כלבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (על ידי), ויקישיתוף בשורה |
|||
שורה 31:
[[קובץ:Rabies patient.jpg|שמאל|ממוזער|250px|g|אדם החולה בכלבת]]
אחד הסימנים הראשונים של המחלה הוא שינוי התנהגותי. לדוגמה: [[כלב]] ידידותי הופך לתוקפני.
חיות בר נזהרות בדרך כלל מבני אדם; התקרבות חית בר לבני-אדם ביוזמתה, עשויה להוות סימן לכך שהחיה נגועה במחלה. זוהי דוגמה ל[[טפיל משנה-התנהגות]], כאשר הדבקה בנגיף משפיעה על התנהגות בעל החיים הנגוע, והשינוי ההתנהגותי מגדיל את הסיכוי שהנגיף ידביק פרטים נוספים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=S. L. Klein, R. J. Nelson|שם=Encyclopedia of Animal Behavior|מקום הוצאה=Oxford|מו"ל=Academic Press|שנת הוצאה=2010-01-01|עמ=216–225|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780080453378001431}}}}
עם התקדמות המחלה מתפשט הנגיף דרך עצבי הפנים ומגיע לבלוטות הרוק. משלב זה החולה מתחיל להיות מדבק באמצעות הרוק (לדוגמה, דרך נשיכה). בשלב הבא הנגיף יורד לכיוון שרירי הבליעה. התוצאה היא פגיעה ביכולת הבליעה, ו[[ריר|ריור]] מוגבר. עקב הכאב הכרוך בבליעה, יימנע החולה מ[[שתייה|שתיית]] [[מים]] למרות ה[[צמא]]. הקושי בבליעה יכול להופיע אצל בני אדם ואצל שאר היונקים שנגועים וחולים במחלה. סימן נוסף הוא פוטופוביה - תסמין של רגישות יתר לאור ופחד (בעת) או סלידה מאור השמש וממקומות מוארים באור חזק. הסובלים מפוטופוביה לרוב יחפשו מקלט במקומות חשוכים, עקב פגיעה במערכת העצבים וכתוצאה מכך, איבוד יכולת השליטה על התרחבות וכיווץ האישונים. לחולים יהיו אישונים מורחבים ולכן הם יפחדו לצאת החוצה לאור השמש ולסביבה מוארת עקב הכאב וה[[סינוור]]. לאחר מכן מתחיל להתפתח [[שיתוק]] בכל הגוף, שיתוק שרירי ה[[נשימה]] ומוות.
| |||