סלק סוכר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 10:
|מין=[[סלק מצוי]]
|תת-מין='''סלק סוכר'''
|שם מדעי=
}}
'''סלק סוכר''' ([[שם מדעי]]: ''
▲'''סלק סוכר''' ([[שם מדעי]]: ''Beta vulgaris var succhrina'') הוא זן של [[סלקיים|סלק]] ששורשו עשיר ב[[סוכרוז]]. הוא מגודל באופן [[חקלאות|חקלאי]] לצורך הפקת [[סוכר לבן]].
==בוטניקה==
שורה 19 ⟵ 18:
==היסטוריה==
הפקת תמציות מתוקות מסלק סוכר נעשתה לראשונה על ידי הבוטנאי הצרפתי [[אוליבר דה-סרה]] ב-1590. בשנת 1747 פרסם [[אנדריאס זיגיסמונד מרגרף]] את תגליתו שניתן להפיק סוכר הדומה לזה המופק מקנה סוכר, מסלק סוכר. תלמידו, [[פרנץ קרל אכרד]], טיפח זנים של סלק סוכר שהכילו 6-5% סוכר. בסביבות שנת 1800 הוא פתח את המפעל הראשון לייצור סוכר מסלק ב[[שלזיה]]. [[נפוליאון בונפרטה]] ששמע על בית החרושת, שלח שליחים לבחון את בית החרושת ובעקבות זאת הוקמו שני בתי חרושת כאלו בצרפת. בשנת 1811 הורה נפוליאון על גידול נרחב של סלק סוכר ואסר על ייבוא סוכר מהקריביים החל מ-1813. בעקבות זאת הגיע מספר בתי החרושת בצרפת לייצור סוכר מסלק סוכר ל-334, אולם לאחר נפילת נפוליאון הם כולם נסגרו למעט אחד.{{הערה|Rolph, George M., [http://archive.org/details/somethingaboutsu00rolprich Something about sugar; its history, growth, manufacture and distribution (1917)], page 100, Internet archive}} עם זאת, התעשייה התאוששה, ובשנת 1837 כבר היו ב[[צרפת]] 542 בתי חרושת לסלק סוכר וגם בגרמניה הוחל בייצור סוכר מסלק סוכר. בשנת 1880 גרמניה עקפה את צרפת והייתה ליצרנית הגדולה ביותר של סוכר מסלק סוכר. במהלך השנים, זני הסלק טופחו כדי להשיג ריכוז גבוה יותר של סוכר.{{הערה|שם=סירני|{{דבר|דבורה אילון סירני|סוכר סלק|1942/04/15|00602}}}} ב[[ארצות הברית]] נעשו מספר ניסיונות לגדל סלק סוכר במהלך המאה ה-19 שנכשלו,{{הערה|Robert M. Harveson, [http://cropwatch.unl.edu/web/sugarbeets/sugarbeet_history History of Sugarbeet Production and Use], University of Nebraska–Lincoln}} ובית החרושת הראשון שייצר סוכר מסלק סוכר באופן מסחרי הוקם בשנת 1879 ב[[קליפורניה]]. בשנת 1888 הוקם בית חרושת נוסף, גם הוא בקליפורניה, ובשנה שלאחר מכן הוקמו שני בתי חרושת ב[[נברסקה]]. מאז החלה התעשייה לצמוח בקצב מהיר בארצות הברית.{{הערה|Rolph, George M., [http://archive.org/details/somethingaboutsu00rolprich Something about sugar; its history, growth, manufacture and distribution (1917)], page 101, Internet archive}} ב[[בריטניה]] הוקם מפעל ראשון לייצור סוכר מסלק סוכר בשנת 1912 בעיירה קנטלי במחוז [[נורפוק (מחוז)|נורפוק]] בידי יהודים מסלובקיה,{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=U2B1oj_BTjg תוכנית הבי בי סי 'מי אני' עם סטפן פריי]}} והתעשייה הורחבה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], בעקבות מחסור בסוכר מיובא. במזרח אירופה רבים ממפעלי הסוכר היו בבעלות יהודית ונוהלו על ידי יהודים, כאחד הענפים שנתפשו בידי יהודים לאחר שאיסר ברודצקי, יהודי מ[[משפחת שור]] הרבנית פיתח את הענף באוקראינה לפני מלחמת העולם הראשונה.{{הערה|1=[http://www.yivoencyclopedia.org/article.aspx/Industry התעשייה היהודית] (אנגלית, אתר 'ייווא ענציקלאפעדיע פאר די יידען פון מזרח אייראפע')}}{{הערה|1=[http://www.bukowina.org.il/152512/
==בחקלאות==
שורה 27 ⟵ 26:
בעבר, גידול סלק הסוכר נשען על עבודת כפיים רבה. על מנת לצמצם מזיקים, הסלקים נשתלו בסמיכות גבוהה זה לזה, והיה צורך לתחח את האדמה, לשלוף את הסלקים ולקצוץ את עליהם ידנית, באמצעות [[מגל]] מיוחד. גם עם ההתקדמות בחקלאות ממוכנת, עדיין פועלים היו משקיעים יותר זמן ומאמץ בגידול סלק סוכר מאשר בגידולים אחרים. עם ההתקדמות בריסוס נגד מזיקים ופיתוח קוצר הסלק, מספר הידיים העובדות ירד משמעותית.
