ויקיפדיה

קטלוניה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הערת שוליים ריקה
קידוד קישורים, מיזוג הפניות לערכים מורחבים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 6:
| פרמטר נוסף = "הקוצרים" (Els Segadors){{ש}}
[[קובץ:Els Segadors.ogg]]
| תמונה =
| מדינה = ספרד
| סוג יחידה שלטונית ראשונה =
| יחידה שלטונית ראשונה =
| ראש העיר =
| מושל = [[ז'ואקים טורה]] ([[הנשיא הנבחר]])
| סוג יחידה שלטונית מתחת = [[מחוזות ספרד|מחוזות]]
| נפות במחוז = 4
| ערים במחוז =
| בירת המחוז = [[ברצלונה]]
| עיר אם =
| שפה רשמית = [[קטלאנית]], [[ספרדית]], [[אוקסיטנית]]
| שטח = 32,114
| דירוג שטח = 6
| דירוג אוכלוסייה = 2
| גובה =
| תאריך ייסוד = [[18 בדצמבר]] [[1979]]
| אוכלוסייה = 6,995,206
| שנת אוכלוסייה = 2005
| הערת אוכלוסייה =
| צפיפות = 217.82
| שנת צפיפות =
| מטרופולין =
| שנת מטרופולין =
| הערת מטרופולין =
| קואורדינטות =
| אזור זמן = +1
| אתר אינטרנט = [http://www.catalangovernment.eu www.catalangovernment.eu]
| מפה = {{מפת איתור/קהילות ספרד|מדינה=קטלוניה}}
| מפה מפורטת = {{מפת מיקום|מדינה=קטלוניה|שם=קטלוניה|אורך=2|רוחב=42.9978|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
| סטטיסטיקות =
}}
'''קָטָלוּנְיָה''' (ב[[קטלאנית]]: '''Catalunya''', ב[[אוקסיטנית]]: '''Catalonha''', ב[[ספרדית]]: '''Cataluña''') היא [[קהילות אוטונומיות של ספרד|קהילה אוטונומית]] בקצה הצפון מזרחי של [[ספרד]], גובלת בצפון ב[[צרפת]] וב[[אנדורה|נסיכות אנדורה]], במערב ב[[אראגון]], בדרום ב[[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|וולנסיה]] ובמזרח בחוף [[הים התיכון]]. בירתה היא [[ברצלונה]]. תושבי האזור הם לרוב קטלאנים אתניים, עם בעל מורשת לשונית, תרבותית והיסטורית ייחודית.
 
השפות הרשמיות בקטלוניה הן ה[[קטלאנית]], [[ספרדית]] ו[[אוקסיטנית]]. בשטחה פניני טבע רבות, כגון [[קוסטה בראווה]] והצד המזרחי של הרי [[הפירנאים]].
 
ב[[ימי הביניים]] הייתה קטלוניה ממלכה שהשתרעה על שטחים נרחבים במזרח ספרד , דרום צרפת ובאיים במערב ים התיכון אולם עם התחזקות ההגמוניה ה[[קסטיליה (אזור היסטורי)|קסטיליאנית]] בספרד ואיחוד הממלכות כוחה נחלש. בעת השלטון הפאשיסטי של הגנרל [[פרנסיסקו פרנקו]] הזהות הקטלאנית כולל השימוש בשפה הקטלאנית נרדפו ודוכאו. הן ידעו פריחה ללא תקדים אחרי [[1978]], שנת כינונה של ספרד הדמוקרטית. קטלוניה היא מאז אחד האזורים האוטונומיים החזקים ביותר בספרד מבחינה כלכלית. לצד [[חבל הבסקים]] הספרדי ו[[נווארה]], קטלוניה נהנית ממעמד אוטונומי נרחב.
 
