דפוס ראם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
←תולדות דפוס ראם: ניסוח, הרחבה |
||
שורה 7:
[[קובץ:V12p022a01 Talmud.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צורת הדף של התלמוד הבבלי בדפוס וילנה]]
מנחם מן ראם נפטר בראשית שנת [[תר"ב]] ([[1841]]), ובאותה שנה נשרף בית הדפוס. את הדפוס ניהלו מאז בנו של יוסף, ראובן ראם, ובנו דוד ראם. יוסף ראובן נפטר בשנת [[תרי"ח]] ([[1858]]), ובנו דוד נפטר ב[[תר"ך]] ([[1860]]) בדרכו מ[[סנקט פטרבורג]], שם דאג לשמירת ה[[מונופול]] על הדפוס העברי בידיו. עם מותו עבר בית הדפוס לידי [[אלמנה|אלמנתו]] דבורה ושני גיסיה חיים יעקב ומנחם גבריאל, בניו של יוסף ראובן ראם, והחל מ-[[1863]] נודע הדפוס בשם '''דפוס האלמנה והאחים ראם''' וגם "הוצאת בני ראם"{{הערה|שם=הודעה1875|{{המגיד|המדפיסים בני ראם מווילנא|הודעה|1875/03/10|01002}}}}. דבורה ראם, ששימשה כ[[מנהל כללי|מנהלת הכללית]] של בית הדפוס וההוצאה לאור (וכונתה "הנגידה"), גייסה את הסופר [[שמואל שרגא פייגנזון]] ('שפ"ן הסופר'; [[1838]]–[[1932]]) שישמש כמנהל מקצועי של בית הדפוס. המונופול על ההדפסה אבד אחרי מותו של דוד ראם, ובתי דפוס עבריים נוספים נפתחו ברחבי האימפריה הרוסית.
דפוס ראם הדפיס עוד ספרי קודש רבים נוספים, בהם [[תלמוד ירושלמי]], [[מדרש רבה]], [[סידור|סידורי תפילה]], [[משנה|משניות]], [[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]], [[ספר התניא]] ועוד. מלבד זאת הדפיס גם ספרי חול וספרי [[תנועת ההשכלה|משכילים]], כגון ה[[רומן|רומנים]] העבריים של [[אברהם מאפו]] ו[[תרגום|תרגומיו]] של [[קלמן שולמאן]]{{הערה|ראו למשל: {{המגיד||קול קורא|1869/02/10|00702}}}}. בשנת 1868 הכריזה ההוצאה שעד אז הדפיסה כמעט רק ספרים עתיקים על שינוי במדיניות והקדשת מכונת דפוס אחת לספרים של מחברים בני הזמן{{הערה|{{המגיד||הודעות - אבל אשמים אנחנו|1868/05/26|00702}}}}. בשנת 1875 מנה הקטלוג של האחים ראם כ-300 כותרים בהוצאת בית הדפוס ועוד כמאה כותרים של מדפיסים אחרים{{הערה|שם=הודעה1875}}.
| |||