קוצר הסלק הוא סוג של [[קומביין]], שעובר על השדה, שולף את הסלקים עם האדמה, מנקה את מרבית האדמה העודפת, וקוצץ את העלים יחד עם העוקץ.
תקופת
== שיטת מדידה ותשלום ==
מגדל של סלק סוכר מקבל תשלום לא לפי טון סחורה, אלא לפי מדדים אחידים ומדויקים. הדבר מבטיח שהמגדלים יעדיפו לשפר את איכות סחורתם מעונה לעונה, על מנת להגדיל את התגמול עליה. המדדים הם:
* כמות העפר (כל מה שאינו סלק)
* כמות הסלקים מעוטי הסוכר
שורה 43 ⟵ 40:
== הפקת הסוכר מהסלק ==
הסלקים מגיעים ל[[פס ייצור|פס הייצור]], מנוקים מעפר, ונחתכים לרצועות דקיקות הקרויות '''קוסטות''' (Cossette). אלו מועברות דרך לחץ מים חמים במכונת [[פעפוע]] בצורת שפופרת ארוכה, עד שהמים הופכים לתמיסת סוכר. קיימים מספר סוגים של מכונות פעפוע, ורובן משלבות לחץ מים, סינון וסחרור. תמיסת הסוכר שיוצאת בסוף התהליך קרויה "'''מיץ נא'''" ("Raw Juice"), בגוון שנע בין סגול לשחור.
הקוסטות מגיעות לסוף התהליך כמעט בלחות מלאה (95%) אך כמעט ללא סוכר, ואז נסחטות בכוח עד שמיציהן ניגרים החוצה ונותרת בהם
המיץ
לאחר ניקוי הגיר, המיץ הנא הופך ל'''"מיץ דליל"''' ("Thin Juice"), בגוון [[ענבר]]י. השלב הבא בתהליך הוא צמצום על ידי [[אידוי]], שהופך את ה"מיץ הדליל" ל'''"מיץ סמיך"''' (Thick" "Juice), שנראה כמעט כ[[סירופ מייפל]] ומכיל 60% סוכרוז בנפח. הסירופ עובר לכלי חימום ושם מוסיפים לו [[סוכר לבן]] (ממוחזר מעודפים של הייצור הקודם) עד שהוא הופך לצמיג עוד יותר, ונקרא "'''ליקר אם'''" ("Mother Liquor"). ממנו ניתן להפיק את הסוכר הלבן באמצעות מכונה הנקראת '''מגבשת''' (Crystallizer) שמשתמשת בשילוב של לחץ נמוך (כמעט [[ריק|ואקום]]) וחום רב כדי ליצור גבישים בתוך [[ליקר]] האם. מעבר של התוצר החצי-גבישי ל[[צנטריפוגה]] משלים את התהליך ומסיר את הנוזלים מה[[גביש]]ים היבשים. אותם נוזלים יעברו במגבשת שוב למיצוי מוחלט של הסוכר העודף.
שורה 55 ⟵ 52:
== תוצרי לוואי של סלק סוכר ==
*[[בטאין]] - [[תרכובת אורגנית]] שקיימת באופן טבעי בתאי בעלי חיים, וניתן לצבור ממנה במזון. בטאינים מסייעים לתאים לשמור על לחות, ובכך עשויים למנוע התייבשות. השם לקוח מהמילה הלטינית לסלק (Beta).