ב-[[27 באוקטובר]] [[2017]], הצביע [[הפרלמנט של קטלוניה]] בעד הכרזת עצמאות מספרד והקמתה של [[הרפובליקה הקטלאנית (2017)|הרפובליקה הקטלאנית]] על סמך משאל עם שאורגן בניגוד לחוקתה של ספרד ולהחלטות בית המשפט החוקתי של ספרד. בתגובה השהה [[קורטס חנרלס|הפרלמנט של ספרד]] באופן זמני את האוטונומיה של קטלוניה. באותו היום הודיע [[ראש ממשלת ספרד]] [[מריאנו רחוי|מריאנו ראחוי]] על הדחתו של נשיא קטלוניה [[קרלס פוג'דמון]] ופיזור הפרלמנט בעקבות הכרזת העצמאות. ב-[[31 באוקטובר]] [[2017]], ביטל בית המשפט החוקתי בספרד את הכרזת העצמאות של החבל במדינה שעליה הכריז הפרלמנט הקטלאני, המדינאים הקטלאנים נעצרו, וכיום [[משפטם של מנהיגי קטלוניה|מתנהל משפטם]].
שורה 79:
=== העימות עם ספרד לעצמאות בימינו ===
{{אקטואלי|כל הערך=לא}}
{{ערךהפניה לערך מורחב|ערכים=[[משאל העם על עצמאות קטלוניה]], [[הרפובליקה הקטלאנית (2017)]]}}
{{ערך מורחב|הרפובליקה הקטלאנית (2017)}}
במהלך השנים [[2004]] ו־[[2005]] התקיימו חרמות הדדיים בין הלאומנים הקטלנים והציבור הספרדי. אלו ניסו לסכל את מועמדות העיר [[מדריד]] ל[[המשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]] ב־[[2012]], והספרדים הגיבו בהחרמת המשקה הקטלאני, ה[[קאווה]]. בתחילת [[2006]] הגיעה הממשלה הספרדית להסדר עם קטלוניה כי הם יוכרו כ"אומה" שתמשיך להיכלל בספרד.
 
שורה 87 ⟵ 86:
ב־[[9 בנובמבר]] [[2014]] נערכה הצבעה בפרלמנט הקטאלני בדבר קיום [[משאל עם]] בנושא היפרדות קטלוניה מספרד, בו הצביע רוב בעד קיומו.{{הערה|{{nrg|דניאל בוסק|תביעה נגד מנהיג הבדלנים תסכל את עצמאות קטלוניה?|727/864|29 בספטמבר 2015|1|2}}}} למשאל העם אין מעמד חוקי בספרד, ומנהיג המפלגה שיזם את המשאל מועמד למשפט בעטיו. בבחירות שנערכו בספטמבר [[2015]], זכו הבדלנים ברוב גדול בפרלמנט הקטלוני.{{הערה|{{כלכליסט||דרמה בספרד: הבדלנים זכו בבחירות בקטלוניה|3669915|28 בספטמבר 2015}}}}
 
ב־[[1 באוקטובר]] [[2017]] נערך [[משאל העם על עצמאות קטלוניה|משאל עם על עצמאות]] מספרד,{{הערה|יוסף ישראל, {{Citation|title=הקרב על הזהות והכסף: קטלוניה הולכת למשאל עם על היפרדות מספרד|url=http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1264796&sid=126|accessdate=2017-11-28}}, באתר [[חדשות עשר]]}}, בו השתתפו 42% מתושבי קטלוניה והוא נערך בצל עימותים בין [[משטרת ספרד]] והקטלונים, ו־844 אזרחים נפצעו. בסיום ספירת הקולות הודיעה הממשלה הקטלונית כי 90 אחוזים הצביעו בעד עצמאות, עם שיעור הצבעה של 42.34%.{{הערה|{{וואלה!|גיא אלסטר|קרע בממלכה: משאל העם שגורר את ברצלונה ומדריד לנקודת רתיחה|3097650|22 בספטמבר 2017}}{{ש}}{{סרטונים}} {{וואלה!||90% הצביעו בעד עצמאות לקטלוניה: "הרווחנו את הזכות למדינה"|3100995|2 באוקטובר 2017}}}} המשאל הורכב על ידי המפלגה הקטלונית האירופאית-הדמוקרטית (PDeCAT), השמאל הרפובליקני של קטלוניה (ERC), ועצמאיים אחרים, עם הסכם תמיכה עם מפלגת השמאל הפרו-קטלאנית PAC. מפלגות ה[[אופוזיציה]] החרימו את המשאל, וטענו שאין לו בסיס, כי חוקי קטלוניה דורשים רוב של שני שלישים בפרלמנט המקומי לכל שינוי במצב החוקי והמדיני של האזור. [[בית המשפט החוקתי של ספרד]] פסק כי המשאל אינו חוקתי ו[[ממשלת ספרד]] הודיעה כי אינו לגיטימי ולא תכיר בו, משום ש[[חוקת ספרד]] אינה מאפשרת לשום אזור לקיים משאל לעצמאותו ללא הסכמת [[מדריד]]. קיומו על ידי הממשלה הקטאלונית הובילה למשבר חוקתי בספרד.
 
