פירדוסי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה, הוספת מקורות |
||
שורה 8:
| סוגה = שירה אפית, אפוס היסטורי
}}
'''פירדוסי''' (ב[[פרסית]]: '''فردوسی'''; 940–1019 או 1025) הוא הכינוי הספרותי שקיבל ה[[משורר לאומי|משורר הלאומי]] ה[[ממלכת פרס|פרסי]], '''חכים אבואלקאסם פרדוסי טוסי''' (בפרסית: '''حکیم ابوالقاسم فردوسی
==קורות חייו==
מעט מאוד ידוע על פרדוסי ועל קורות חייו. מקורות שונים מציינים עבורו שמות שונים, אך כנראה שהמדויק והאמין בהם מובא אצל פתח בן עלי בונדארי, שתרגם את
פרדוסי היה נשוי ואב לבן אחד, שנולד בשנת 970. בשנת 1006 בנו של פרדוסי נפטר, כפי שפרדוסי עצמו מציין בשאה נאמה.{{הערה|Moscow, IX, pp. 138-39, vv. 2,167-84.}}
יחסיו של פרדוסי עם סולטאן מוחמד ידעו עליות ומורדות. הסולטאן מעולם לא היה הפטרון הרשמי של פרדוסי, אך הסכים להעניק לו תמורה כספית עבור יצירתו. הסכום שהובטח לו בתחילה היה גבוה יחסית (60,000 דינאר) אך בפועל פרדוסי קיבל ממנו סכום נמוך בהרבה - 20,000 דרהם. פרדוסי חילק את מעט הכסף הזה לבלן בית המרחץ ולנער המוזג ואז ברח ל[[הראת]].{{הערה|נט'אמי ערוצ'י, '''צ'האר מקאלה''', מהד' קזויני, עמ' 75–83 (בפרסית).}} אחרי כחצי שנה בהראת, פרדוסי עבר להתגורר בטברסתאן ושם נפטר. מסופר כי לפני מותו של פרדוסי, הסולטאן מחמוד התחרט על יחסו המשפיל אל המשורר וביקש להעביר לו פיצוי נדיב; שיירת הגמלים נושאת המתנות הגיעה בדיוק כאשר מסע ההלוויה של פרדוסי עזב את העיר. עוד מסופר כי בגלל שהיה [[שיעה|שיעי]], סירבו לקבור אותו בבית הקברות המוסלמי בעיר, ופרדוסי נקבר לבסוף במטע העצים של משפחתו.{{הערה|Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE".}}
==יצירתו==
שורה 25 ⟵ 26:
לאחר מותו הפואמה זכתה לפופולריות רבה, ובמאות האחרונות תורגם הספר ל[[שפה|שפות]] שונות ובהן גם [[עברית]].
מלבד השאהנאמה, מיוחס לפרדוסי גם חיבור פואמה סאטירית, '''הג'ו נאמה''' (هجونامه), בעיקר על ידי המשורר ומחבר הביוגרפיה של פרדוסי [[נט'אמי ערוצ'י]].{{הערה|נט'אמי ערוצ'י, צ'האר מקאלה, עמ' 75–81.}} לפי טענה זו, לאחר שפרדוסי קיבל מהסולטאן סכום פעוט, פרדוסי חיבר שיר לעג סאטירי כנקמה.{{הערה|Djalal Khaleghi-Motlagh, "[http://www.iranicaonline.org/articles/ferdowsi-ii FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM ii. Hajw-nāma]," '''Encyclopædia Iranica'''.}}
==הוקרה והנצחה==
לפי המסורת, פרדוסי נקבר בחצר משפחתו בטוס, ולמרות נזק רב שספגה העיר לאורך השנים, הקבר של פרדוסי נותר עומד ללא פגע. בשנת 1934 נחנך מאוזוליאום גדול לזכרו של פרדוסי על מבנה הקבר הישן. את הרעיון להקמת המאוזוליאום יזמו קבוצת אנשי רוח והוגים לאומיים, שקראו ל[[רזא ח'אן]] לפעול להקמת המבנה. קירות המאוזוליאום מעוטרים בקליגרפיה ובכתובות, בעיקר ציטוטים מתוך השאהנאמה.
בשנת 1966 עבר המבנה שיפוץ גדול, שכלל גם שיפוץ והרחבה של החצר המקיפה, ופיתוח הסביבה לתיירות.{{הערה|A. Shahpur Shahbazi, "[http://www.iranicaonline.org/articles/ferdowsi-iii FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM iii. MAUSOLEUM]", '''Encyclopædia Iranica'''. }}
בשנת 1934 צויין באיראן מילניום להולדתו של פרדוסי. החגיגות נערכו בערים משהד, טוס וטהראן ונמשכו כחודש.{{הערה|A. Shahpur Shahbazi, "[http://www.iranicaonline.org/articles/ferdowsi-iv FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM iv. MILLENARY CELEBRATION]," Encyclopædia Iranica.}} בין המוזמנים היו חוקרים ידועי שם מרחבי העולם, ביניהם יאן ריפקה, ולדימיר מינורסקי, פואט קופרולו ועוד רבים.{{הערה|את רשימת המשתתפים המלאה ניתן לראות אצל צאדק, '''המילניום של פרדוסי, המשורר הלאומי של איראן''', עמ' 1–3.}}
אחד המכתשים על פני [[כוכב חמה]] נקרא על שמו של פרדוסי.{{הערה|"[https://planetarynames.wr.usgs.gov/Feature/14648 Firdousi]". Gazetteer of Planetary Nomenclature. NASA.}}
ה-14 במאי נקבע באיראן כ"יום פרדוסי", ביום זה עורכים כנסים אקדמיים ועממיים לזכר המשורר הלאומי.{{הערה|Firouzeh Mirrazavi, "[http://www.iranreview.org/content/Documents/National_Ferdowsi_Day.htm National Ferdowsi Day]," '''Iran Review''', May 14, 2016.}}
===מקומות ומוסדות הקרויים על שם פרדוסי===
(רשימה חלקית ביותר)
* הספריה הלאומית של טג'יקיסטן
* אוניברסיטת פרדובי במשהד
* כיכר פרדוסי בטהראן
==פירדוסי כמקור השראה==
שורה 34 ⟵ 52:
* [[אליעזר כגן]], מבוא: פרדוסי ויצירתו, "תולדות פרדוסי", בתוך: '''שאה-נאמה (ספר-המלכים)''' מאת פירדוסי, תרגם והוסיף מבוא ונספחים אליעזר כגן, העורך המדעי, פרופ' שאול שקד, רמת גן: [[ספרית פועלים]], 1977, עמ' ט' - י"ד.
* [[בנציון בנשלום]], מבוא, פרק ג': "חיי פירדוסי", בתוך: '''אהבת זל ורודבה''' מאת פירדוסי, מתוך שאה-נאמה, מהמקור הפרסי בצרוף מבוא והערות, תל אביב: הוצאת גזית, תש"א (מהדורה שנייה: תשי"א), עמ' 11 - 15.
* Ī. Ṣadīq, ed., '''Ketāb-e hezāra-ye Ferdowsī/The Millenium of Firdawsi, the Great National Poet of Iran''', Tehran, 1322 Š./1943
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=הגדת רוסתם ושגאד|ויקישיתוף=Category:Ferdowsi}}
| |||