הפילוג בקיבוץ המאוחד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
שורה 5:
 
== הפילוג באשדות יעקב ==
ניצני הפילוג בתנועה הקיבוצית החלו בשנת [[1950]] ב[[אשדות יעקב|באשדות יעקב]] שהיה היישוב הראשון שהתפלג. באפריל 1950 עלתה מחלוקת בנושא החינוך שנסובה סביב הרחקת החינוך מה[[פוליטיזציה]]. רוב אנשי הקיבוץ השתייכו ל[[מפא"י]] ולקיבוץ הגיעו 19 מדריכי נוער שהשתייכו ל[[מפ"ם]] והיה קיים חשש שהמדריכים ישפיעו על בני הנוער מבחינה זו.
 
לאור זאת הוקמה ועדה ציבורית שנקראה ועדת בית הספר אשר הופקדה על גיוס החברים לעבודה החינוכית וההוראה. שבוע לאחר הקמתה התקיים דיון בנוגע לאישור חברות במשק של 45 מועמדי חברות וביניהם מדריכי הנוער וחברותם נדחתה עקב השתייכותם למפ"ם והחשש להיווצרות רוב לתומכיה בקיבוץ. מזכירות הקיבוץ המאוחד התנגדה לדחיית קבלתם לחברות על רקע זה וחייבה את אשדות יעקב לקבלם לחברות והתפתח משבר בין תומכי מפא"י לתומכי מפ"ם בקיבוץ ובין אפריל לאוגוסט 1950 הסתמן תחילת הפילוג.
 
מועצת הקיבוץ המאוחד התכנסה בפתח תקווה באוגוסט [[1950]] והחליטה לאשר את חברותם של המועמדים בטענה שאי קבלתם סותרת את עקרונות הקיבוץ ואסרה על פילוג המשק. המועצה אף שלחה ועדה לקיבוץ אך איסורה של המועצה וביקור הוועדה היו לשווא כיוון שתהליך הפילוג בקיבוץ כבר היה בעיצומו והחלו לצאת עלונים נפרדים ובחודש ינואר 1951 הופיע היומן הראשון באשדות עם התוספת "יומן הרוב במשק". באפריל [[1951]] החלה חלוקה במוסדות החינוך לפי השתייכות למפא״י או למפ״ם. הפילוג גרם לקרע בין משפחות ונעשתה הפרדה מלאה במערכת החינוך בספטמבר 1951, עם תחילת שנת הלימודים תשי״ב.
 
בעת פילוג הקיבוץ היו תומכי מפא"י הרוב במשק, כ-246 חברים אשר נשארו באשדות יעקב ותומכי מפ״ם הקימו קיבוץ נוסף צפונית לאשדות יעקב שאליו עברו 231 החברים תומכי [[מפ"ם]]. אדמות הקיבוץ, המים ומפעל הקיבוץ "אשד", חולקו באופן שווה. תהליך הפילוג הסתיים בשנת [[1954]] כאשר כל קיבוץ נשא שם נפרד: "אשדות יעקב איחוד" המזוהה עם [[מפא"י]] (במיקום בו הוקם אשדות יעקב) ו"[[אשדות יעקב מאוחד]]" המזוהה עם [[אחדות העבודה]] (צפונית אליו) כאשר רק דרך עפר מפרידה בין שני המשקים. כיום שני המשקים שייכים [[התנועה הקיבוצית|לתק"ם]].
 
== הפילוג בעין חרוד ==
קיבוץ [[עין חרוד]] קדם ל"[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]]" וכונה גם "מולדת הקיבוץ". על אדמתו נבנו בניינים ומוסדות מרכזיים של [[הקיבוץ המאוחד]]. המאבק המרכזי בקיבוץ זה התמקד בחינוך בני המשק וחברות הנוער. בית הספר נוהל על ידי [[מפא"י]] אך המחנכים היו תומכי [[מפ"ם]]. על רקע זה פרץ ביולי [[1949]] ויכוח אשר הוביל לאספת משק.
 
בדצמבר של אותה שנה הגיע לקיבוץ גרעין של 60 עולים צעירים מ[[מצרים]] שהודרך על ידי שני מדריכים, כאשר האחד תומך [[מפא"י]] והשני תומך [[מפ"ם]]. נסיונותיהם של המדריכים לכבוש את הנערים לדרכם הפוליטית חילקו את הגרעין לשתי קבוצות מתנגחות והגרעין פולג.
כתוצאה מכך הוסכם כי חברות הנוער מעתה יודרכו מטעם [[מפלגה]] אחת בלבד.
בקיץ של שנת [[1950]] עקב הסלמת הסכסוך בקיבוץ חולק התקציב לפי מפלגות בהתאם ליחס הכוחות במשק. כל חבר הצהיר על זהותו המפלגתית וקיבל [[עיתון]] לפי השקפתו הפוליטית, חברי מפא"י קראו את העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" וחברי מפ"ם קראו את העיתון "[[על המשמר]]". בהמשך התנהלה מחלוקת סביב הבחירות למזכירות של עין חרוד, וחברי הקיבוץ תומכי מפא"י חדלו לשלוח דמי חבר ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]], דבר אשר הביא עמו תחושה שהפילוג בפתח.
 