ב-[[10 באוקטובר]] [[2017]], נשיא החבל הודיע כי הוא משהה את הכרזת העצמאות לצורך משא ומתן עם ממשלת ספרד.
שורה 95 ⟵ 94:
נשיא החבל בזמן הכרזת העצמאות, [[קרלס פוג'דמון|קרלוס פוג'דמון]] ברח לבלגיה ואחר כך לגרמניה, שם נעצר ושוחרר לאחר כחודש.
 
ב-[[21 בדצמבר]] [[2017]] נערכו שוב הבחירות לפרלמנט של קטלוניה והמפלגות הבדלניות, שדורשות עצמאות, שמרו על כוחן ונותרו המפלגות הגדולות ביותר.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/Articles/5060388 כתבה באתר ynet]}}.
 
== משטר==
הגוף השולט בקטלוניה מכונה ה"[[ז'נרליטט דה קטלוניה|ז'נרליטט]]" (Generalitat) והוא מורכב מ[[פרלמנט]], מנשיא וממועצה מנהלת. בפרלמנט, שנבחר על ידי כל תושבי קטלוניה, יש 135 חברים והוא משמש כמועצה המחוקקת. הנשיא והמועצה המנהלת משמשים כממשלה בת 16 משרדים שאחראים על [[תרבות]], על סביבה, חינוך, על תקשורת, על [[תחבורה]], ועל [[משטרה]] מקומית. מה-30 באוקטובר 2017 ועד ה-14 במאי 2018, פעילות הז'נרליטט הושהתה והשליטה על החבל הייתה בשליטה ישירה של ממשלת ספרד. במאי [[2018]] נבחר [[ז'ואקים טורה]] ל[[הנשיא הנבחר|נשיא הנבחר]] של קטלוניה.
 
בנושאים כמו בריאות, חינוך ומשפט הז'נרליטט היה בעל מעמד לצד הממשלה הספרדית. בתחום המשפט לדוגמה, המערכת המשפטית הספרדית מחשיבה את חוקי המשפט האזרחי הקטלאני ולא את הספרדי. עד להשתלטות הספרדית, אחד התחומים שנשארו באופן בלעדי בידי השלטון המרכזי היה התחום המוניטרי.
שורה 109 ⟵ 108:
 
קטלוניה מורכבת מארבעה [[מחוזות ספרד|מחוזות]], אשר כולם נקראים על שם הערים הראשיות בהן:
*'''ברצלונה''' (Barcelona) - מחוז המכיל את האזור שמסביב למטרופולין ואזורים הרריים במרכז המדינה.
*'''[[מחוז ז'ירונה|ז'ירונה]]''' (Girona; בספרדית: חירונה, Gerona) - מחוז צפונית לברצלונה מכיל, את ה[[קוסטה בראבה]] והשיפולים המזרחיים של [[הרי הפירנאים]]. בשנת 2008 נמנו בז'ירונה 731,864 תושבים. הערים הראשיות שלו הן הבירה [[ז'ירונה]] (94,484 תושבים), [[פיגרס]] (39,641 תושבים) ו[[בלנס]] (37,819 תושבים).
*'''ליידה''' (Lleida; בספרדית: לרידה, Lérida) - המחוז המערבי שגובל ב[[אראגון]]. בתחומו נמצאים רוב הפירנאים הגבוהים והמעבר ל[[אנדורה]]. בירתו היא העיר [[ליידה]].
*'''[[מחוז טרגונה|טרגונה]]''' (Tarragona) - המחוז הדרומי. בתחומו רצועת החוף הדרומית, ה[[קוסטה דאורדה]]. בירתו היא העיר [[טרגונה]] ובשטחו נמצאת גם העיר [[טורטוסה]].
 
