ויקיפדיה

ספר שמואל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור למקרא לישראל
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (קריית), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 23:
אחד השבטים או יותר היו נכבשים בידי גורם זר, בדרך כלל ממלכה זרה, נושעים מהשעבוד על ידי שופט, ושוב משועבדים וחוזר חלילה. המצב הביטחוני היה כל כך קשה שלמשך תקופות ארוכות שבטים איבדו חלקים גדולים מנחלתם לעמים אחרים, ו[[שבט דן]] אפילו גלה לאזור [[רמת הגולן]].
 
התקופה אופיינה ב[[אנרכיה]] בעם ישראל וחוסר אחדות. כך למשל התנהלה מלחמת אחים נגד שבט בנימין. כמו כן היו מקרים ששבטים לא באו לעזרת אחיהם במלחמה.
ברמה הערכית-דתית-פולחנית-רוחנית, פשה בעם באותה תקופה פולחן ה[[אלילים]]. בספר שופטים מתואר הפולחן כסיבה לשעבודים החוזרים והנשנים. כמו כן מתוארים מעשים המעידים על הידרדרות ערכית (לפחות מנקודת מבטו של בעל ספר שופטים), כמו למשל סיפור האונס של [[פילגש בגבעה]].
 
שורה 33:
* מקום הפולחן המרכזי, [[משכן שילה]], חרב.
 
בתקופה הזו דורך כוכבו של שמואל הנביא. לידתו של שמואל, בן למשפחת לויים המתגוררת בהר [[אפרים]], אפופה דרמה בדומה לגיבורים אחרים בתנ"ך. [[חנה]], עקרה המתפללת ללידתו, אחת משתי נשותיו של [[אלקנה (דמות מקראית)|אלקנה]], נודרת להשאיל אותו לה' - כלומר להעביר אותו כילד למשכן שילה, שם ישרת בקודש. שמו של שמואל נגזר מנדר זה.
שמואל גדל בשילה ככוהן, אינו נוטה לשחיתות כ[[חפני ופנחס]] בניו של [[עלי הכהן]], ואף מתחיל להינבא. לאחר מפלת ישראל בקרב מול הפלשתים ומות עלי, שמואל הופך למנהיג העם ועושה חיל:
 
* תחת הנהגתו הרוחנית נוחלים שבטי ישראל ניצחון בקרב כנגד הפלשתים.
* [[החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים|הפלשתים משיבים את ארון הברית לישראל]].
שורה 41 ⟵ 40:
 
עם הזדקנותו של שמואל מתמנים בניו כשופטים, ושוב חלה התדרדרות:
 
* שחיתות פושה בקרב בניו.
* ההישג מול הפלשתים נשחק ונציב פלשתים יושב בלב [[שבט בנימין|ארץ בנימין]].
* נחש מלך [[רבת עמון|עמון]] לוחץ את שבטי עבר הירדן המזרחי.
 
התופעות הללו מהוות את הרקע לדרישת העם משמואל להקים מלוכה בישראל. לאחר דין ודברים מפורט בין שמואל למשלחת זקני העם, ולאחר מסר מהאל לפיו דרישת העם אמנם מגונה אך יש לקיימה, שמואל מסכים להמליך מלך על ישראל על פי [[מצוות מינוי מלך|דיני המלך]] הכתובים בתורה.
שורה 51 ⟵ 49:
[[קובץ:Witch of Endor. Dore 1866.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שאול ובעלת האוב, [[גוסטב דורה]], 1866]]
שאול, בן למשפחת אצולה משבט בנימין, [[שמן המשחה|נמשח]] בתחילה למלך על ידי שמואל בסתר, ואחר כך [[הטלת גורל|עולה בגורל]] לעיני כל העם - אך חוזר לביתו לעבודתו הרגילה ({{תנ"ך|שמואל א|ט|קצר=כן}}-[[s:שמואל א י|י]]). רק לאחר שהעמונים מאיימים בכיבוש [[יבש גלעד]] הוא נוקט בפעולתו הראשונה כמלך: הוא בונה לראשונה צבא המורכב מכלל העם ויוצא להושיע את יבש גלעד, פעולה המוכתרת בהצלחה{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יא}}}}. בין הישגיו של שאול:
 
