גיורא גורן – הבדלי גרסאות

|תפקידים צבאיים=* מפקד [[טייסת 144]]

גורן (במקור חומסקי), נולד וגדל ב[[קיבוץ]] [[מסילות]]. ב-[[1962]] התגייס לצה"ל והחל ב[[קורס טיס]] מס' 44. לאחר שסיים את הקורס ואת קורס האימון המבצעי מונה למדריך בטייסת מטוסי [[דאסו אוראגן|אוראגן]]. הוא שירת כטייס קרב בשתי טייסות [[דאסו מיסטר|מיסטר]]. באפריל [[1965]] שובץ ב[[טייסת 110]] ("אבירי הצפון") כטייס [[ווטור]]. בשירותו בטייסת השתתף בגיחת תקיפה במהלך [[הקרב על המים]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] החמיץ את התקיפות בגל הראשון של [[מבצע מוקד]] בשל תקלה במטוסו, וגיחתו הראשונה במלחמה הייתה הפצצת [[שדה התעופה קהיר מערב]]. ביום השני של המלחמה נפגע מאש [[נ"מ]] במהלך גיחת הפצצה ב[[רמת הגולן]] ונאלץ לנטוש את מטוסו.

ב[[מלחמת ההתשה]] השתתף בגיחות מבצעיות רבות בחזית המצרית, בהם [[מבצע בוקסר|מבצע בוקסר 1]] ביולי [[1969]], כטייס [[מיראז' 3]] ב[[טייסת 117]] ("הסילון הראשונה"). גורן היה ממקימי [[טייסת 110]] כטייסת מטוסי [[A-4 סקייהוק|סקייהוק]]. ב-[[1972]] מונה לסגן מפקד [[טייסת 144]] ("עוף החול"), טייסת מטוסי [[נשר (מטוס)|נשר]] בבסיס [[עציון]]. עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] שימש כמפקד שלב ראשוני ב[[בית הספר לטיסה]]. הוא חזר לטייסת בבסיס עציון ורשם במלחמה 60 גיחות, במהלכן הפיל מטוס [[סוחוי 17]] סורי ומטוס [[מיג 17]] מצרי. לאחר המלחמה, באוגוסט [[1974]], מונה למפקד הטייסת. ב-[[1977]] חזר לבית הספר לטיסה כמדריך ראשי וסגן מפקד בית הספר, יצא ללימודים במכללת חיל האוויר האמריקאי באלבמה וב-[[1981]] מונה למפקד בית הספר לטיסה.

ב-[[1985]] מונה למפקד [[בסיס חצור]] ואחר כך שירת כראש [[להק המודיעין]] בדרגת תת-אלוף. תפקידו האחרון בשירות היה נספח אווירי בוושינגטון. השתחרר ב-[[1991]]. סך הכל רשם כ-350 גיחות מבצעיות ומעל 6,000 שעות טיסה.