שורה 143 ⟵ 142:
הקהילה היהודית בז'ירונה נוסדה בשלהי [[המאה ה-9|המאה ה־9]] ובשיאה הייתה השנייה בגודלה בקטלוניה. תיעוד ראשון בכתובים לגביה קיים בתעודות העוסקות בגביית מיסים מ־[[1002]]{{כ}}.{{הערה|שם=אנציקלופדיה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=164&letter=G הקהילה היהודית בז'ירונה], באתר [[האנציקלופדיה היהודית]] {{אנגלית}}}} ב־[[1160]] קיבלו בני הקהילה היתר להתיישב ולסחור מחוץ לחומות העיר.{{הערה|שם=וירטואלי|[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0007_0_07203.html הקהילה היהודית בז'ירונה], באתר [[הספרייה היהודית המקוונת]] {{אנגלית}}}} באזור העיר העתיקה קיימים שרידי [[מקווה|מקווה טהרה]] ו[[בית עלמין]].
 
היהודים התגוררו ברובע היהודי הקרוי קאל “El Call” (נגזר מן המלה הלטינית Callis שפירושה סמטה או רחוב), כפי שנקראו גם יתר הקהילות היהודיות בתחומי [[כתר אראגון]]. ב[[המאה ה-12|מאות ה־12]] וה־13, בתקופת "[[תור הזהב בספרד|תור הזהב]]" היא אף הפכה לאחד ממרכזי התרבות היהודית החשובים בספרד, והתפתחה בה מסורת [[קבלה|קבלית]] ורוחנית רבת השפעה. בין החכמים הבולטים בעיר נמנה ה[[רמב"ן]], שגם כיהן כרב הראשי של העיר ושל קטלוניה כולה,{{הערה|1=אביב כנען, [http://www.lametayel.co.il/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99יהודי+%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94גירונה יהודי גירונה], באתר [[למטייל]].}} וכן [[רבנו יונה]], שאף כונה על שם עירו "גירונדי". במהלך המאה ה־13 מנתה הקהילה 1,000 נפשות ובניה השתלבו במנגנון הפקידות הציבורית שבעיר{{הערה|שם=וירטואלי}} וקיימו קשרי מסחר ענפים עם ערי האזור ובכללן [[בסלו]] וברצלונה. בשלהי המאה ה־13 החלו רדיפות יהודים ובהמשך, ב־[[1331]] נערכו [[פרעות]] ברובע היהודי. עם זאת ב־[[1306]] קלטה הקהילה יהודים שגורשו מצרפת.
 
ב־[[1391]] התעצמו הרדיפות על רקע דתי, כאשר המון מוסת של איכרים פרע בבני הקהילה{{הערה|שם=אנציקלופדיה}} ומתועדים עשרות רבות מבני הקהילה אשר סירבו להמיר את דתם ונרצחו וכן החרמת רכוש ומבני ציבור. ב־[[1415]] הושבו לבני הקהילה [[בית הכנסת]] והמקווה.{{הערה|שם=וירטואלי}} במהלך המאה ה־15 הגיע לשיאו תהליך דעיכת הקהילה אשר לווה ברדיפות בלתי פוסקות, צמצום שטחו של הרובע היהודי, מגבלות כלכליות הולכות וגוברות ו[[המרת דת|המרות דת]]. עם פרסומו של צו [[גירוש ספרד|הגירוש]] ליהודי ספרד, התגוררה בעיר קהילה מצומצמת וב־[[2 באוגוסט]] [[1492]] עזבו בני הקהילה את העיר לבלי שוב.{{הערה|שם=אנציקלופדיה}}
שורה 149 ⟵ 148:
ברובע הגותי שבעיר העתיקה שוכן "המוזיאון היהודי" (Museu d'història dels Jueus) המנציח את זכרה של הקהילה היהודית בעיר ובקטלוניה כולה. חלק מצאצאי מגורשי ז'ירונה נושאים את שם המשפחה גירון ו[[עלייה|עלו]] ל[[מדינת ישראל|ישראל]] בעיקר מה[[בלקן]].
 
מוצאו של כל [[שבט לוי|לוי]] הנושא את [[שם משפחה|שם המשפחה]] [[משפחת הורוביץ|הורוביץ]] (לצורותיו השונות - {{פירושון|הורביץ|הורביץ, הורוויץ}}, {{פירושון|גורביץ'}}, גורוויץ' ועוד) הוא קרוב לוודאי מז'ירונה.{{הערה|[http://www.horowitzassociation.org העמותה לחקר משפחות הורוביץ - The Horowitz Families Association]}}{{הערה|[http://www.familytreedna.com/public/horowitz Horowitz Family Y-DNA Project]|שמאל=כן}}
 
==יחסים עם ישראל==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קטלוניה"