תזמורת הגדנ"ע – הבדלי גרסאות

עצמון גייס תקציבים והתמסר להיבטים הלוגיסטיים והמִנהליים,{{הערה|{{מעריב|יפעת נבו|תזמורת הגדנ"ע מנגנת שוב|1972/08/17|02101}}.}} ונעזר בהיבטים המקצועיים-מוזיקליים של הקמת התזמורת ב[[עמנואל עמירן|עמנואל עמירן-פוגצ'וב]], [[מפקח (חינוך)|מפקח]] מרכז במחלקת הפיקוח על החינוך המוזיקלי שליד [[משרד החינוך והתרבות]], ובעוזרו [[בן-ציון אורגד]], שניהם [[מלחין|מלחינים]] בעצמם.{{הערה|שם=זילברמן, פעולה מוזיקלית, על המשמר 1953/07/31|{{על המשמר|אוליה זילברמן|רשימות מוזיקליות {{!}} פעולה מוזיקלית למען הדור הצעיר: תזמורת סימפונית של הגדנ"ע|1953/07/31|01914}}.}} כ[[מנצח]]ים של התזמורת וכמדריכיהם של 71 הנערים והנערות שנקבצו ובאו להשתתף בתזמורת, נבחרו המוזיקאים [[ארטור גלברון]] מירושלים ו[[איתן לוסטיג]] מתל אביב. לימוד נגינת היצירות והחזרות לקונצרט הבכורה נמשכו כחמישה חודשים, בסופי-שבוע במחנה הגדנ"ע ב[[גבעת אולגה]], שהוכשר והותאם לקליטת הנגנים. שני המנצחים-מדריכים היו צריכים להתגבר על קשיים רבים, בהם חוסר בנגנים של [[ויולה|ויולות]] (נגני כינור היו בשפע), חוסר בנגנים ב[[כלי נשיפה]] למיניהם והיעדר ניסיון של רוב הנגנים בנגינה משותפת בצוותים תזמורתיים.{{הערה|[[דוד רוזוליו]], "על תזמורת הגדנ"ע", '''[[הארץ]]''', 7 באוגוסט 1953.}} בחופשת הפסח של שנת 1953 נקראו הנגנים הצעירים לכנס של חמישה ימים מרוכזים ומפרכים של הכנות לקונצרט ובתוספת של אימוני גדנ"ע רגילים כמו [[תרגילי סדר]], מסעות לילה ואימון גופני.{{הערה|{{דבר||התזמורת של הגדנ"ע במסעה הראשון|1953/08/28|02000|"[[דבר השבוע]]"}}.}} המאמצים נשאו פרי. בתום הכנס התקיימה מעין [[חזרה גנרלית]], שאליה הוזמנו בני המשפחות ומורי הנגינה של הנגנים, לקראת [[הופעת בכורה|קונצרט הבכורה]] הפומבי, שנערך בחודש אוגוסט ב[[בית ציוני אמריקה]] בתל אביב. התזמורת ניגנה יצירות של [[יוהאן סבסטיאן באך]], [[אנטוניו ויוואלדי]], [[וולפגנג אמדאוס מוצרט]], [[פרנץ שוברט]] ו[[בלה ברטוק]], וכן שתי יצירות של מלחינים ישראלייםישראלים: [[קראל שלמון]] ו[[חנוך יעקבי]], וזכתה לתשואות הקהל.{{הערה|שם=זילברמן, פעולה מוזיקלית, על המשמר 1953/07/31}}