בר כוכבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כפילות לגבי משמעות התואר; דיו קסיוס מפריז כמובן, חבל לציינו בפתיח
מ הוספת קישור לעבודת המקדש
שורה 62:
נראה כי בשיא התפשטותו הטריטוריאלית של המרד החזיק בר כוכבא בטריטוריה שהשתרעה על פני כל אזור [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], מ[[עקרבה]] בצפון ועד [[באר שבע]] בדרום (ייתכן שהדרים עד ערוער שמדרום לבאר שבע), ב[[מדבר יהודה]] ובאזור [[ים המלח]], כולל חופו המזרחי. לא נמצאו ממצאים חד משמעיים המראים שהחזיק בשפלת החוף או ב[[יבנה]].
 
השליטה בירושלים עצמה, ואף חידוש [[בית המקדש|מקדש (שלישי)]] ולפחות עבודת קרבנות הייתה שאיפתם של המורדים. ד"ר [[שמואל ייבין]] שיער על סמך ספרות התקופה שהמורדים אכן שלטו ב[[ירושלים]] ואף השיבו את עבודת הקרבנות ב[[בית המקדש|בית מקדש]] זמני{{הערה|1=ייבין הסתמך בין היתר ספרות עניפה של ה[[תנאים]] מתקופת המרד בנושא טהרות ועבודתו[[עבודת המקדש]], על תיעוד "מלכות בן כוזיבא שנתיים וחצי" בתלמוד (בבלי וירושלמי, סנהדרין, פרק חלק) וכן אזכורים על עדות רבי עקיבא בעניין אירועי המקדש. בספרות הרבנית נטו להסביר זאת בכך שרבי עקיבא היה זקן מופלג בעת מרד בר כוכבא והיה נער בסוף ימי בית שני, אף שהיה '[[עם הארץ]]' בתקופה זו - ואין זה מסביר את עדותו על פרטי ההלכות. ([[ספרי]], וזאת הברכה, פרשה שנ"ז, ור' מאמר [http://www.datshe.co.il/blog/2011/06/21/%D7%A4%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%91%D7%9F-%D7%A1%D7%98%D7%93%D7%90-%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90-%E2%80%93-%D7%97%D7%9C-2/ בירור תקופת חייו של רבי עקיבא])}}{{הערה|1=שמואל ייבין, מלחמת בר כוכבא, הוצאת מוסד ביאליק מהדורת [[1952]] עמוד 77. הספר פורסם לראשונה ב-[[1946]] תוך כדי פרסומים מדעיים על מציאת מכתבי בר כוכבא בשמו בר כוסבא}}. פרופ' [[שמואל אברמסקי]] מצא חיזוק לעמדה זו לאור הכיתוב במטבעות שנמצאו ובחוזים שנמצאו מהתקופה, וכן בעובדה שהמורדים שלטו באזורים סביב ירושלים מכל כיוון{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/bar-kocva/mered.htm שמואל אברמסקי על מרד בר כוכבא] בעיתון [[מחניים (כתב עת)|מחניים]] [[ה'תשכ"א]] [[1951]] (ב[[אתר דעת]]).}}{{הערה|1=זוהי גם העמדה הרשמית ב[[מבחני בגרות|מבחני הבגרות]] ב[[החינוך הממלכתי דתי|חינוך הממלכתי דתי]]. [http://www.daat.ac.il/daat/history/tests/913091-02-2.htm#s6 נושאים בתולדות עם ישראל לבתי הספר הדתיים], לשנת הלימודים [[ה'תשס"ג]] [[2003]])}}. אך מיעוט ממצא המטבעות בירושלים, וכן תיארוך כימי מחודש של תעודות מהתקופה הביאו את [[חנן אשל]] בעקבות חוקר המטבעות ליאו מילדנברג למסקנה שירושלים כלל לא נכבשה בידי מורדי בר כוכבא{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=1TA-Fg4wBnUC&pg=PA95#v=onepage&q&f=false התאריכים ששימשו במרד בר כוכבא] (אנגלית) מתוך אסופה בנושא מבט מחודש על מלחמת בר כוכבא, בעריכת [[פטר שפר]].}}. חוקרי המטבעות ד"ר [[אריה קינדלר]] ויהושע זלוטניק הציעו פירוש חלופי לממצאים והפרכת הטענות הללו, וקבעו שאין לפקפק בשלטון בר כוכבא בירושלים{{הערה|1=יהושע זלוטניק [http://numis.co.il/barcocva.pdf סוגיית כיבוש ירושלים על ידי בר-כוכבא] (אתר החברה הנומיסטית בישראל) - החברה לחקר מטבעות עתיקים, בנשיאות ד"ר קינדלר.}}.
 
תביעתו של בר כוכבא למעמד המשיח התבטאה גם ברדיפת אלו שסירבו לקבלו ככזה. לפי [[אוסביוס מקיסריה]] ו[[יוסטינוס מרטיר]] כתבו כי עינה והוציא להורג [[נצרות קדומה|נוצרים]] שמיאנו להאמין במשיחיותו ולהתכחש ל[[ישו]]; היסטוריונים רבים שיערו כי דמות ה[[אנטיכריסט]] המופיעה בפירוש בטקסטים נוצריים בני התקופה, כמו [[חזיון פטרוס]], מושפעת לפחות חלקית מבר-כוכבא ההיסטורי, אם כי אין לכך בסיס חד-משמעי.{{הערה|L. J. Lietaert Peerbolte, The Antecedents of Antichrist: A Traditio-Historical Study of the Earliest Christian Views on Eschatological Opponents, [[הוצאת בריל]], 1996. עמ' 58-59.}}