מרק ברווז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בהתאם לדף שיחה
עריכה. עוד יש מקום לעיבוי
שורה 1:
{{עריכה|הערך עמוס בניסוחים מסורבלים ואמירות לא רלוונטיות ולא אנציקלופדיות|נושא=מוזיקה|נושא2=קולנוע וטלוויזיה}}
{{סרט
|תמונה=[[קובץ:Duck Soup cover.png|200px]]
שורה 31 ⟵ 30:
|שם בשפת המקור=Duck Soup
|שם=מרק ברווז}}
'''מרק ברווז''' (ב[[אנגלית]]: '''Duck Soup''') הוא סרטם[[סרט קומדיה]] של [[האחים מרקס]] משנת [[1933]], בו השתתפו ארבעה מהאחים, [[גראוצ'ו מרקס|גראוצ'ו]], [[צ'יקו מרקס|צ'יקו]], [[הארפו מרקס|הארפו]] ו[[זפו מרקס]]. סרט זה הואהסרט [[קומדיהתסריטאות|נכתב]] שכתבועל ידי [[ברט קלמר]], [[הארי רובי]], [[ארתור שיקמן]] ו[[נט פרין]] וביים[[במאי|ובוים]] על ידי [[לאו מקארי]]. שחקניתבנוסף בולטתלאחים מרקס שיחקו בסרט הייתה [[מרגרט דומונט]] שגילמה ברבים מסרטי האחים מרקס, את מושא חיזוריו וללעגו של הדמות אותה גילם גראוצ'ו. בלטו גם השחקנים [[לואיס קלהארן]] ו[[ראקל טורס]].
 
בשעתו הסרט כוללזכה לביקורת מעורבות והיה לאכזבה בקופו. עם זאת ברבות השנים דעת הקהל השתנתה וכיום הסרט נחשב לאחת מיצירותיהם הבולטות של האחים מרקס וכולל סצינות רבות שהפכו לקלאסיקה, ושוחזרו לאחר מכן בסרטים רבים. הוא כולל קטעים מוזיקליים מקוריים, דיאלוג שנון, וקטעי [[פנטומימה]]. הביקורת החברתית והפוליטית, ואף החזון הפוליטי שמציג הסרט, נראים רלוונטיים אף כיום. בסרטווצוטט "[[חנה ואחיותיה]]" מציג [[וודי אלן]] גיבור המגלה את טעם החיים באמצעות צפייה בסרט זה.בסרטים רבים שותפיםלאחר לדעתו כי הסרט כולל אמירה משמעותית, מעבר לערכו כקומדיה מאוד מצחיקהמכן.
הסרט נחשב ליצירת המופת הגדולה והחשובה של האחים מרקס,{{מקור}} וסימן את קו פרשת המים בקריירה שלהם. לאחר הסרט פרש [[זפו מרקס]] מן הצוות, והאחים עזבו את [[אולפני פאראמונט]] לטובת אולפני [[MGM]], בעצת המפיק [[אירווינג ת'ולברג]], וסרטיהם איבדו את התנופה האנארכית ואת הביקורת החברתית שאפיינה אותם עד לסרט זה.
 
הסרט נחשב ליצירת המופת הגדולה והחשובה של האחים מרקס,{{מקור}} וסימןסימן את קו פרשת המים בקריירה שלהם.של האחים - לאחר הסרט פרש [[זפו מרקס]] מן הצוות, והאחים עזבו את [[אולפני פאראמונט]] לטובת אולפני [[MGM]], בעצת המפיק [[אירווינג ת'ולברג]], וסרטיהם איבדו את התנופה האנארכית ואת הביקורת החברתית שאפיינה אותם עד לסרט זה.
הסרט כולל סצינות רבות שהפכו לקלאסיקה, ושוחזרו לאחר מכן בסרטים רבים. הוא כולל קטעים מוזיקליים מקוריים, דיאלוג שנון, וקטעי [[פנטומימה]]. הביקורת החברתית והפוליטית, ואף החזון הפוליטי שמציג הסרט, נראים רלוונטיים אף כיום. בסרטו "[[חנה ואחיותיה]]" מציג [[וודי אלן]] גיבור המגלה את טעם החיים באמצעות צפייה בסרט זה. רבים שותפים לדעתו כי הסרט כולל אמירה משמעותית, מעבר לערכו כקומדיה מאוד מצחיקה.
 
==עלילה==
 
בסרט זה משחק גראוצ'ו את רופוס ט. פיירפליי (בעברית:גראוצ'ו "[[גחלילית]]"מרקס) הממונהממונה על ידי המיליונרית גב' טיסדייל (דומונט) לראש ממשלת המדינה הזערורית "פרידוניה" שמתנה סיוע כספי למדינה במינויו. פיירפליימדינת נאלץ"סילבניה" להלחםהשכנה במזימותיושואפת שללספח את פרידוניה ושגריר סילבניה טרנטינו (קלהארן), שגריר המדינה השכנה "סילבניה" השולחשולח אליו את המרגלים פינקי וצ'יקוליני (הארפו וצ'יקו), ואת המפתה החושניתהרקדנית ורה מארקל (טורס). כאשרלמצוא פורצתחומר המלחמהמכפיש מצליחעל פיירפליי בתחבולותיו לנצח בה.
 