*[[יורידין]] - מולקולה אורגנית ([[נוקלאוזיד]]) המופקת מסלקי סוכר. מחקרים רפואיים העלו השערה כי שילוב של יורידין עם [[חומצת שומן|חומצות שומן]] [[אומגה 3]] בדיאטה עשויים למנוע [[דיכאון]] קליני.
*[[בוטאנול]] - אלכוהול אורגני, דומה בהרכבו ל[[בנזין]] יותר מאשר [[אתנול]], ומשמש דלק אורגני. דלק זה מיוצר מסלקי סוכר בעיקר ב[[אנגליה]], ויכול להניע רכבי
▲*[[בוטאנול]] - אלכוהול אורגני, דומה בהרכבו ל[[בנזין]] יותר מאשר [[אתנול]], ומשמש דלק אורגני. דלק זה מיוצר מסלקי סוכר בעיקר ב[[אנגליה]], ויכול להניע רכבי [[בנזין]] ואף [[סולר|דיזל]]. חלק מהמגרעות של אתנול (המופק מ[[תירס]] לאותה מטרה) בשימוש ב[[ביו דיזל]] אינן קיימות בבוטאנול. כך למשל הסבירות שהבוטאנול ייפרד מהדיזל נמוכה משמעותית.
== גידול סלק הסוכר בישראל ==
באמצע [[שנות ה-30 של המאה ה-20]], בעקבות ניסיונות מוצלחים בגידול סלק סוכר עם תכולת סוכר גבוהה, עלתה הצעה לגידול מסחרי של סלק סוכר בארץ ישראל,{{הערה|{{דבר||סיכויים לתעשיית סוכר בארץ|1935/07/29|00115}}}} אולם הרעיון ירד מהפרק בגלל חוסר כדאיות כלכלית.{{הערה|{{דבר|א. גולדמן|הכדאי או אין כדאי לייצר כאן סוכר?|1939/02/15|00302}}}} בשנת [[1939]], ביוזמת [[חיים הלפרין]], הוחל בגידול סלק סוכר בארץ ישראל על שטח של כ-250 דונם, ובשנת [[1942]] הורחב השטח ל-1,500 דונם והוחלט על הקמת מפעל לייצור סוכר ב[[עמק יזרעאל]].{{הערה|{{דבר||בית חרושת לסוכר בעמק יזרעאל|1942/04/06|00115}}}} אך המפעל לא הוקם. הרעיון שוב עלה בשנת [[1949]] כאשר [[המשביר המרכזי]] החליט להקים מפעל לייצור סוכר מסלק סוכר ב[[עפולה]]{{הערה|{{דבר|א. מש|על הניסיונות לגידול סלק סוכר|1950/01/25|00318}}}} ונעשו ניסיונות בגידול סלק סוכר ב[[עין חרוד]].{{הערה|{{על המשמר||נסיונות בגידול סלק סוכר|1950/07/19|00322}}}}
הניסיונות העלו שניתן לגדל סלק סוכר באיכות גבוהה, אך מחירו של הסוכר הישראלי יהיה גבוה מהסוכר המיובא ותידרש תמיכה ממשלתית.{{הערה|{{מעריב||שלושה בתי חרושת לסוכר יוקמו בארץ|1950/10/25|00301}}{{ש}}{{מעריב|יהודה קלין|בקשר לייצור סוכר|1950/11/02|00818}}}} עם זאת, בציבור הישראלי רווחה הדעה שיש חשיבות לגידול סלק סוכר בישראל כדי להגיע לאספקה עצמית של סוכר.{{הערה|ראו למשל: {{הצופה||לקראת אספקה עצמית במזונות|1952/09/28|00204}}{{ש}}{{דבר|עמי שמיר|מעז יצא מתוק|1956/06/15|01601}}}} מנגד, היו שהזהירו מחוסר הכדאיות הכלכלית של גידול סלק סוכר בישראל.{{הערה|{{מעריב|י. זילבר|ההרפתקה המתוקה|1953/11/06|00202}}{{ש}}{{חרות||לקח מרירות הסוכר בעפולה|1956/06/07|00200}}}} בשנת 1950 הוחלט על הקמת שלושה בתי חרושת, אך הקמתם התעכבה בגלל קושי בגיוס מימון.{{הערה|{{הצופה||יוקמו מפעלי סוכר נוספים|1954/01/27|00436}}}}{{הערה|{{הצופה||ביח"ר עסיס לסוכר יופעל באפריל שנה הבאה|1952/03/16|00142}}{{ש}}{{דבר||מירוץ עסיס ופרימן להפעלת ייצור הסוכר|1953/05/24|00404}}}}{{הערה|{{על המשמר|ל.