יצחק אייזיק מטירנא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
פיוטים |
||
שורה 31:
"ספר המנהגים" הוא הנפוץ ביותר מסוגו ב[[יהדות אשכנז]] ובייחוד במזרח אירופה,{{הערה|שם, עמ' 9.}} אף שעד ראשית ה[[דפוס]] היו חיבורי המהרא"ק והמהרי"ל נפוצים יותר.{{הערה|לספר המנהגים של המהרי"ל נמצאו 22 כתבי יד לעומת שניים של ספרו של רבי יצחק אייזיק.}} בשל כך כמעט ואינו מוזכר בכתבי בני דורו.{{הערה|שם, עמ' 15 ובהערה 21 בעמוד זה.}} כך גם אצל ה[[אחרונים]], אם כי [[הרמ"א]] מצטטו רבות ב"[[המפה|מפה]]" ל[[שולחן ערוך]] ומסתמך על דבריו כמנהג אשכנז המקובל. כך גם ב"דרכי משה", פירושו ל[[ארבעה טורים]]. המהדורה המודפסת הראשונה של "ספר המנהגים" יצאה לאור ב[[ונציה|וונציה]] ב-1566. מאז הספר הודפס מעל מאה פעמים, כולל תרגומים רבים ליידיש.{{הערה|שם, עמ' 11 ובהערה 5 בעמוד זה. וראה במאמרו של י' יוסף כהן ב"המעין", תמוז תשכ"ח, עמ' 12-9 רשימת מהדורות עד ת"ק.}}
בעקבות תפוצתו הרבה, מנהגים רבים שנוהגים האשכנזים (לפחות בקהילות אשכנז המזרחי) הם לפיו. ביניהם אמירת [[תשליך]], קיום [[סעודת פורים|סעודת הפורים]] אחרי הצהריים לאחר [[תפילת מנחה]] והקפדה שרובה תהיה ביום, אי-אמירת [[תחנון]] ב[[ל"ג בעומר]] וב[[ט"ו באב]], [[תקיעת שופר|תקיעה בשופר]] בכל חודש [[אלול]] למעט בערב ראש השנה, השענת הראש ב[[נפילת אפיים]] בשחרית על הזרוע שה[[תפילין]] של יד אינן מונחות עליה ולהפך בנפילת אפיים במנחה. ישנם מנהגים אחרים רבים המקובלים על פי ספרו. כמו כן, נתקבלו רובם ככולם של הכרעותיו לגבי פיוטים במחזור אשכנז המזרחי. לדוגמא, ברוב כתבי יד, מופיע היוצר "אפוני אימיו" להראב"ן לשבת ברית, אך על פי קביעות ספר המנהגים, ברוב דפוסי המנהג המזרחי מופיע היוצר "אות בריתות שלש עשרה" לאברהם הכהן ברבי יצחק.{{הערה|[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=815 עמ' 798].}}
==לקריאה נוספת==
| |||