ויקיפדיה

חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
מ הגהה, ויקיזציה
שורה 1:
'''חוק זיכרון השואה והגבורה''' נקרא גם בשם "חוק יד ושם". החוק קובע שיש להקים רשות האחראית להנצחת זיכרון השואה והגבורה.
 
החוק התקבל בכנסת ב-19 באוגוסט ,[[1953]] ([[ח' באלול]], [[ה'תשי"ג]]) לאחר שהוצע על ידי [[חבר הכנסת]], [[מרדכי נורוק]] על מנת להעניק ל[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה|יוםלזיכרון השואה]] מעמד ראוי באופן חוקי לדורי-דורות.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0|{{צ-ספר|שם=יד ושם - קובץ מחקרים|מקום הוצאה=הוצאת יד ושם|שנת הוצאה=2011|עריכה=דוד זילברקלנג|כרך=ל"ט [1]|עמ=141 - 170|פרק=ההנצחה שלפני ההנצחה: יד ושם וחסידי אומות העולם, 1945-1963|קישור=https://www.academia.edu/11871459/%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%94_%D7%99%D7%93_%D7%95%D7%A9%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_1963-1945|כותב המאמר=קובי קבלק}}}}
 
== הרקע להצעת החוק ==
מוסד "[[יד ושם]]" הוקם בסוף שנת 1945 כמפעל להנצחת השואה ב[[ארץ ישראל]] מטעם הוועד הלאומי להנצחת קורבנותקרבנות השואה. {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/he/about/history.html|הכותב=|כותרת=יד ושם- נקודות ציון הסטוריות|אתר=יד ושם|תאריך=}}}} לאחר [[מלחמת העצמאות]] המוסד נכנס לקשיים כלכליים בגלל בעיות כספיות וחוסר התעניינות מצד הציבור. הדיון בקשייו של מוסד זה עבר לכנסת בשנת 1951 בעקבות חששו של [[דוד בן-גוריון|בן גוריון]] מהקמתו של מפעל הנצחת השואה הבינלאומי בפריז ולא ב[[ישראל|מדינת ישראל]], המדינה הריבונית היהודית.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0}} בשנת 1952 הציע [[בן-ציון דינור|בן ציון דינור]], שר החינוך, את חוק זיכרון השואה והגבורה במטרה ש"יד ושם" יתנהל כמוסד רשמי של מדינת ישראל. ב-18 במרץ 1953 קיבלה [[כנסת ישראל]] את הצעת החוק.
 
== תוכן החוק ==
שורה 16:
בנאומו של שר החינוך, בן ציון דינור, בזמן הצעת החוק, הוא הדגיש את התעלמות העולם מרצח [[יהודים|היהודים,]] ושיבח את מעשי ההצלה מצד [[חסיד אומות העולם|חסידי אומות העולם]].
 
''<big>"{{ציטוט|תוכן=ובוודאי שעלינו גם להציב ציון ולאסוף את כל העדויות על האורות מאופל, על אותם האנשים שידעו גם לעזור, מתוך סיכון, לנצורים, לנמלטים, לנלחמים; לכל אלה החוגים המעטים, אשר ידעו לשמור על צלם האלוהים בדור חושך זה, שהצילו, נתנו חסות ומחסה וסעד לגברים, נשים וילדים. ראויים הם לעמוד על הברכה, וראויים הם שישראל תשמור את שמם לדורות."</big><small>(|מקור=ההנצחה שלפני ההנצחה, עמ' 151)</small>'' {{הערה|שםאנגלית=הערה מספר 25263051:0}}
 
עם הקמת יד ושם הועלתה השאלה לגבי צורת ההנצחה הראויה. האם רק זכר השואה וחורבן הקהילות ראויים להנצחה או גם גבורת הלוחמים השונים? כחלק משאלה זו הועלתה הסוגיה האם הנצחת חסידי אומות העולם תכללתיכלל כחלק מחורבן הקהילות או שמא כחלק מפרק הגבורה בתקופה זו. שאלה נוספת הייתה האם בכלל יש לכלול את חסידי אומות העולם כחלק מזיכרון השואה של העם היהודי.
 
בדיון על מקומם של חסידי אומות העולם בחוק זיכרון השואה אמר דינור במפורש: ''"זהו זיכרון הגבורה"''. בדבריו אלה הכריע דינור בשאלה האם מקומם של חסידי אומות העולם בזיכרון השואה או הגבורה. שנהבי למשל, נטה לכלול את חסידי אומות העולם כחלק מפרק חורבן הקהילות. הוועדה קיבלה את עמדותיו של דינור ודחתה את ההסתייגויות בנושאים אלו.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0}}
 
ובכן בסעיף 1(9) נקבע שאחד מתפקידיו של המוסד "יד ושם" הוא הנצחתם של חסידי אומות העולם.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:1}} לפי סעיף 2(4א) זכאים חסידי אומות העולם ל"[[אזרחות כבוד|אזרחות - כבוד]] " של מדינת ישראל, לאות הוקרה על פועלם, וכמה בודדים אכן החליטו לעבור לישראל. לאלה מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות - זיכרון של מדינת ישראל".{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:2|{{צ-ספר|מחבר=ד'"ר בתיה ברוטין|שם=חסידי אומות העולם|מקום הוצאה=בית ברל|שנת הוצאה=2009|עמ=60 -62|קישור=https://www.beitberl.ac.il/academic/faculties/education/chugim/mikra/aley_moed/documents/alei%20moed%20hashoaa_int.pdf}}}}
 
