גורן – הבדלי גרסאות

ה'''גורן''' היא מקום ששימש בעבר לריכוז ה[[חיטה]] על מנת לבצע בה [[דישה]]. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את ה[[לחם]], מה[[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#הפרח|מוץ]] ומן ה[[קש#תבן במקורות התורה|תבן]]. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת ה[[קומביין]], נעלמה הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו [[גת (משטח דריכה)|גת]] [[דריכת ענבים|דריכת הענבים]].

יש סבורים{{מקור}} שה[[גדיש (פירושונים)|גדיש]] הוא ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן היא המקום{{הערה|{{משנה|פאה|ה|ז}} המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."}}, אך יש סוברים שהגורן היא גם ערמת החיטים עצמה{{הערה|הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."}}. בעברית המודרנית הגורן היא ערימת החיטים, ומקומה הוא "מקום הגורן".

שרידים של גרנות עתיקות ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים{{הערה|לדוגמה בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק [[בורות לוץ]] בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' [[בנימין זאב קדר]] "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האוויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90."}}. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו{{הערה|לדוגמה רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זו בגדרה, ותיעוד מדויק על מיקומה ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).}}.

על ישיבה "על הגורן" ב[[חוות כנרת]] כותב ביומנו [[תנחום תנפילוב]] ממקימי [[דגניה א']]:

:והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. [[יוסף בוסל]] היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"{{הערה|1=כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24}}.

לפי ה[[קבלה]] הגורן שימשה במשמעות של כינוסים ו[[ספר הזוהר]] מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב [[שלמה גורן]] הקים את [[ישיבת האידרה]] המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן [[ארוונה]] היבוסי" אשר נקנה בידי דוד.