לאחר שנסיונו לאסוף את החומר המכפיש נכשל, טרנטינו שולח המרגלים להסתנן לממשל וצ'יקוליני ממונה לשר המלחמה. לאחר חילופי עלבונות בין פיירפליי וטרנטינו המדינות נמצאות על סף מלחמה. במקביל טרנטינו ופיירפליי מחזרים אחר גב' טיסדייל, הראשון במטרה להכניע את המדינה והשני במטרה לזכות בעושרה.
 
טרנטינו שולח את המרגלים לגנוב את תכניות המלחמה של פרידוניה מהכספת של גב' טיסדייל. צ'יקוליני נתפס במהלך ניסיון הגניבה ובמהלך המשפט מוכרזת מלחמה בין המדינות. לאחר קרב כאוטי בין המדינות טרנטינו נכנע.
 
== שחקנים ==
שורה 47 ⟵ 50:
* [[זפו מרקס]] - סגן בוב רולנד, המזכיר הראשי של פיירפלי
* [[מרגרט דומונט]] - האלמנה גלוריה טסדייל, ממנתו של פיירפלי למנהיג פרידוניה
* [[לואיס קלהרן]] - השגריר טרנטינו של המדינה סליבניה, הנבל
* [[רחל טורס]] - ורה מרקל, עובדת של פיירפלי
* [[אדמונד בריס]] - זנדר, קודמו של פיירפלי
שורה 57 ⟵ 60:
==קבלתו של הסרט==
 
על אף שהצליח יחסית בקופות הסרט לא עמד בציפיות שתלושאולפני פאראמונט תלו בו, דבר שגרם לאולפני פאראמונט לסיים את התקשרותם עם האחים מרקס. חוסר ההצלחה היחסי של הסרט מיוחס למספר גורמים - [[נעימת פתיחה|נעימת הפתיחה]] המציגה את דמותו של גראוצ'ו הייתה דומה לזו שבסרטיהם הקודמים, והקהל חש כי הוא מקבל חזרה על אותו הנושא. קהלכמו מודרניכן, הצופההסרט בסרטשוחרר כחלקבמהלך מה"קנון"תקופת של[[השפל האחיםהגדול]] מרקסוייתכן לאשהקהל חשנרתע אתמסרטים פוליטיים אותהאו התחושהציניים.
 
שנים לאחר מכן, ארתור מרקס, בנו של גראוצ'ו תיאר את הערכתו של של המפיק אירוינג ת'ולברג כי הסרט היה לכישלון, בראיון רדיופוני: "הוא (ת'ולברג) אמר כי הבעיה עם "מרק ברווז" היא שיש בו קטעים מצחיקים, אבל אין בו סיפור שניתן להיאחז בו. אי אפשר להיאחז באחים מרקס רק מפני שהם קבוצת מטורפים מצחיקים. 'אתם חייבים לשים סיפור אהבה בסרטים כדי שיהיה משהו להיאחז בו, ואתם חייבים לעזור לאוהבים להישאר ביחד'".
 
במהלך הזמן זכה הסרט להכרה.בנוסף, סיפור האהבה שנראה הכרחי בעיני ת'ולברג, ונכלל לאחר מכן בכל סרטי האחים מרקס, נראה כיום כהפרעה לכישרונם הקומי האדיר של האחים, וסרטיהם המוקדמים נראים כ"קומדיה טהורה". הסרט "מרק ברווז" נראה כיום כפארסה פוליטית מן המעלה הראשונה, ונכלל ברשימות רבות של "מאה הסרטים הטובים ביותר".
 
כיום, הסרט "מרק ברווז" נראה כיום כפארסה פוליטית מן המעלה הראשונה, ונכלל ברשימות רבות של "מאה הסרטים הטובים ביותר".
הסרט היה סרטו האחרון של [[זפו מרקס]]. האחים המשיכו בלעדיו כשלישייה, וכיכבו בסרטים רבים נוספים. [[לואיס קלהארן]], הוא טרנטינו המרושע, המשיך בקריירה קולנועית שנמשכה עד מותו באמצע [[שנות ה-50]]. [[ראקל טורס]], אשר בין השנים [[1928]]–[[1933]] נחשבה לאחת הנשים הסקסיות בקולנוע האמריקני בשל חזותה הכהה והאקזוטית (עם זאת, על אף שנולדה ב[[מקסיקו]] היה שמה המקורי "פאולה אוסטרמן"), נישאה למיליונר בסמוך לאחר הקרנת הסרט, ופרשה מעולם הקולנוע.
 
== השפעה ==
==משמעויות פוליטיות==
הסרט היה סרטו האחרון של [[זפו מרקס]]. האחים המשיכו בלעדיו כשלישייה, וכיכבו בסרטים רבים נוספים.
 
