פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
| מערכה=[[המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט]]
| מלחמה=[[מלחמת העולם השנייה]]
| תמונה=[[קובץ:USSArizona PearlHarbor.jpg|250px]]
| כיתוב=[[אוניית מערכה|אוניית המערכה]] [[אריזונה (אוניית מערכה)|אריזונה]] בוערת לאחר המתקפה היפנית על פרל הארבור
| תאריך התחלה=[[7 בדצמבר]] [[1941]]
 
==רקע: מדיניות ההתפשטות של יפן==
את הסיבות שהביאו את [[יפן]] לצאת למתקפת פתע בעלת משמעויות מרחיקות לכת מבחינה צבאית ומדינית נגד ארצות הברית בפרל הארבור, ניתן למצוא עוד בשלהי [[המאה ה-19]], לאחר התקופה הידועה ביפן כתקופת [[הרסטורציה של מייג'י]], שהביאה לפתיחת השערים לעולם וגרמה לתהליך תיעוש מהיר שעברה יפן, בדרך להפיכתה למעצמה אזורית ועולמית.
 
תהליך זה לווה בהתפתחות של מגמות [[לאומנות|לאומניות]] קיצוניות ו[[מיליטריזם|מיליטריסטיות]] במדינה, שהטיפו להתפשטות יפנית לצורך השוואת כוחה עם מעצמות המערב וכדי להבטיח את האינטרסים שלה ב[[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|סין]] ובדרום מזרח [[אסיה]]. לאחר הרסטורציה של מייג'י עברה יפן תקופה של צמיחה כלכלית מהירה ושל התפשטות צבאית, כדי להשיג שוויון כוחות מול ארצות הברית והמעצמות האירופיות. לשם כך שאפה יפן להשתלט על שטחים, אוכלוסיות ומשאבים טבעיים שהיו נחוצים לה, בשל מחסור במשאבים כאלה באיי יפן. הצבא מילא באותן שנים תפקיד מפתח בפוליטיקה היפנית. רציחות, ניסיונות [[הפיכה]] ולחצים פנימיים הפכו לטקטיקה של גורמים קיצוניים בצבא ובחברה היפנית. שני גנרלים, טוג'ו וקויסו, אף הפכו לראשי ממשלה. יפן הפכה במהירות למדינה מיליטריסטית, שבנתה צי חזק ומודרני, השלישי בגודלו בעולם באותה עת.
המטוסים תקפו בשני גלים, בשעה 7:53 ובשעה 8:55. מטוסי הצי היפני הפציצו את כל בסיסי חיל האוויר של צבא ארצות הברית על האי ואת כל ספינות המלחמה האמריקניות שעגנו במקום. כמעט כל המטוסים שהיו על הקרקע הושמדו, ורק מטוסי קרב בודדים הצליחו להמריא כדי ליירט את המטוסים התוקפים. חמש [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]], [[שולת מוקשים]] אחת ושלוש [[משחתת|משחתות]] טבעו, וחמש אוניות נוספות ניזוקו; 188 מטוסים הושמדו, ו-2,402 חיילים אמריקאיים נהרגו. אוניית המערכה [[אריזונה (אוניית מערכה)|אריזונה]] התפוצצה וטבעה ובה יותר מ-1,100 מלחים - כחצי מכלל ההרוגים בתקיפה. ליפנים אבדו 29 מטוסים במהלך הקרב, ונהרגו 58 טייסים ואנשי צוות.
 
האדמירל נגומו החליט לוותר על הגל השלישי והעדיף להסיג את כוחותיו, דבר שאחר כך התברר כטעות קשה מבחינת היפנים. מטרתו של הגל השלישי הייתה לפגוע ביכולת השיקום של הצי, מוסכי הנמל ומפעלים חיוניים על האי. ביטולה של תקיפה זו איפשרה את שיקום [[צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית|צי האוקיינוס השקט]] והנמל בזמן קצר בהרבה מאשר בתוכנית היפנית המקורית.
 
==הגורמים למחדל האמריקני==
למחרת המתקפה היפנית, ב-[[8 בדצמבר]] 1941, הודיעו ארצות הברית ו[[בריטניה]] על [[הכרזת מלחמה]] רשמית על יפן, והקונפליקט העולמי של מלחמת העולם השנייה התרחב על פני כל שטחו של [[האוקיינוס השקט]]. שלושה ימים אחר-כך, ב-[[11 בדצמבר]], הכריזו [[גרמניה הנאצית]] ו[[איטליה הפאשיסטית]] מלחמה על ארצות הברית, והאחרונה נכנסה למלחמת העולם השנייה לצד [[בעלות הברית]].
 
מתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור שיתקה את כוחה של ארצות הברית באזור, חיסלה לזמן מה את יכולתה לשלוט במרחב הימי, ואפשרה ליפנים לשלוט במרחבי [[האוקיינוס השקט]]. מתקפת פרל הארבור שימשה מבוא להתקדמות היפנית. עד פברואר [[1942]] כבש הצבא היפני את [[גואם]], [[וייק (אי)|וייק]], [[הונג קונג]], [[תאילנד|סיאם]], ה[[פיליפינים]], [[מלאיה]] ו[[בורמה]]. שתי ספינות הדגל הבריטיות, [[אה"מ פרינס אוף ויילס]] ו[[אה"מ ריפאלס]], הוטבעו, ואפשרו את כיבוש [[סינגפור]].
 
עם זאת, הניצחון היפני היה זמני ומוגבל, שכן היפנים לא הצליחו לנצל את התקפתם לגירוש האמריקאים מזירת האוקיינוס השקט. כישלון זה הביא להתמוטטותם כעבור ארבע שנים. היפנים לא הצליחו להשיג שליטה מלאה במרחב הימי שלהם. כניסת ארצות הברית למלחמה גרמה ליפנים למתוח יתר על המידה את גבולות יכולת השליטה על יחידותיהם, ולא אפשרה להם לרכז מאמץ במקום אחד.
 
המתקפה היפנית על פרל הארבור גם זירזה את הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בחזיתות באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח הרחוק מול יפן לצדן של בעלות הברית.
27,660

עריכות