=== הביקורת על "יד ושם" על אי הנצחתם של חסידי אומות העולם ===
בסוף מרץ [[1958]] פורסם דוח מבקר המדינה שבו הייתה ביקורת קשה על "יד ושם" עקב אי מילוי החוק בטענה שלא כללו את זכרם של חסידי אומת העולם בהנצחה. גם לאחר התערבות המועצה העולמית של "יד ושם" בהתכנסותה באותה השנה והוראתם המפורשת לקדם נושא זה, לא נעשתה שום התקדמות בנושא הנצחת חסידי אומות העולם. בעקבות [[משפט אייכמן]] ב1961ב-1961 עלו דרישות ובקשות נוספות לקיום החוק.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:2}}
 
לאחר דיונים ממושכים ולחצים רבים לגבי הנצחת חסידי אומות העולם במוסד "יד ושם", הוחלט שיש לפעול בצורה מיידית ולהוקיר את מעשי חסידי אומות העולם. אחת הטענות שקידמו את החלטה זו היתה טענתם של ניצולי השואה היהודים שהרגישו מחויבות להוקיר תודה למציליהם. הנצחתם לאחר הביקורת התבטאה בקיר כבוד מיוחד בו מופיעים שמותיהם של חסידי אומות העולם ובשדרת העצים שניטעו על שם כל אחד מהם בשדרת חסידי אומות העולם במוזיאון "יד ושם". {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חמדה גור אריה|שם=זהות יהודית|מקום הוצאה=אוניברסיטת תל אביב|שנת הוצאה=2014|קישור=http://din-online.info/pdf/mht1-4.pdf}}}}
 
=== הכרה ביהודים שהצילו יהודים כחסידי אומות העולם ===
שורה 34:
ההצעה דרשה מ"יד ושם" להוסיף תחת סעיף 2(4א') הנוגע להנצחתם של חסידי אומות העולם, גם את "גבורתם ופעילותם של יהודים שחירפו נפשם על מנת להציל את בני עמם בשטחים הכבושים על ידי ה[[נאציזם|נאצים]]".
 
ב"יד ושם" התנגדו להצעת החוק בטענה שהכרה ביהודים שהצילו יהודים בשואה כ"חסידי אומות העולם" תפגע ביוקרתו של התואר המוענק ללא־יהודים. לטענת "יד ושם", ייחודו של התואר הוא בכך שאנשים שאינם יהודים סיכנו את חייהם וחיי משפחותיהם וחלקם גם שילמו בחייהם כדי להציל יהודים בזמן השואה. לעומתם, יהודים שהצילו יהודים במקרים רבים ממילא היו תחת סכנת מוות, ועשו זאת כחלק מאחוהמאחווה ועזרה הדדית בין אחים לצרה. ב"ידביד ושם" נכתב, "כל היהודים באשר הם נידונו להשמדה והיו בסכנה קיומית מתמדת ללא קשר למעשיהם". למרות נימוקי המתנגדים, ההצעה קיבלה הרבה תגובות חיוביות מצד חברי הכנסת.
 
לדברי [[יעל גרמן|יעל גרמן,]] לשעבר שרת הבריאות, ''״היו יהודים שפעלו תוך סיכון נפשות והצילו חיי יהודים אחרים. באורח פלא, חוק ניצולי השואה הקיים לא מדבר על הכרה בהם. היה מי שפירש את החוק הנוכחי כך שחסידי אומות העולם הם נוצרים בלבד. זה מגוחך".''
שורה 40:
ב"יד ושם" טענו כי פעולות מסוג זה היו נפוצות, ואמרו: ''"כמעט בכל עדות מספרים הניצולים על מקרים של עזרה שהגישו יהודים ליהודים אחרים". ברשימה נכללו מעשים כמו "פעילות ברשת הצלה, מתן פרוסת לחם לאסיר אחר, עידוד וסיוע נפשי, הברחת מזון או מסמכים מזויפים, סיוע בניסיונות בריחה, העברה של מכתבים ומידע, עזרה לאסיר להימנע מעבודת פרך או גירוש, ועוד".''
 
כיום (שנת 2019) "יהודים שהצילו יהודים" אינם נכללים בחוק כחסידי אומות העולם והצעה זו לתיקון החוק לא עברה לבסוף. בנוסף באתר "יד ושם" מוזכר שהיהודים שהצילו יהודים אינם זכאים לתואר על פי אמות המידה של תכנית חסידי אומות העולם. {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3120463|הכותב=יהונתן ליס, עופר אדרת|כותרת=עימות בין יד ושם לח"כים סביב הצעת חוק להכרה גם ביהודים כחסידי אומות העולם|אתר=הארץ|תאריך=13.11.2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/he/righteous/faq.html|הכותב=|כותרת=שאלות נפוצות|אתר=יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה|תאריך=}}}}
 
<br />
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_זיכרון_השואה_והגבורה_–_יד_ושם"