המשלחת הצפונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (הייתה, על ידי, בייג'ינג, משא ומתן, ארמייה, סתיו, קואליציית), הסרת קישורים עודפים, תיקון קישור לפירושונים |
תמונה |
||
שורה 8:
== רקע ==
[[קובץ:Northern Expedition collage.jpg|ממוזער|350x350 פיקסלים|קולז׳ של תמונות מהקרבות במבצע ״המשלחת הצפונית״ 1926-28]]
בשנות ה -20, ממשלת בייאנג. שבסיסה ב[[בייג'ינג]] זכתה להכרה בינלאומית כממשלה הסינית הלגיטימית. אך חלק ניכר מן הארץ לא היה בשליטתה, ונשלט כמובלעות על ידי [[תקופת המצביאים|מצביאים שונים]]. הקואומיטאנג, שבסיסו היה ב[[גואנגג'ואו|גואנגזו]] (קנטון), שאף להיות המפלגה לשחרור לאומי. במקביל חיזקה המפלגה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] הסינית את שורותיה כדי להתכונן למסע נגד השליטים המצביאים בצפון סין, במטרה לאחד את המדינה מחדש. הכנה זו כללה שיפור הכוח הפוליטי והצבאי של הקואומיטנג. [[סון יאט-סן|סון יאט סן]], לפני מותו (מייסד ברפובליקה הסינית) במרץ [[1925]] תמך בשיתוף הפעולה הסיני-סובייטי, שהיה מעורב ביצירת חזית מאוחדת עם המפלגה הקומוניסטית של סין.[17]. הזרוע הצבאית של הקואומיטנג, הייתה ״הצבא המהפכני הלאומי״ (NRA. [18. [[צ'יאנג קאי שק|צ'יאנג קאי-שק]], שהפך לבן חסותו של סון כבר בשנת [[1922]], מונה למפקד ה[[אקדמיה צבאית|אקדמיה הצבאית]] של [[וומפואה]] ב -[[1924]], והפך במהירות למתמודד כיורשו של סון. [19]
ב־[[30 במאי]] [[1925]] התכנסו ה[[סטודנט]]ים הסינים ב[[שאנגחאי|שנחאי]] והשתתפו ב[[הפגנה|הפגנות]] נגד ההתערבות הזרה בסין. [20] בתמיכת הקוואומיטנג, הם קראו ל[[אמברגו|חרם]] על סחורות זרות וביקשו לשים סוף להסדר, שנשלט על ידי ה[[בריטים]] וה[[ארצות הברית|אמריקאים]]. ה[[משטרה]] העירונית של שנחאי, שהופעלה בעיקר על ידי הבריטים, פתחה באש על קהל המפגינים. תקרית זו עוררה זעם בכל רחבי סין, והגיעה לשיאה ב[[שביתת קנטון-הונג קונג]], שהחלה ב -18 ביוני, והוכיחה את עצמה כמקום גיוס פורה לקומוניסטים. [21]
החששות לגבי כוחה העולה של סיעת השמאל, והשפעת השביתה על יכולת ממשלת גואנגזו לגייס כספים, שהייתה תלויה במידה רבה בסחר החוץ, הביאו להגברת המתיחות בתוך החזית המאוחדת. על רקע זה, החל צ'יאנג, שהתמודד על תפקיד מנהיג הקואומיטאנג, לגבש את כוחו לקראת מבצע צבאי גדול כנגד השליטים המצביאים בצפון.
[[קובץ:Map of Northern Expedition.png|ממוזער|חלוקת איזורי ההשפעה הגדולים של השליטים האזוריים, שפעלו נגד הממשלה הלאומית בזמן ״המשלחת הצפונית״. תנועת הכוחות הממשלתיים ואזורי הקרבות המרכזיים. 1926-28]]
ב־[[20 במרץ|20 במארס]] [[1926]] הוא ביצע טיהור של מתנגדיו הקומוניסטים למסע המוצע של ממשלת גואנגג'ואו וצבאה, הידוע בשם ״[[מרד קנטון]]״. במקביל, עשה צ'יאנג מהלכים פייסניים כלפי [[ברית המועצות]], וניסה לאזן את הצורך בסיוע סובייטי במאבק נגד השליטים הצבאיים, וחששותיו לגבי ההשפעה הגוברת של הקומוניסטים בתוך מפלגת העם. [22] [23] בעקבות המרד בקנטון, צ'יאנג ניהל משא ומתן לפשרה, שבו הוצאו חברי המפלגה הקיצונית, כגון [[וו טייה-צ'נג]], מתפקידם. בכך הצליח צ'יאנג להוכיח את תועלתו לנותן חסותו הסובייטי - [[יוסיף סטלין|ג'וזף סטלין]]. הסיוע הסובייטי לממשלת הקואומיטאנג נמשך, וכך גם שיתוף הפעולה עם המפלגה הקומוניסטית הסינית. [[קואליציה]] שבירה בין אנשי הימין-מרכז בהנהגת צ'יאנג לבין אנשי השמאל של המפלגה הקומוניסטית הסינית. הקואלציה הצליחה להחזיק מעמד והניחה את היסודות ל״משלחת הצפונית״. [24] [25]