* הקמת צבא מקצועי, בניגוד לנוהג הקודם של גיוס מיליציה עממית בהיקף מוגבל ובעת הצורך בלבד.
* מלחמה בפלשתים: שאול לא הביס את הפלשתים אבל מתואר כי המלחמה הייתה "חזקה" עליהם כל ימיו. במהלך אחד הקרבות עם הפלשתים מסתכסכים שמואל ושאול סביב ניהול הטקס הפולחני קודם הקרב{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יג}}}}.
* [[מחיית זכר עמלק|הכאת העמלק]], שאול הכה את ה[[עמלק]]ים מכה ניצחת. שמואל מנבא לשושלתו חורבן במעמד זה, משום שלא הרג גם את מלך העמלק [[אגג]], אלא שם אותו בשבי, ומשום שלא השמיד גם את רכוש העמלקים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|טו}}}}.
* הסרת עבודת האלילים: שאול גירש את [[כישוף|המכשפים]] האליליים ("אבות וידעונים") מן הארץ{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כח|ג}}}}.
 
שורה 66 ⟵ 63:
 
===== בין הישגיו של דוד =====
 
*הבסת הפלשתים: דוד הכה את הפלשתים מכה ניצחת ואחרי ימיו הם חדלו מלהוות איום על ישראל.
*הכרעת הקרב על ירושת הארץ: דוד ביסס את הנוכחות העברית בישראל מול ה[[כנענים]].
*ארגון הממלכה: לראשונה מופיעים [[סופר|סופרי מלך]], [[עיר בירה]] שסביבה נבנים [[ביצורים]], שרי [[מיסים]] ושאר פונקציות ממלכתיות.
*בניית ירושלים: [[כיבוש ירושלים בידי דוד|דוד כבש את יבוס]] מידי ה[[יבוסים]] והקים בה את בירתו.
*הכנת התשתית לבניית המקדש: דוד קנה את [[גורן]] [[ארונה היבוסי]], הוא [[הר הבית]] שעליו בנה בנו [[שלמה]] את [[בית המקדש]]. לפי המתואר בספר, דוד רצה לבנות את בית המקדש בעצמו, אך האל לא איפשר זאת בשל הדם הרב שדוד שפך.
 
===== אירועים אחרים בימי דוד =====
* בעומדו בראש חבורתו ניסה לגבות [[דמי חסות]] מ[[נבל הכרמלי]], שסירב לשתף פעולה. לאחר שדוד בא בדברים עם אשת נבל אביגיל, נבל מוצא את מותו ודוד נושא את [[אביגיל]] לאשה. ▼
 
▲* בעומדו בראש חבורתו ניסה לגבות [[דמי חסות]] מ[[נבל הכרמלי]], שסירב לשתף פעולה. לאחר שדוד בא בדברים עם אשת נבל אביגיל, נבל מוצא את מותו ודוד נושא את [[אביגיל]] לאשה.
* שתי מרידות התרחשו בימיו: [[מרד שבע בן בכרי]], ו[[מרד אבשלום]], בנו של דוד.
* הסתבך בפרשת [[כבשת הרש]]: [[דוד ובת שבע|שכב עם]] [[דוד ובת שבע|בת שבע]] אשת [[אוריה החתי]] והכניס אותה להריון. ניסיונו הכושל להסתיר את הפרשה הסתיים במתן פקודה לחיסול בעלה, אוריה החתי, ובנישואים עם בת שבע. הפרשה מוצגת בספר כחטא חמור, עליו נענש דוד במותו של הרך הנולד. הבן השני של דוד ובת שבע הוא המלך שלמה.
* בארמונו הנסיך [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] את הנסיכה [[תמר (בת דוד)|תמר]], בעקבות כך אבשלום [[רצח אמנון|רצח את אמנון]].
* הוציא להורג את הצאצאים הנותרים לבית שאול.
* ערך [[מפקד אוכלוסין|מפקד]] בישראל, דבר המוצג כחטא.
שורה 84 ⟵ 79:
האירוע האחרון המתואר בספר הוא הקרבת קורבנות מצד דוד על המזבח בגורן [[ארוונה|ארונה היבוסי]], דבר שהביא לעצירת המגפה שפשתה בעם.
 