ט.|מפעל הסוכר בחבלי ביצועו|1952/10/15|00202}}}} בסוף 1953 הוחל בבניין בית החרושת בעפולה{{הערה|{{דבר||הוחל בבניין ביח"ר לסוכר בעפולה|1953/11/30|00422}}}} והמפעל ב[[רמת גן]] של "פרי סוכר" נפתח במאי 1954,{{הערה|{{דבר||החודש יוחל בייצור הסוכר הנוזל|1954/05/05|00429}}}} אך כשל בייצור סוכר בגלל קשיים טכניים.{{הערה|{{על המשמר||בית החרושת פרי סוכר לא הצליח בייצור|1954/12/15|00205}}}} במאי 1956 הוחל בייצור סוכר מסלק בבית החרושת בעפולה.{{הערה|{{דבר||הוחל בייצור הסוכר בעפולה|1956/05/22|00308}}}} בשנת 1961 נפתח מפעל הסוכר של [[סוגת]], שעיבד סלק סוכר שגודל בעיקר באזור [[חבל לכיש]]. לאחר תום העונה ב-1964, נסגר המפעל של פרי סוכר בגבעתיים, ומכונותיו הועברו להרחבת המפעל בעפולה.{{הערה|{{דבר||10
סלק סוכר גודל בישראל בעונת
ייצור הסוכר היה גרעוני וסובסד על ידי המדינה, בשיטת [[קוסט פלוס]].{{הערה|{{מעריב||פלטיאל סגל מנצח את הממשלה|1957/10/16|00800}}}}{{הערה|{{דבר|א. סדומי|החשבון האמיתי של ייצור הסוכר בארץ|1978/09/19|01102}}}} בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] הופסק הסבסוד, וייצור הסוכר מסלק סוכר בישראל הופסק ולא חודש עוד.
שורה 82 ⟵ 77:
| רוסיה || align="right" | 22
|-
| אוקראינה || align="right" | 16
|-
| טורקיה || align="right" | 14
|-
| איטליה || align="right" | 12
|-
| פולין || align="right" | 11
שורה 96 ⟵ 91:
|כלל העולם''' || align="right" | '''242'''
|-
|colspan=2|'''מקור''':<br>
סוכנות המזון והחקלאות של ה[[או"ם]] (FAO)[http://faostat.fao.org/faostat/form?collection=Production.Crops.Primary&Domain=Production&servlet=1&hasbulk=0&version=ext&language=EN]
|}
שורה 103 ⟵ 98:
גידול סלק סוכר באירופה נעשה תחת מדיניות של מכסות וסובסידיות, ובעקבות זאת עד שנת 2006 אירופה הייתה יצואנית ראשית של סוכר מסלק סוכר. בשנת 2006 נעשתה רפורמה מקיפה במדיניות גידול סלק סוכר באירופה, ובעקבותיה צומצם הייצור של סלק סוכר והתרכז בגרמניה, צרפת, בריטניה, הולנד, פולין ו[[בלגיה]]. הגידול ב[[איטליה]], [[ספרד]] ו[[יוון]] צומצם ו[[אירלנד]], [[סלובניה]], [[לטביה]], [[בולגריה]] ו[[פורטוגל]] חדלו לגמרי לייצר סוכר מסלק סוכר. מספר בתי החרושת לייצור סוכר מסלק סוכר ירד מ-179 ל-106 בשנת 2010.{{הערה|[http://ec.europa.eu/agriculture/eval/reports/sugar-2011/chapter8_en.pdf Evaluation of CAP measures applied to the sugar sector], Final Report, Agrosynergie, December 2011, Chapter 8}}
ב[[ארצות הברית]] קיימת מדיניות מכס וסובסידיות השומרת על מחירי סוכר גבוהים יחסית לשאר העולם. על פי מדיניות זאת נקבע שכ-55% מהסוכר
, [http://www.cato.org/publications/commentary/why-congress-should-repeal-sugar-subsidy Why Congress Should Repeal Sugar Subsidy], June 20, 2007, Cato Institute}}
| |||