שורה 23 ⟵ 24:
הממשלה הלאומנית מינתה את צ'יאנג קאי שק, כמפקד העליון של הצבא הלאומני ב-[[5 ביוני]] [[1926]]. מינוי שסימן את ההתחלה הפורמלית של המבצע הצבאי ״המשלחת הצפונית״, אם כי היו כבר עימותים צבאיים קודם. [27] [28]
[[קובץ:Borodin in Wuhan.png|ממוזער|היועץ הסובייטי מיכאל בורודין, נואם בכנס בווהאן, 1927]]
ה[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה]] הראשונית להתקדמות המשלחת הצפונית נגד קואליציית ז'ילי, עוצבה ברובה בידי היועצים הסובייטיים [[מיכאיל בורודין]] [[ואסילי בלייהר]]. על פיה, צריך היה להתמקד להביס את [[וו פאיפו]] תוך התעלמות מ[[ג'אנג דזוו-לין|ז'אנג זואולין]] ומקואליצת הפנגטיאן. [29] [27] [28] לאחר שעברו מ[[הגנה (צורת קרב)|מגננה]] ל[[התקפה (צורת קרב)|מיתקפה]], כוחות הקואומיטאנג התקדמו במהירות מבסיסם ב[[גואנגדונג]] למחוז [[חונאן|הונאן]] שנשלט על ידי וו, ותפסו את [[צ'אנגשו|צ'אנגשה]] ב -[[11 ביולי]]. באותו זמן, רוב כוחותיו של וו פאיפו היו עסוקים בלחימה ב[[נאנקו פאס]], ליד בייג'ינג, נגד [[הגו-מיניג'ון]], מקואליציית ג'ילי.
שורה 31 ⟵ 32:
לאחר סדרה ארוכה של קרבות באזורים השונים, שנמשכו בסתיו ובחורף 1926/7, בהן נוצרו בריתות, או התפרקו אחרות, מצביאים אזוריים נכנעו או נשבו, הצליחו הלאומנים להרחיב את שליטתם לשבעה מחוזות, עם אוכלוסייה של כ -170 מיליון נפש. [57] חיסולם של מספר רב של מצביאים ושל צבאותיהם, חיזק הצבא הלאומני את שורותיו והוא מנה כ־700,000 חיילים. [9]
[[קובץ:Northern Expedition 1926–28.svg|ממוזער|450x450 פיקסלים|מפת המהלכים הצבאיים ואזורי הקרבות במבצע ״המשלחת הצפונית״ בשנים 1926-28]]
== התקפת נאנג'ינג (פברואר - אפריל 1927) ==
שורה 48 ⟵ 50:
בין ה -12 ל -14 באפריל נעצרו ונרצחו מאות קומוניסטים בשנחאי בהוראת צ'יאנג בפרעות שנקראה "[[טבח שנחאי|טבח שנגחאי]]", ובכך סיימו למעשה את הברית בין הלאומנים לקומוניסטים. [9] [78] ]
[[קובץ:NRA Generals Northern Expedition.jpg|ממוזער|263x263 פיקסלים|צ׳ינג קאי צ׳ק, מפקדי הצבא, והנהגת הקווומיטנג, מתכנסים ליד קברו של סון יאט סן, בביג׳ין, לציון סיום הקרבות של המשלחת הצפונית. 6 יולי 1928]]
שינויים פוליטיים וצבאיים, הביאו מחדש את ציאנג להיות המפקד העליון של הצבא, בתחילת [[1928]]. בחורף הקפוא של צפון סין שאינו מאפשר כל התקדמות נוספת, צ'יאנג השתמש בחודשים שלאחר מינויו מחדש כדי לבסס את שליטתו ולהשיב את שלמות הממשלה לנאנג'ינג. [110] ב -18 בפברואר, צ'יאנג קיבל את התואר "המפקד העליון של כוחות המשלוח הצפוני", בשלב זה, הצבא הלאומי היה מורכב ממיליון חיילים, רובם [[עריקה|עריק]]<nowiki/>ים מצבאות של לוחמים לשעבר. [112] [113] בהכנות לקראת חידוש המבצע בחודש מרץ, צ'יאנג הורה ל[[משרד החוץ]] שלו לנהל משא ומתן עם היפנים, כדי לנסות למנוע את התערבותם הנוספת ב[[שאנדונג]]. [114] למרות זאת, נוצרו חיכוכים והתנגשויות בין הצבא הסיני לבין הצבא היפני, בעיקר בעיר [[ג'ינאן|ג׳ינאן]] בתחילת חודש מאי, שמהם נהרגו אלפי אזרחים סיניים ויפנים רבים. 122 123
ב -6 ביוני צעד צבא הלאומי לתוך בייג'ינג, וסיים את כהונת ממשלת ביאנג. [128] שאר הכוח של הצבא הלאומי הגיעו לאזור בייג'ינג לאחר כמה ימים. לבסוף חלק מהצבאות של השליטים המקומיים, נכנעו, וחלקם כמו צבאו של [[ג'אנג צ'ואליאנג]] הכריז רשמית על נאמנותו לממשלה הלאומנית בנאנג'ינג ב־[[29 בדצמבר]] [[1928]], וסימן את הסיום הרשמי של ה״משלחת הצפונית״ ואת איחוד סין.
== אחרית דבר ==
| |||