==חלוקת הספר לשניים==
{{מצגת
|1=
קובץ:Leningrad Codex P341.JPG#המעבר בין שמואל א' לשמואל ב' ב[[כתב יד לנינגרד]] (מסומן בחץ), ניתן לראות שהסופר לא הפריד ביניהם כנהוג לעשות במעבר ספר.
קובץ:Codex Cairensis p124.JPG#המעבר בין שמואל א' לשמואל ב' ב[[כתב יד קהיר]] ([[המאה ה-11 לספירה]]). גם כאן ניתן לראות שהסופר לא הפריד ביניהם כנהוג לעשות במעבר ספר.
|יישור=
|רוחב=250
|כותרת=
}}
בגמר עריכת הנוסח העברי לא היה הספר מחולק לשניים. גם [[אוצר מילים|בלשונו]], [[אידאה|רעיונותיו]] [[ספרות|ואמצעיו הספרותיים]] מדובר בספר אחיד (יחסית לספרים אחרים בתנ"ך){{הערה|שם=גרסיאל|1=משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 1, עמוד 34}}.
החלוקה לשני ספרים היא מאוחרת (בכתבי היד העבריים מ[[ימי הביניים]] עדיין נשתמרה החלוקה המקורית בה הספר מופיע כיחידה אחת), ונולדה כתוצאה מגידול בנפח הטקסט עם [[תרגום השבעים|תרגום התנ"ך ליוונית]]. בתרגום זה נתפסו ספרי שמואל ו[[מלכים]] כספר אחד (בשם "מלכויות"), והם חולקו לארבעה עקב גודלם: מלכויות א', ב', ג', ד'. עם אימוץ [[חלוקת הפרקים בתנ"ך]] מן הנוצרים בתנ"כים העבריים, אומצה גם החלוקה בספרי שמואל ומלכים.
 
שורה 99 ⟵ 94:
 
==חיבורו של ספר שמואל בראי המסורת==
 
=== שיטת חז"ל ===
על פי [[חז"ל]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|יד|ב}}}}, המתבססים על הנאמר ב[[דברי הימים]]{{הערה|"וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים--הִנָּם כְּתוּבִים, עַל-דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה, וְעַל-דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא, וְעַל-דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה"{{תנ"ך|דברי הימים א|כט|כט}}}}, שמואל כתב את ספר שמואל עד מותו ואז החליפו אותו נביאי התקופה, [[גד הנביא|גד]] ו[[נתן הנביא|נתן]].
 
===שיטתו של דון יצחק אברבנאל===
[[יצחק אברבנאל|דון יצחק אברבנאל]] בחן את ספר שמואל ואת ספר דברי הימים, והצביע על מספר פסוקים שלדעתו לא ייתכן כי נכתבו בידי אחד משלושת הנביאים הנ"ל. למשל,{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ט|ט}}}},{{ציטוטון|לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה}} השימוש במילה "לפנים", יחד עם הקביעה שמאז האירועים ועד לכתיבת הספר השתנתה המילה שמשמעותה "נביא" יש בהם כדי להצביע על זמן רב שחלף בין האירועים לכתיבתם. כמו כן מהפסוק {{ציטוטון|לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כז|ו}}}}, עולה שכבר מלכו מספר מלכים ב[[ממלכת יהודה]] לאחר [[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]].
 
