרית במסע הצלב של שנת 1197. צידון נשארה מעוז צלבני חשוב עד שלבסוף נהרסה על ידי הערבים ב-1249. בשנת [[1260]] הגיעו ה[[מונגולים]] אל העיר ומפקדם קיטבוקה שלח כוח קטן לקבל פיצויים מהעיר, ז'וליין דה גרנייה שהיה אז נסיך צלבני ושלט על העיר ועל ה[[בופור]] השתלט על הכוח המונגולי, בתגובה הרס קיטבוקה את העיר. עם זאת ניתן לראות את החומה שהוקמה בעיר בימי הצלבנים וכן את [[מבצר הים בצידון|מבצר הים]], מצודה צלבנית היושבת על אחד האיים הסמוכים לעיר.