חברי מפ"ם, שהיו מיעוט, סירבו לעזוב את אדמת הקיבוץ וליצור קיבוץ חדש. כארבע שנים נאבקו שני הפלגים על הזכות להישאר על אדמת המשק. רק בשנת 1955 קם היישוב של תומכי מפא"י על "גבעת קומי", ונקרא "[[עין חרוד איחוד]]". תומכי מפ"ם נשארו על אדמת עין חרוד ושינו את השם ל"[[עין חרוד מאוחד]]". בנייני הציבור נשארו משותפים לשני הקיבוצים והיוו קו מפריד בין הקיבוצים.
 
== ההחלטה על הפילוג והקמת "איחוד הקיבוצים" ==
במועצת הקיבוץ ב[[נען]] שהתקיימה בין התאריכים 18 עד 19 בחודש מאי 1951, דובר על החזרת האחדות לאשדות יעקב. בהצבעה שנערכה עזבו חברי מפא"י את המועצה. עם פרישתם יצאה הודעה ברדיו על הקמת "קיבוץ ארצי [[ציונות סוציאליסטית|ציוני-סוציאליסטי]]", כשהכוונה ל[[איחוד הקיבוצים]]. בין 1 ל-2 ביוני התכנסה מועצה של המתפלגים מהקיבוץ המאוחד והוקם "איחוד הקיבוצים", על יסוד הקיבוצים שפרשו בשלמותם מהקיבוץ המאוחד.
 
במשקים שהתפלגו אשר בהם פער הכוחות לא עלה על 20%, החלוקה התבצעה לפי הסכם שלפיו נקודת ההתיישבות הוותיקה נותרה בידי הרוב והרכוש חולק לפי רישומי האוכלוסייה של ראשית 1950 על מנת למנוע עימותים.
 
שורה 34:
שלושת המשקים: אשדות יעקב, עין חרוד ו[[גבעת חיים]] התחלקו על פי הגדרות של "איחוד" "ומאוחד". המתפלגים מ[[גבעת השלושה]] הקימו קיבוץ חדש בשם [[עינת]]. המתפלגים מ[[גבת]] הקימו את קיבוץ [[יפעת]]. חברי מפא"י מ[[משאבי שדה]] עברו לחצרים, חברי מפ"ם מבית העמק עברו לקיבוץ [[אייל (קיבוץ)|אייל]] וממעגן עברו חברי מפ"ם ל[[בית אורן]].
 
משאר הקיבוצים הייתה עזיבת המיעוט לקיבוצים אחרים (למשל מ[[עין גב]] ל[[גינוסר]], מ[[כפר סאלד]] ל[[גבעת חיים (איחוד)|גבעת חיים איחוד]], מ[[גבעת ברנר]] ל[[נצר סרני]]; לקיבוץ [[הגושרים]] הגיעו חברים מ[[איילת השחר (קיבוץ)|איילת השחר]], מ[[כפר גלעדי]], מ[[נווה אור]] ומ[[יד חנה]]).
 
הקיבוצים הפורשים הקימו באופן זמני מסגרת בשם [[איחוד הקיבוצים]] וכעבור מספר חודשים התאחדו עם [[חבר הקבוצות]] והקימו את התנועה הקיבוצית הנפרדת: "[[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]".
שורה 40:
'''חברים שעברו ממשקי האיחוד למשקי הקיבוץ המאוחד:'''{{הערה|זאב צור, '''דו"ח המרכז לחקלאי ההסתדרות החקלאית ופעולותיה''', 1984, עמ' 69}}
{| class="wikitable" border="1"
!
! חברים
! ילדים
שורה 70:
 
'''חברים שעברו ממשקי הקיבוץ המאוחד למשקי איחוד הקיבוצים והקבוצות:'''{{הערה|זאב צור, '''דו"ח המרכז לחקלאי ההסתדרות החקלאית ופעולותיה''', 1984, עמ' 70}}
{| class="wikitable" border="8"
!
! '''חברים'''
! '''ילדים'''
שורה 127:
| 8
|-
| סה"כ
| 522 חברים
| 571 ילדים
שורה 141:
* ברוך כנרי, '''סנוורים: פרוטוקול הסמינריון על פילוג הקיבוץ המאוחד ''', הוצאת [[יד טבנקין]], 2011.
*[[כרמית גיא]], '''בדרך ליד חנה'''
* נעמן כהן, '''על האוטופיה: עלייתה ונפילתה של קבוצת קדושי פינסק ''', ת"א 2011
 
==קישורים חיצוניים==