הוא מסיק כי הסיפור נכתב כהידור של שלושת חיבורי הנביאים הללו, וכי המהדיר - לדעתו הנביא [[ירמיהו]] - הוסיף הערות ופרשנויות. הוא אף מצביע על פסוקים שלדעתו נוספו על ידי [[עזרא הסופר]].{{הערה|משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 1, עמוד 24}}.
 
==חיבורו של ספר שמואל בראי המחקר ==
שורה 122 ⟵ 116:
הפרופסור ל[[חקר המקרא]] [[אלכסנדר רופא]] חקר את ספר שמואל בשיטות ביקורתיות. תחילה, ניסה להחיל את [[ביקורת המקרא#שיטת ביקורת המקרא|תורת התעודות]] על הספר. לדבריו, ניסיון זה נכשל מכמה סיבות:
# אחידותו ה[[שפה|לשונית]] הרבה של הספר אינה מאפשרת לחלקו לתעודות שונות בדומה לחלוקת ה[[תורה]].
# הנושאים המרכזיים של התעודות אינם נדונים בספר שמואל. למשל, [[ריכוז הפולחן]] שהוא הנושא המרכזי של [[האסכולה הדויטרונומיסטית|המקור הדברימי]] אינו מוזכר בספר כלל, כמו גם נושא ה[[עבודה זרה|עבודה הזרה]], שהוא מרכזי לכמה מן התעודות. עם זאת, לדעת רופא ניתן להצביע על פסוקים בודדים בספר המהווים עריכות דברימיות.
# [[אוצר מילים|אוצר המילים]] של הספר (להוציא חריגים ספורים) אינו כולל מילים ממקור [[פרסית|פרסי]], [[ארמית|ארמי]], או [[לשון חכמים]], או כל עדות אחרת להתערבות מאוחרת.
# [[משפט המלך]] המופיע בספר מעלה דמיון רב למסמכים כנעניים בני התקופה, ולא פרסיים למשל.
מכל אלו ועוד מסיק רופא כי זמן כתיבת הספר הוא זמן קצר לאחר האירועים המתוארים בו, ולפני כתיבת המקור הדברימי (בערך 640 לפנה"ס).
 
רופא אף ניסה לעמוד על מיקומו הגאוגרפי של המחבר. לדעתו, המחבר שייך ל[[ממלכת אפרים]], לאור היחס החיובי לשמואל (בן [[שבט אפרים]]), היחס השלילי לדוד, ההיכרות האינטימית עם [[משכן שילה]] ועוד. מכאן שהספר נתחבר לפני חורבן שומרון (בערך 733 לפנה"ס), ומשמר [[סיפר|נרטיב]] אפרתי של המאורעות.
 
רופא מחלק את הספר לשתי חטיבות רעיוניות (ולא לשוניות). לדעתו, מגמת הכתוב בי"ב הפרקים הראשונים היא התנגדות למוסד המלוכה, וטקסט זה נתגבש זמן לא רב אחרי עליית המלוכה. פרקים י"ג והלאה, המגלים בקיאות רבה בפרטי הפרטים של המאורעות, נכתבו זמן לא רב אחרי ימי דוד. שני המקורות נערכו בשלב מאוחר יותר (סמוך לחורבן שומרון) בידי "המחבר האפרתי".
שורה 163 ⟵ 157:
הספר מגלה בקיאות רבה (מדומה או אמיתית) בפרטי הפרטים של האירועים, ותיאור עמוק, מקיף ורב ממדי (ברמה הפסיכולוגית-מחשבתית) של הדמויות החשובות.
 
