פרלמנט – הבדלי גרסאות

[[אתונה]] לא הייתה עיר המדינה ([[פוליס]]) בעלת המשטר הדמוקרטי היחידה ב[[יוון העתיקה]], אך עם זאת מעמדה הדומיננטי והמידע הרב והמפורט יחסית ששרד לגביה שמים אותה בעמדה מועדפת למחקר.{{הערה|שם, 7.}} את צעדיה הראשונים לעבר הדמוקרטיה עשתה אתונה עם המעבר ההדרגתי מ[[מונרכיה]] לשלטון האצולהה[[אצולה]] ([[אריסטוקרטיה]]) שהחל בערך במאה ה-8 לפנה"ס.{{הערה|שם, 16.}} אמנם ישנן עדויות חצי היסטוריות (כגון יצירותיו האפיות של [[הומרוס]] - ה"[[איליאדה]]" וה"[[אודיסאה]]") ועדויות ארכאולוגיות על קיומן של אספות עם שנקראו [[אגורה (מקום כינוס)|אגורה]] (agora), אך לא היה להן שום כוח פוליטי ממשי, והנוהג המקובל אף קבע שאין זה מכובד שאדם ממעמד נמוך יביע דעה בעת הדיון.{{הערה|שם, 13-14.}} בשנת 594 לפנה"ס לערך, הוציא לפועל המחוקק וה[[ארכון]] האתונאי [[סולון]] שורה של רפורמות במשטר האתונאי האריסטוקרטי,{{הערה|שם, 36.}} וכונן מועצה בת 400 נציגי שבטים בשם "בולה", שתפקידה היה להכין את סדר היום של אספת העם, בה כל האזרחים החופשיים, גברים שמעל גיל 20, היו רשאים להשתתף בצורה מלאה. עם זאת, נקבע רף של הכנסה שנתית שרק מי שהכנסתו השנתית עמדה בו היה רשאי לכהן במשרה בכירה בפוליס.{{הערה|שם, 33.}} מאוחר יותר, בשנת 462 לפנה"ס, הועברו חלק מן הסמכויות החשובות במסגרת השיפוט והחקיקה ממועצת ה[[ארכונטים]], שהורכבה מנושאי המשרות הבכירים בני המעמדות העליונים, אל אספת העם ואל הבולה שבינתיים הורחבה ל-500 נציגים. חמש שנים לאחר מכן נפתחו משרות הארכנוטים בפני כל האזרחים למעט השכבה הענייה ביותר שכללה ברובה שכירי-יום.{{הערה|שם, 58.}} החידושים של המשטר האתונאי היו מרחיקי לכת. כוחו של העם, באמצעות האספה, גבר בהתמדה עד למצב שכל ההחלטות המכריעות של המדינה היו באחריותו, והחלטותיו בנוגע לחקיקה היו מחייבות.{{הערה|שם, 88.}} באספה היה נהוג עיקרון ה"איסגוניה", זכות הדיבור השווה לכל, לפיה כל אזרח היה רשאי להביע את דעתו על העניינים שעל סדר היום ולהציע הצעות. אף על פי ששיטה זו מכונה כיום "[[דמוקרטיה ישירה]]", המסורות של מוסדות הייצוג היווניים - דוגמת מועצת ה-500 ש"דמתה במידה מה ל[[ועדת החוקה, חוק ומשפט|וועדת חוק, חוקה ומשפט]] של הכנסת",{{הערה|שם, 85.}} והייתה מתוקף כך גוף נבחר בעל כוח פוליטי משמעותי – השאירו חותם במחשבה הפוליטית של המערב, ופרצו לתודעה מחדש בימי הביניים בזכות כתבים של הוגים כגון [[אריסטו]] שעסקו בהרחבה בפוליטיקה האתונאית בכתביהם.