בני ישראל (הודו) – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|בוודאי שאסור לרחקם ולגרום להם בזיון, שעל ידי כך יחזרו לסורם... אלא אדרבא, מצווה רבה לקרבם ולהשתדל עמהם להורותם בדרך אשר ילכו בה. ובפרט בערים ההם אשר שם מצאים המסיתים (המסיונרים הבריטים), חלילה וחלילה תהיו אתם הגורמים שיעזבו תורת ה' תמימה, וילכו אחרי ההבל.}}לאגרת זו נוספו עוד אגרות{{הערה|1=[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shemoth/gel1.html עליית עדת "בני-ישראל" מהודו והשתלבותה בקרב ישראל] אונ' בר-אילן, ד"ר יעקב גלר.}}{{הערה|1=[http://www.ranaz.co.il/articles/article1891_19640817.asp דעת גדולי התורה על "בני ישראל"], נח זבולוני, [[חרות (עיתון)]],17/08/196 17/08/1964.}}. בשנת [[ה'תרע"ד|תרע"ד]] רבני ירושלים ובגדד דנו בנושא שוב, והגיעו למסקנה לאסור את החיתון עם בני הקהילה{{הערה|פסקי דין עליהם חתומים רבני ירושלים: האב"ד ר' חיים דוד סוראנגה, ר' אברהם עזריאל ור' שמעון אשריקי. רבני בגדד: ר' משה חיים שלמה דויד, ר' יחזקאל עזרא אליה ור' עזרא צאלח אדם. מובא במאמר של משרד המשפטים "מעמדם האישי של כת "בני ישראל" מהודו - ד"ר מיכאל ויגודה".}}.

 

בעת עליית בני הקהילה לארץ דעת רבני ישראל נחלקה לגביהם. כמה טענות נטענו כלפי הקהילה, ביניהן האם עברו על איסור [[יבמה|יבמה לשוק]], ספק איסור [[אשת איש]], חששות זנות ונישואין עם קרובים, חששות לגבי גיטין שסודרו בהודו, שמא הם צאצאי גרים והאם יש לדון אותם כקראים שכן לא היו בקיאים בהלכות. ה[[ראשון לציון]] באותה תקופה, הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] קבע שמותרים לבוא בקהל ושאין לדון אותם כקראים, אבל ההיתר מותנה בכך שיקבלו עליהם עול תורה ומצוות{{הערה|שו"ת היכל יצחק, אבן העזר, חלק א, סימן יג. ובשו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סימן ס"ח.}}. הרב הראשי האשכנזי, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] הסכים לדעתו{{הערה|שו"ת היכל יצחק, אבן העזר א', סימנים יג-יד. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, פסקים וכתבים, כרך ו', דיני אבן העזר ירושלים תשנ"ו, ס' ט"ו, עמ' נד-סא. שו"ת הרב י"א הלוי הרצוג, אה"ע, שם, עמ' סב-סג: בני ישראל, שם, עמ' ל"ב, ל"ו.}}. הרב שאול ישראלי לא פקפק ביהדותם אלא דן בעיקר בשאלת ספק הגיטין וקבע כי אין לאוסרם מלהתחתן עם [[ישראל (הלכה)|ישראלים]], אבל אסר עליהם להתחתן עם כהנים{{הערה|הרב שאול ישראלי, "'בני ישראל' מהודו מהו דינם לעניין נישואין", בתוך בני ישראל בהוצאת הרבנות הראשית, תשכ"ב}}. הרב [[עובדיה הדאיה]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/kashrut-2.htm כשרות עדת "בני ישראל" מהודו] הרב עובדיה הדאיה.}} והרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|מכתב מהרב פיינשטיין לרב ד' לוי מציריך, מובא בפסקי דין ירושלים, כרך ה, עמ' רע"ט.}} פסקו שקהילת בני ישראל צריכים גיור לחומרא, כן פסק הרב [[משה שטרנבוך]] עמו הסכימו הרב [[שלמה שמשון קרליץ]], הרב [[ניסים קרליץ]] והרב [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|הרב משה שטרנבוך, תשובות והנהגות, חלק ב', סימן תרפ"ה.}}. בקריינא דאגרתא הובאה דעת הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ו[[הרב שך]] שאסרו את העדה לחלוטין{{הערה|קריינא דאגרתא, כרך א', עמ' רנ"ב.}}, עמם הסכים הרב [[אליעזר וולדנברג]]{{הערה|שו"ת ציץ אליעזר, חלק י', סימן כ"ה, פרק ג'.}}.