מלומדים רבים קושרים כתרים לספר, ובהם הפרופסור שמואל אברמסקי:{{הערה|משה שם=גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 1, עמוד 34}}
{{ציטוט|תוכן=מוקד ייחודו של ספר שמואל בין ספרי המקרא הוא בשלמותו הספרותית והאידיאית המחפה על כל ההבדלים שבין חלקיו השונים, שלפי אמת המידה שבידינו נראים לנו כסתירות, הפוגמות בשלמות. ובכל זאת, כחיבור אחיד, יחידאי הוא ספר שמואל בין ספרי המקרא, והוא הראשון ביניהם מצד קדמות עריכתו כספר שלם...ספר שמואל, כפי שהוא לפנינו, יש להעריכו מבחינת הסטרוקטורה, כיצירה פינומינאלית סגולית בהתפתחות ספרות ההיסטוריוגרפיה בתולדות האדם, דורות הרבה לפני שהחלו לרשום תולדות ודברי הימים ביוון וברומי}}
הספר אינו [[עולה בקנה אחד]] עם ספרים מקבילים של עמים רבים אחרים, שאינם מציגים תיעוד של תחילת המלוכה - הנתפשת כשיטת השלטון שנהגה מאז ומתמיד בעמים אלו.
שורה 172 ⟵ 166:
*{{ציטוטון|הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה}}{{הערה|על פי {{תנ"ך|שמואל א|ט}}}} - משל לאדם שזכה בדבר יקר ערך מבלי שחיפש אותו. על יסוד סיפורו של שאול שנמשח למלך אחרי שפגש את שמואל במהלך חיפוש אחר אתונות אביו.
*{{ציטוטון|נחבא אל הכלים}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|י|כב}}}} - מצטנע. על יסוד התחבאותו של שאול בזמן הגרלתו למלך.
*{{ציטוטון|הגם שאול בנביאים}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|י|יא}}}} - בלשון ימינו משמש הביטוי במשמעות מושאלת, ובא לציין אדם המתחיל לפתע לעסוק בדבר שאינו בקי בו או שאינו ראוי לו. על יסוד שני סיפורים בספר בהם שאול מתנבא לפתע.
*{{ציטוטון|איך נפלו גיבורים}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|א}}}} - תמיהה או קינה על כישלון של אדם או קבוצת אנשים מוצלחת. מקינת דוד על יונתן.
*{{ציטוטון|אין חזון נפרץ}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ג|א}}}} - תופעה שאינה שכיחה, תופעה שאינה נפוצה. בתקופת עלי הכהן עד שמואל, לא היו נביאים.
שורה 182 ⟵ 176:
 
==לקריאה נוספת==
* [[משה צבי סגל]], '''ספרי שמואל''', [[קריית ספר (הוצאת ספרים)|הוצאת קריתקריית ספר]], 1964.
* {{דמויות מן המקרא|ז' - "שמואל כמחדש דתי"}}.
* [[שמעון בר-אפרת]], '''שמואל א''' ו'''שמואל ב''' (סדרת "[[מקרא לישראל]]"), [[עם עובד]] ו[[הוצאת מאגנס]], 1996.
שורה 200 ⟵ 194:
* פרופ‘ משה גרסיאל, [http://mikrarevivim.blogspot.com/2010/04/blog-post_2876.html שלבי חיבורו של ספר שמואל ואמינותו כמקור היסטורי]
* {{רמב"י נושא|תנך. שמואל|רשימה=כן}}
* [http://www.bneyzion.co.il/%D7%91%D7%99%D7%AAבית-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9המדרש/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9Dנביאים/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9Cשמואל-%D7%90א/ ספר שמואל א] באתר [http://www.bneyzion.co.il/ בני ציון - בונים קומה בתנ"ך]
* [http://www.bneyzion.co.il/%D7%91%D7%99%D7%AAבית-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9המדרש/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9Dנביאים/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9Cשמואל-%D7%91ב/ ספר שמואל ב] באתר [http://www.bneyzion.co.il/ בני ציון - בונים קומה בתנ"ך]
* הצגה על מפת לוויין של כל המקומות המוזכרים ב[http://alamapa.com/book/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9Cשמואל-%D7%90א/ ספר שמואל א] - לפי פרקים, באתר [http://alamapa.com/ עלמפה]
* הצגה על מפת לוויין של כל המקומות המוזכרים ב[http://alamapa.com/book/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9Cשמואל-%D7%91ב/ ספר שמואל ב] - לפי פרקים, באתר [http://alamapa.com/ עלמפה]
 
{{ltr|
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ספר_שמואל"