בסרטו "[[חנה ואחיותיה]]" מציג [[וודי אלן]] גיבור המגלה את טעם החיים באמצעות צפייה בסרט זה.
הסרט צולם בשנת [[1933]], בה נאבקה [[ארצות הברית]] עם [[השפל הגדול]], מיד לאחר בחירת הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], ובה עלה לשלטון בגרמניה [[אדולף היטלר]], ומזה מספר שנים היה [[בניטו מוסוליני]] שליטה של איטליה, ו[[יוסיף סטלין]] שליטה של [[ברית המועצות]]. הסרט תוקף ומביא לידי גיחוך את השיטה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] (המליונרית טיסדייל, המגולמת באופן מגוחך על ידי דומונט, היא השליטה האמיתית בפרידוניה, וממנה ראשי ממשלה לפי גחמותיה. אחת מפעולותיו של פיירפליי כראש ממשלה היא היענות לדרישת העובדים לקיצור שעות העבודה, בכך שהוא מבטל את הפסקת הצהריים), את ה[[דיפלומטיה]], את המערכת המשפטית, ואת המלחמה. הסרט אינו בעל עלילה של ממש, אלא הוא אוסף של סצינות המלעיגות על כל מוסד פוליטי באשר הוא, וגולשות לאנרכיה מוחלטת, עד לסצינות הסיום. הלעג המר ביותר מופגן כנגד ה[[לאומנות]], וה[[מלחמה]].
 
===סצינות מפורסמות===
ייתכן שבארצות הברית של שנות השלושים, העומדת בפני אתגרים בינלאומיים ומשבר קשה מבפנים, סימן הסרט מגמות בדלניות, כאשר הציג מדינות זערוריות הנלחמות זו בזו, רק בשל העובדה כי אחד מן המנהיגים כינה את השני בשם “Upstart” (זה מקרוב בא).
 
הסרט נאסר להקרנה באיטליה הפשיסטית, נכשל במולדתו, [[ארצות הברית]] ונתגלה מחדש על ידי דור צעירי [[שנות ה-60]].
 
==סצינות מפורסמות==
 
ב"סצנת הראי" הארפו, הלבוש כגראוצ'ו מעמיד פנים כי הוא השתקפותו של גראוצ'ו במראה, ומנסה להתאים את תנועותיו לאלו של גראוצ'ו. לבסוף צ'יקו, הלבוש אף הוא כגראוצ'ו מתנגש בשניהם. סצנה זו היא בסיס לחיקוי בסרטים ותוכניות טלוויזיה רבים מסוגות שונות.
 
בסצנה נוספת לועגים האחים מרקס ל[[קוד הייז|קוד ההפקה]] ההוליוודי, שכלל פירוט של נושאים וסצינות האסורים בהקרנה. האחים הראו חדר מיטה של אישה, ולאחר מכן נעליים המושלכות על הרצפה, ולצידן נעלי גבר, ופרסות סוס. לאחר מכן הראתה המצלמה את הארפו הישן כשלצידו סוס.
 
==משמעויות פוליטיות==
 
הסרט צולם בשנת [[1933]], בה נאבקה [[ארצות הברית]] עם השפל הגדול, מיד לאחר בחירת הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], ובה עלה לשלטון בגרמניה [[אדולף היטלר]], ומזה מספר שנים היה [[בניטו מוסוליני]] שליטה של איטליה, ו[[יוסיף סטלין]] שליטה של [[ברית המועצות]].
 
הסרט תוקף ומביא לידי גיחוך את השיטה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ומציג את המליונרית טיסדייל, המגולמת באופן מגוחך על ידי דומונט, כשליטה האמיתית בפרידוניה הממנה ראשי ממשלה לפי גחמותיה. אחת מפעולותיו של פיירפליי כראש ממשלה היא היענות לדרישת העובדים לקיצור שעות העבודה, בכך שהוא מבטל את הפסקת הצהריים.
 
הסרט גם לועג ל[[דיפלומטיה]], למערכת המשפטית, ולמלחמה. הסרט אינו בעל עלילה רציפה וקוהרנטית, אלא הוא אוסף של סצינות המלעיגות על כל מוסד פוליטי באשר הוא, הגולש לאנרכיה מוחלטת, עד לסצינות הסיום. הלעג המר ביותר מופגן כנגד ה[[לאומנות]] וה[[מלחמה]].
 
ייתכן שבארצותבארצות הברית של שנות השלושים, העומדת בפני אתגרים בינלאומיים ומשבר קשה מבפנים, סימן הסרט מגמות בדלניות, כאשר הציג מדינות זערוריות הנלחמות זו בזו, רק בשל העובדה כי אחד מן המנהיגים כינה את השני בשם “Upstart” (זה מקרוב בא).
 
הסרט נאסר להקרנה באיטליה הפשיסטית.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{קישורי קולנוע}}* [http://www.filmsite.org/duck.html סקירה ופירוט של הסצינות]
* [http://www.filmsite.org/duck.html סקירה ופירוט של הסצינות]
* [http://web.archive.org/web/20050504083422/http://web.telia.com/~u66002771/duck.htm תסריט הסרט]